עם בדיקות זריזות ומערך היברידי: 73% ממדינות ה־OECD פתחו את בתי הספר
מעקב שמבצע ארגון אונסק"ו אחר מערכות החינוך בעולם בצל הקורונה מגלה כי ברוב המדינות המפותחות הן חזרו לפעילות והתאימו את עצמן לתנאי המגפה. בגרמניה התחלואה עולה, אך לא בגלל בתי הספר. בדרום קוריאה, הלימודים מתבצעים במתכונת פיזית ומקוונת. על המחיר העתידי שיספגו התלמידים אפשר ללמוד ממקרי עבר: מגפת האבולה ששיתקה מערכות חינוך באפריקה ושביתת המורים בארגנטינה שגרמה לפגיעה של 3% בשכר התלמידים שבגרו
בשלהי מרץ, שיא הגל הראשון של המגפה, הושבתו מערכות החינוך בעולם, פרט לרוסיה, ארה"ב, אוסטרליה ושבדיה, שם הופעלו באופן חלקי. כחצי שנה מאוחר יותר, אף שאין באופק חיסון לנגיף, במדינות רבות התלמידים כבר שבו אל כיתות הלימוד.
מעקב שמבצע ארגון אונסק"ו אחר חזרתן לשיגרה של מערכות חינוך, מראה כי ישראל חריגה בנוף של מדינות ה־OECD. מתוך 37 המדינות החברות בארגון, ב־27 נפתחו מערכות החינוך לפעילות. ישראל משתייכת לקבוצה קטנה יותר של מדינות, ובהן אוסטרליה, קנדה וארה"ב שבהן מערכות החינוך נפתחו באופן חלקי.
עם המדינות שבהן מערכות החינוך פועלות בשגרה בצל קורונה, נמנות, בין השאר, גרמניה, פינלנד, דרום קוריאה, שבדיה ואיטליה. כך, למשל, באיטליה, שבה נרשמה צניחה דרמטית במספר המקרים המאומתים היומי מאז השיא בחודש מרץ, התוכנית היא להכניס למערכת החינוך בדיקות קורונה זריזות כמו אלה הנהוגות בתחנות הרכבת ובשדות התעופה.
בגרמניה, אף שמספר מקרי הקורונה נמצא בעלייה, לא נרשמה תחלואה חריגה בבתי הספר, שחזרו לפעול באמצע אוגוסט. בדרום קוריאה, תלמידים חזרו ללימודים במתכונת של לימודים מקוונים ופיזיים כדי להגביל את מספר הילדים בבית הספר.
בשבדיה, כ־100 בתי ספר יסודיים ותיכוניים נדגמים בימים אלה במסגרת בדיקה שעורך המפקח על בתי הספר לגבי יישום נהלי קורונה. המדגמים צפויים להסתיים בימים הקרובים, ובהתבסס על התוצאות, המפקח יחליט האם נדרשת בחינה מקיפה של המערך הארצי. בעוד בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים המשיכו לפעול במהלך המגפה כולה, התיכונים קיבלו כעת אור ירוק לפתוח את הכיתות, אחרי שהלימודים נערכו במתכונת מקוונת מאז מרץ.
באופן טבעי, מדינות שנחלו הצלחה יחסית בחזית הבריאותית, מצליחות להביא לתפקוד גבוה גם של מערכות החינוך. מנגד, מדינות שבהן כשלו הממשלות בהכלת הנגיף, סופגות פגיעה נוספת בחזית החינוך.
תחזית אופטימית מדי
בעוד השיח הציבורי מתמקד בעיקר באתגרי תפקוד מערכות החינוך בטווח המיידי, ההשלכות ארוכות הטווח, לרבות הכלכליות, עלולות להיות הרסניות לא פחות. בחודש שעבר הזהיר ארגון ה־OECD כי הלמידה מרחוק תביא לפגיעה ביכולת התלמידים לפתח כישורים, מה שעלול להשפיע לרעה על הפריון לאורך זמן. לפי הארגון, בעשור הקרוב צמיחת התמ"ג העולמי תהיה נמוכה ב־1.5% בממוצע, בעקבות השיבושים בפעילות בתי הספר בעולם כיום. תחזית זו מניחה שרק התלמידים שהושפעו עד כה ייפגעו. זאת, אף שיצרני התרופות המובילים כבר התריעו כי החיסון לא יהיה זמין לכלל העולם לפני 2024. מכך, עולה שתחזית ה־OECD אופטימית.
תלמיד בפתח בית ספר בבוקרשט, רומניה צילום: איי אף פי
אחת הדרכים לבחון את הפגיעה העתידית היא סקירת מדינות שהקפיאו בעבר את הלימודים בנסיבות כמו מגפות או מלחמות. למרות הפערים התקופתיים והגיאוגרפיים, עדיין יש בניסיון העבר כדי לספק הצצה אל בורות שנכרים עתה. אלה כוללים זינוק בנשירת תלמידים, הדרדרות בריאותית כתוצאה מתזונה לקויה וגם פערים מגדריים ופערי שכר שיתרחבו.
כך למשל, בעקבות מגפת האבולה, ב־2014 וב־2015 נסגרו כל בתי הספר בגינאה, ליבריה וסיירה לאון. משום שבמדינות אלה השימוש באינטרנט אינו נפוץ כמו בעולם המערבי, המשמעות היתה ביטול גורף של גישה לחינוך והשכלה. דו"ח של האו"ם מ־2015 מצא שלסגירת בתי הספר היתה השפעה שונה על בנים ובנות. ברגע שהלימודים התחדשו, שיעור הבנות ששב לספסל הלימודים היה נמוך משמעותית לעומת הבנים. בין היתר, בגלל נישואים והריונות שמנעו מהן לשוב לבתי הספר לצמיתות.
אוסטרליה: הנשירה כבר התחילה
כתבה שפרסמה בחודש שעבר רשת ABC האוסטרלית קבעה שאף שתופעת הנישואים המוקדמים במדינה אינה נפוצה, עדיין קיים חשש כבד מזינוק בנשירת תלמידים בעשור הקרוב. הכוונה היא בעיקר לילדים ממשקי בית חלשים, שבהם ההורים אינם מסוגלים לעבוד מהבית ולסייע בלמידה מרחוק. תופעת לוואי מטרידה לא פחות היא אובדן גישת תלמידים אלה לארוחות מסובסדות שהוגשו בבתי הספר ושיפרו את ביטחונם התזונתי. הפרעה שבטווח הרחוק עלולה להשפיע על מצבם הבריאותי. מעבר להיבט הבעייתי מבחינה מוסרית, אוסטרליה, שמממנת ביטוח בריאות לתושביה, עלולה לספוג בטווח הרחוק גם את העלויות הכלכליות הנלוות.
דו"ח שהוגש לממשלת ויקטוריה מצא כי בתקופה הראשונה ללימודים מרחוק, יותר מ־10% מתלמידי בתי הספר המוחלשים במדינה נעדרו, לעומת 4% בבתי הספר האחרים. בניו סאות' וויילס שבירתה סידני, 3,000 תלמידי בתי ספר ציבוריים לא חזרו לכיתות מאז שהסתיימה תקופת הלמידה מרחוק במאי. ההתרעות על נשירה מגיעות על אף שרק 12% מאוכלוסיית אוסטרליה אינה משתמשת באינטרנט. בישראל, על פי דו"ח האינטרנט של בזק מ־2019, הנתון עומד על כ־27.5%.
הילדים שלימודיהם יפגעו יגדלו להיות מבוגרים ששכרם ייפגע. שני מחקרים שפורסמו בכתב העת "ג'ורנל אוף לייבור אקונומיקס" מחזקים את הטענה. כך, מחקר ארגנטינאי שהתפרסם ב־2019 ובחן את ההשפעות ארוכות הטווח (40 שנה) של שביתת המורים במדינה בשנות ה־80, מצא כי היעדרות של 90 ימים מכיתות הלימוד גררה הפחתה של 2%־3% בשכר התלמידים שבגרו. מחקר אירופי שהתפרסם ב־2004 השווה בין תלמידים בני 10 מאוסטריה וגרמניה שהחמיצו 20% ו־25% בהתאמה מתקופת לימודיהם בזמן מלחמת העולם השנייה. שתי הקבוצות הושוו לבני גילם ממדינות שבהן לא התחוללה המלחמה, כך שבאופן יחסי הפגיעה בשכר האוסטרים והגרמנים עמדה על 3% ו־5%, בהתאמה.
קנדה: מאות תלמידים נדבקו, הגדרת המחלה שונה בין מחוזות
סמוך לפתיחת שנת הלימודים בקנדה בחודש שעבר, כבר דווחו בבתי ספר ברחבי המדינה מאות מקרים של קורונה. יותר מ־480 בתי ספר בקוויבק ו־200 באונטריו דיווחו על לפחות מקרה אחד של הדבקה ותלמידים רבים הוכנסו לבידוד.
במחוז אדמונטון דווח על שני בתי ספר "תחת השגחה" — הגדרה שקיבל על עצמו המחוז למקרים שבהם יש לפחות חמישה נדבקים בבית ספר אחד.
מרבית בתי הספר מקפידים על הנחיות שקבעו גורמי הבריאות ואולם חלקם ביצעו התאמות. מועצת בתי הספר של טורונטו, הגדולה ביותר במדינה, ומועצת בתי הספר הקתוליים במחוז החליטו, למשל, לחרוג מהנהלים ולחייב את כל התלמידים לעטות מסכות, ולא רק החל מכיתה ד' כפי שקבע המחוז. ההורים בטורונטו מתבקשים לחתום מדי יום על טופס או להשתמש באפליקציה המאשרת כי נערכה בדיקת בריאות לילדיהם, אך מועצת המנהלים הקתולית דורשת שתתקיים בדיקה נוספת.
בית ספר בסינגפור צילום: רויטרס
על פי הנחיות ממשלת קנדה, קיימת רשימה של סמפטומים המחייבת את השארת הילדים בבית, אך גם זו שונה ממחוז למחוז. כך למשל, בכל המחוזות והטריטוריות נקבע כי חום ושיעול הם תסמינים ראשוניים שמחייבים את השארת הילדים בבית. רוב האזורים כללו ברשימה גם קוצר נשימה, אובדן חוש הריח או הטעם, כאבי גרון, נזלת ושלשול אם כי במחוזות מסוימים אלה נחשבים לתסמינים משניים.
הכללים סביב בידוד עצמי וחזרת תלמידים לבתי הספר שונים אף הם ממחוז למחוז. תלמידים שנמצאו שליליים מורשים לחזור 24 עד 48 שעות לאחר שהסמפטומים נעלמו או שמצבם השתפר משמעותית. היוצא מן הכלל היחיד לתוצאה שלילית הוא אם נערכה לתלמיד בדיקה בעקבות חשיפה למקרה חיובי. במקרה כזה, נדרשת תקופת בידוד של 14 יום.
בעקבות ריבוי מקרים שבהם תלמידים נשלחו לבתיהם בעקבות תופעות של הצטננות או אפילו אלרגיות, החליט מחוז בריטיש קולומביה לצמצם את רשימת התסמינים ביותר מ־50% והסיר תופעות כמו נזלת, כאב גרון, עייפות או כאב ראש. החלטת המחוז עוררה חשש בקרב חלק מההורים והמורים, אך קצין הבריאות המחוזי ציין שמדובר בתיקון שנועד לאפשר לילדים ללמוד כמה שיותר בבתי הספר למרות המגפה. מניטובה ואונטריו החליטו ללכת בעקבות בריטיש קולומביה ולבחון מחדש את רשימת התסמינים.
לדברי איימי אוניל, המנהלת מרכז חינוכי בטורונטו, מודל הבידוק הקודם הכביד על ההורים ואילץ אותם לקחת ימי חופש מהעבודה ואת ילדיהם להיבדק. "זה פשוט לא מודל שיכול לעבוד לאורך זמן", אמרה בראיון ל־CBC הקנדי.
איטליה: בתי ספר יבצעו בדיקות מהירות כמו בשדות התעופה
יותר מחצי שנה לאחר שנסגרו, בתי הספר נפתחו מחדש ב־14 בספטמבר באיטליה, שהיתה מוקד התפרצות המגפה הראשון באירופה והמדינה הראשונה מחוץ לסין שהטילה סגר נרחב על תושביה. נכון לאתמול עמדה מצבת המתים מהנגיף באיטליה על כמעט 36 אלף איש. בזמן שחלף מאז פתיחת מוסדות החינוך, נשלחו ילדים ב־650 כיתות לימוד לבתיהם, בעקבות מקרי קורונה מאומתים שהתגלו בקרב תלמידים או מורים.
בכדי להמשיך ולהפעיל את בתי הספר בבטחה, בשבוע שעבר אישרה הוועדה המייעצת לממשלה (CTS) את השימוש בערכות גילוי קורונה מהירות ברחבי מוסדות החינוך במדינה. "בצל העלייה בתחלואה ופתיחת בתי הספר עלינו לעשות יותר ולקבל תוצאות מהר יותר", אמר שר הבריאות רוברטו ספראנזה לוועדת הבריאות של הסנאט שהתכנסה ביום שלישי שעבר. "הדבר יסייע לנו לשמור על היתרון שיש לנו כיום לעומת מדינות אחרות, מבחינת מספר נדבקים".
הבדיקות, שתוצאותיהן מתקבלות תוך 20 עד 30 דקות, נמצאות בשימוש בשדות תעופה, תחנות רכבת ונמלים באיטליה. אף שרמת הדיוק שלהן פחותה מזו של הבדיקות שתוצאותיהן מתקבלות תוך 24־48 שעות, ספראנזה טוען כי הן משתפרות מדי שבוע.
בית ספר ברומא בקורונה צילום: איי אף פי
על פי המדיניות הנוכחית של רשויות הבריאות האיטלקיות, תלמידי כיתה שבה התגלה חולה קורונה יישלחו הביתה למשך שבועיים וכך גם תלמידי הכיתות האחרות, שעשויים היו לבוא במגע עם החולה המאומת. בנוסף, בית הספר כולו ייסגר ליום אחד בכדי לאפשר חיטוי הולם. לפני חזרתם ללימודים נדרשים החולים להמציא אישור על בדיקה שתוצאתה שלילית.
כהכנה לפתיחת שנת הלימודים, בתי הספר שבהם שולחנות זוגיים הצטיידו בשולחנות יחיד שיאפשרו לשמור על ריחוק בין התלמידים. בתי ספר שהתקשו לעשות זאת מטעמי תקציב או זמן התארגנות, ניסרו את השולחנות הקיימים. באוגוסט מסר משרד החינוך המקומי כי במקרים שבהם לא תתאפשר שמירה על ריחוק חברתי, הלימודים יתקיימו באוויר הפתוח או במבני ציבור מרווחים כמו מוזיאונים ותיאטראות.
"כל ההורים חתמו על חוזה אחריות משותפת לפיו הם מבטיחים למדוד חום כל יום ולהשאיר את ילדיהם בבתים במידה ואינם מרגישים טוב", סיפרה בשבוע שעבר ל"ניו יורק טיימס" אלקסה פרה, המתגוררת עם ילדיה בעיר פירנצה. לדבריה, ההורים אינם מורשים יותר להיכנס לשטחי בית הספר כך שהורדת התלמידים ואיסופם מתבצעת בחוץ. המורים עוטים מסכות, אך התלמידים לא נדרשים לכך. "בינתיים זה עובד מצויין", אמרה פרה.
טרם פתיחת שנת הלימודים התקיים באיטליה דיון סוער שהציף שיקולים דומים לאלה המועלים במדינות אחרות. על פי דיווח של אתר החדשות האירופי The Local, באוגוסט הביעו מומחי הבריאות במדינה את תמיכתם בחזרה לספסל הלימודים. "נחדש את הלימודים בכל מחיר", אמר אז פרנקו לוקאטלי, נשיא ועדת הבריאות העליונה וחבר ב־CTS. "ההדבקות גוברות אבל אנחנו יכולים להכיל את המגפה".
העולם השלישי: מיליוני ילדים ינטשו את הלימודים ויישאבו לעבודה
דו"ח של האו"ם שפורסם באוגוסט קבע כי המגפה גרמה לשיבושים הקשים ביותר בתולדות מערכות החינוך, המשפיעים על כמעט 1.6 מיליארד תלמידים ב־190 מדינות. ואולם בעוד שבעולם המפותח מתקיים ויכוח ער על יעילות הלימוד המקוון, למאות מיליוני ילדים במדינות עניות אין מחשבים או חיבור לאינטרנט והלימודים בארצותיהם מושבתים מזה חודשים. כתוצאה, יותר ויותר תלמידים יוצאים לעבוד בעבודות לא חוקיות ולעתים קרובות גם מסוכנות.
בכירים באו"ם מעריכים שלפחות 24 מיליון ילדים ינטשו את מערכת החינוך ומיליונים יישאבו למעגל העבודה. ה"ניו יורק טיימס" דיווח על ילדים בני עשר שמוכרים היום חול בקניה. ילדים בני אותו גיל מנכשים עשבים במטעי קקאו במערב אפריקה בעוד שבאינדונזיה ילדים בני 8 נמרחים בצבע כסף ונעמדים בחוצות הערים כפסלים דוממים במטרה לקבץ נדבות.
בית ספר באבו דאבי צילום: EPA
בהודו, שם נסגרה מערכת החינוך בחודש מרץ, הורים שולחים את ילדיהם לחטט במזבלות זרועות שברי זכוכית ובטון, בדרך כלל ללא נעליים, מסכות או כפפות. הודו הורתה על סגירת בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לתקופה בלתי מוגבלת — החלטה שמשפיעה על 200 מיליון ילדים. בעשורים האחרונים הוקמו בהודו יותר ממיליון מקלטים שסיפקו לילדים עניים אוכל, חיסונים, בגדים ולימודים בסיסיים ואולם מרביתם נסגרו.
עבודת ילדים אסורה בהודו מתחת לגיל 14, אלא אם מדובר בעסק משפחתי. ואולם לפי יוניצ"ף, המגפה גרמה לכך שגם הפיקוח התרופף. ילדים רבים החלו לעסוק בגלגול סיגריות, הערמת בלוקים, או הגשת תה בבתי זונות.
לא רק עבודות מסכנות את הילדים. באו"ם מציינים את תופעת הנישואים הכפויים שמתרחבת באפריקה ובאסיה, כמו גם הסחר בילדים. באפגניסטאן ובדרום סודאן נמצאים הילדים בסכנת רעב חמורה. באוגנדה נרשמה עלייה בהריונות בני הנוער, ואילו עובדי סיוע בקניה מדווחים על משפחות רבות ששולחות את בנותיהן לעבוד בתעשיית המין.
