בוול סטריט כבר בונים על השקעות ביידן בתשתיות ואקלים

סמוך להודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החודש כי חבילת תמריצים שנייה לא תאושר בקרוב, שוק המניות זינק. על הנתק המוחלט בין שוק המניות לכלכלה האמריקאית נאמר כבר הרבה, אבל הזינוק האחרון, כשברקע התחדשו פיטורים המוניים, הצטייר כנבזי במיוחד.

מחקר של בנק יוליוס בר תמצת את הסיבה באגביות. "לניצחונו של ביידן תהיה השפעה מוגבלת על שוק המניות ושום השפעה על התחזיות שלנו ל־12 החודשים הקרובים", כתבו. בהציגו את ניצחון המועמד הדמוקרטי, יוליוס בר מייצג את הכלל, גם אם גישתו שמרנית. בשבועיים האחרונים, כל קצות השוק לא רק השלימו עם זכייתו של ג'ו ביידן, גם אם מדובר בהנחה פזיזה, אלא אף החלו להתייחס ליתרונות שיהיו בכך, במיוחד אם גל כחול ישטוף את הסנאט.  

אירוע תמיכה בג'ו ביידן צילום: רויטרס

"גל כחול עשוי לגרום לנו לשדרג את התחזיות שלנו", כתב הכלכלן הראשי של גולדמן זאקס בסוף השבוע. "התחזית הכלכלית החזקה ביותר", כתבו בחברת דירוגי האשראי מודי'ס בסוף ספטמבר, "היא בתרחיש שבו ביידן והדמוקרטים זוכים בסנאט ומאמצים את האג'נדה הכלכלית שלהם במלואה". במודי'ס סיכמו שהתוכנית הכלכלית של ביידן צפויה להוסיף למשק 7.4 מיליון משרות יותר מזו של טראמפ. "אולי אנשים סבורים שמסים גבוהים ורגולציה מוגברת ייטיבו עם המניות והפנסיה שלהם יותר מאשר נבזיות ואדמה חרוכה", צייץ מנכ"ל גולדמן זאקס לשעבר, לויד בלנקפיין.

הבנקים מזרימים תרומות

לכאורה יש כאן סתירה. הרי כיסי הפיננסיירים בוול סטריט רק תפחו במהלך הכהונה של טראמפ. תאגידי הענק נסחרים בשיא של כל הזמנים, והמדדים המובילים הגיבו כמעט תמיד בחיוב למדיניות הכלכלית שלו, גם בזמן מלחמת סחר. אך נראה כי סגנון הנהגתו הכאוטי הצליח להתיש גם אותם. כיאה לוול סטריט, את אי־הנחת מרגיעים עם כסף.

לפי המרכז לפוליטיקה תגובתית (Center for Responsive Politics), ארגון ללא מטרות רווח שעוקב אחרי תרומות בפוליטיקה האמריקאית, המגזר הפיננסי תרם לא פחות מ־51 מיליון דולר לקמפיין של ביידן. זהו סכום קטן משמעותית מ־89 מיליון דולר שגייסה הילרי קלינטון ב־2016, אבל גדול בהרבה מ־10.5 מיליון דולר שגייס השנה טראמפ מוול סטריט. למעשה, ביידן מוביל בתרומות מכל הבנקים הגדולים בארה"ב, אף שהם נהנו מהקלות מפליגות ברגולציה שהוביל טראמפ.

כך, למשל, ביידן גייס 380 אלף דולר מג'יי.פי מורגן לעומת 86 אלף דולר לטראמפ. מורגן סטנלי תרם לביידן 258 אלף דולר לעומת 96 אלף לטראמפ. מגולדמן זאקס קיבל ביידן 173 אלף דולר לעומת 12 אלף דולר בלבד לטראמפ. גם בנק אוף אמריקה היה נדיב יותר לביידן, עם 275 אלף דולר לעומת 165 אלף דולר שגייס טראמפ. אף כי בוול סטריט אוהבים להמר על המנצח, ב־2012 וב־2016 הם שמו את כספם על מועמדים שהפסידו — מיט רומני וקלינטון, בהתאמה.

בוול סטריט מעדיפים את ביידן לא רק משנאת המן. מאז ומעולם הוא היה ידיד למגזר הפיננסי, עובדה שבאה לידי ביטוי כשכיהן כסגנו של אובמה, ואותה הוא מזכיר לתורמיו שוב ושוב. "אנשים עשירים הם פטריוטים בדיוק כמו העניים", אמר באירוע גיוס תרומות ב־2018. "אני לא חושב ש־500 מיליארדרים הם הסיבה לכך שאנחנו בבעיה". "העשירים יצטרכו לעשות יותר", אמר באירוע אחר, בציינו כי העלאת מס חברות היא "עניין מוסרי". עם זאת, הוא הזכיר כי "רמת החיים של איש לא תשתנה".

בנוסף, לאורך כל הקמפיין נמנע ביידן מהצגת עמדה קשיחה מול וול סטריט. הוא הצהיר שיעלה את מס החברות מ־21% ל־28%, הרחק מ־35% שלפני עידן טראמפ. הוא סירב בשיטתיות להתחייב, או אף להודות בכך, שהמגזר זקוק לרגולציה מרחיקת לכת ובחר בקמלה האריס המתונה כסגנית. בשונה מאליזבת וורן הפרוגרסיבית, אימת וול סטריט, שהיתה מועמדת מובילה לרוץ לצדו, האריס מעולם לא נמנעה מגיוס כסף תאגידי.

שכר המינימום יעלה

כמובן שמעט מאוד עתיד להשתנות. אם ביידן ייבחר, מציינים האנליסטים, יהיו כמה מפסידים ומנצחים ברורים. בראשם, חברות הפועלות בתחום הנפט והגז שנהנו ממדיניותו האנטי־סביבתית של טראמפ וצפויות להידוק מחודש של הרגולציה. זאת לעומת חברות ירוקות, שסבלו בתקופת טראמפ ממיסוי עודף כנגד כל היגיון בריא, ועתידות לשגשג תחת ביידן. לפחות בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים, המגמה מתומחרת היטב בשוק עם זינוק של מעל ל־150% בתעודת הסל שעוקבת אחרי חברות אמריקאיות של אנרגיה נקייה (ICLN).

למרות הפגיעה הצפויה ברווחי מגזרים שונים תחת ביידן, וול סטריט נותר יותר מאופטימי. לפי הערכות, כל ירידה שתירשם אולי ברווחי אמריקה התאגידית, תתקזז עם השקעות הענק הממשלתיות הצפויות תחת ביידן בתחומי התשתיות, הבריאות, הסביבה והחינוך. יוליוס בר מתייחסים ל"העלאת שכר המינימום וגידול כללי בהוצאות הצרכנים", אשר לפי גולדמן זאקס יביאו ל"הפחתת הסיכון להסלמה נוספת במלחמות הסחר ולתחזית צמיחה עולמית יציבה יותר".