פרס נובל לפיזיקה - לשלושה מדענים על חקר החורים השחורים

ועדת פרס נובל הכריזה בצהריים (יום ג') על הזוכים בפרס נובל בפיזיקה - שהוענק על חקר החורים השחורים. במחצית מהסכום זכה סיר רוג'ר פנרוז, פיזיקאי יהודי בריטי בן 89. בחצי השני התחלקו פרופ' אנדראה גז, אסטרונומית אמריקנית בת 55, מאוניברסיטת UCLA, ופרופ' ריינהרד גנזל, אסטרופיזיקאי גרמני בן 68.  

שלושת הזוכים מתחלקים בפרס נובל על תגליותיהם בנוגע לחקר החורים השחורים. פנרוז הראה כי תיאוריית היחסות מובילה ליצירת חורים שחורים. גנזל וגז גילו כי אוביקט עצום ובלתי נראה שולט על מסלול כוכבים בלב הגלקסיה שלנו. חור שחור עצום הוא ההסבר היחידי לכך הקיים כרגע.

סר רוג'ר פנרוז הוא מתמטיקאי ופיזיקאי בריטי-יהודי, שגם הרים תרומות חשובות לאסטרופיסיקה ולקוסמולוגיה. מאז 1973 היה פרופסור למתמטיקה באוקספורד. תרומתו החשובה לאסטרופיסיקה היתה בתחום חקר החורים השחורים, כשהציע ב-1965, עם תלמידו סטיבן הוקינג, את רעיון קיומה של ייחודיות (נקודה בלתי-אפשרית מבחינה מתמטית, שכן היא מוגדרת על-ידי חלוקה בערכים אינסופיים) בלבו של חור שחור.   

פרופ' אנדראה גז, פרופ' רינהרד גנזל, פרופ' רוג'ר פנרוז

לאחר מכן קבע פרופ' פנרוז כי ייחודיות כזו הייתה מקורו של המפץ הגדול. חשיבות רבה נודעה לתרומותיו המתמטיות לתחומים אחרים, כמו חקר הגבישים, תורת הכאוס והבינה המלאכותית. הוא קיבל תואר אבירות ב-1994 על תרומתו למדע.

בשנה שעברה הוענקה מחצית הפרס לג'יימס פיבלס (Peebles) מקנדה על שורה של פריצות דרך בתחום הקוסמולוגיה, השופכות אור חדש על מבנה היקום באמצעות מחקרים תיאורטיים, בין השאר על קרינת הרקע הקוסמית. המחצית השנייה חולקה בין שני אסטרופיזיקאים משוייץ מישל מאיור (Mayor) ודידיה קלו (Queloz) על גילוי כוכב הלכת פגאסי 51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה במערכת שמש אחרת.

גם בשנת 2018 חולק הפרס בפיזיקה באופן דומה. מחצית הפרס הוענקה לארתור אשקין (Ashkin) מארצות הברית על פיתוח "מלקחיים אופטיים", מכשיר לייזר חזק הממוקד בנקודה קטנה, מכשיר שיש לו יישומים רבים בפיזיקה וכן בתחומים מדעיים אחרים בהם כימיה וביולוגיה. המחצית השניה חולקה בין ז'ראר מורו (Mourou) מצרפת ודונה סטריקלנד (Strickland) מקנדה, על פיתוח שיטה לייצר הבזקי אור קצרים וחזקים מאוד, גם היא בעלת יישומים רבים, בין השאר ברפואה. סטריקלנד היא האישה השלישית בהיסטוריה שקיבלה פרס נובל בפיזיקה, אחרי מריה גופרט מאייר ב-1963 ומארי קירי ב-1903.

ב-2017 הוענק הפרס לשלושה מדענים שהיו ממקימי גלאי LIGO/VIRGO לגילוי הגלים הכבידתיים. מחצית הפרס הענקה לריינר וייס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והמחצית השנייה חולקה בין בארי בריש וקיפ תורן, שניהם מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה.

ב-2016 הוענק הפרס לשלושה פיזיקאים תיאורטיים מארצות הברית, על תגליות תיאורטיות של מעברי פאזה טופולוגיים ופאזות טופולוגיות של חומרים. מחציתו הוענקה לדייוויד ג. תולס (Thouless) והמחצית השנייה חולקה בין דאנקן הלדיין (Haldane) ומייקל קוסטרליץ (Kosterlitz).