דו"ח: "המגוון הביולוגי צונח בקצב חסר תקדים, והגורמים שמביאים לירידה זו מתחזקים"

"האנושות ניצבת בצומת דרכים", מתריעים מחברי הדו"ח. "המגוון הביולוגי צונח בקצב חסר תקדים, והגורמים שמביאים לירידה זו מתחזקים". לדבריהם, אם לא ינקטו פעולות נרחבות להגנה על אזורי מחייה של בעלי חיים ולא יופסקו פרקטיקות מזיקות כמו חקלאות לא-מקיימת, דיג יתר ושריפת דלקי מאובנים, עלול כדור הארץ לסבול מהתמוטטות של מינים רבים שתביא לא רק להכחדה של בעלי חיים מוכרים אלא גם תסכן את אספקת המזון, הבריאות והביטחון של האנושות.

מינים נכחדים ביערות צילום: shutterstock

הדו"ח בוחן עשור של מאמצים מצד ממשלות שונות לעמוד ב-20 יעדים שנקבעו באמנה בינלאומית מ-2010. כבר אז התריעו מדענים שפעילות אנושית מחסלת מינית של בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם, וגורמת לגל הכחדה שמפר את האזון של מערכות אקולוגיות שונות ושעלול לאיים בסופו של דבר על חיי אדם. היעד לעמידה ביעדים, שסוכמו אחרי מו"מ נרחב, היה 2020, והדו"ח מעלה שמעט מאוד התקדמות נרשמה במאמצים לעמוד בהם: שום יעד לא הושג באופן מלא, ורק בשישה יעדים נרשמה הצלחה חלקית בלבד.

בין השאר ניתן למנות את הכישלון לחתוך במחצית את הרס היערות, המנגרובים והערבות; להפחית את דיג היתר; ולהפסיק את סבסוד דלקי המאובנים, חומרי הדישון וחומרי ההדברה. למעשה, להערכת מחברי הדו"ח המדינות השונות משקיעות מדי שנה 500 מיליארד דולר במיזמים שפוגעים בסביבה, בשעה שההשקעות במיזמים שנועדו לשמר את הגיוון הביולוגי עומדות על בין 80 מיליארד ל-90 מיליארד דולר.

"לממשלות רבות, במשרדי הסביבה שלהן, יש שאיפות רבות בכל הנוגע למגוון ביולוגי", אמרה לניו יורק טיימס האקולוגית ד"ר אן לאריגאודרי, שעומדת בראש שירות בין-ממשלתי של האו"ם לגיבוש מדיניות בנושא מגוון ביולוגי. "אבל אין להם מספיק כוח בהשוואה למשרדים אחרים, כמו חקלאות, תחבורה ואנרגיה". לדבריה, גם מנהיגים שטוענים שהם מבינים את הצורך להתמודד עם המשבר מתקשים לפעול לנוכח דרישות לוביסטים, אינטרסים קצרי-טווח או שיקולי בחירות.

הדו"ח מספקת, בכל זאת, כמה נקודות אור קטנות. מאמצי שימור, למשל, מנעו בעשור האחרון הכחדה של בין 11 ל-25 מיני יונקים וציפורים. במקרים אחרים, פעילות מלמטה רשמה הישגים ראויים לציון. כמו 20 מיליון חקלאים סינים, שבעבודה עם מדענים הצליחו להפחית את כמות החנקן שבו הם עושים שימוש בגידולים כמו אורז, תוך הגדלת התפוקה. אינדונזיה, ליבריה וגמביה פעלו בצורה משמעותית נגד ספינות דיג זרות ושיפרו את מלאי הדגים שלהם, ממנו נהנים עתה דייגים מקומיים. גואטמלה יצרה תוכנית שמתגמלת בעלי אדמות שמשקמים יערות ומשיבים אליהם מינים מקומיים.

אבל פעולות מבודדות אלו אינן מספקות, ומחברי הדו"ח מבהירים שיש צורך במעבר לעבודה בקנה מידה רחב הרבה יותר על מנת להתמודד עם המשבר. למשל, באמצעות מאמץ כלל-מערכתי ליצור שרשרת אספקת מזון וצריכה בת-קיימא. "המערכות הכלכליות והפיננסיות שלנו דפוקות לגמרי", אמר לניו יורק טיימס ד"ר רוברט ווטסון, שעמד בראש פאנלים של האו"ן לשינוי אקלים ומגוון ביולוגי. "אנחנו משתמשים בתמ"ג כאמצעי למדידת צמיחה כלכלית. זה מתעלם לחלוטין מהטבע. מתעלם לחלוטין מהרווחה האנושית".