פרשנות
ביטול החרם: איחוד האמירויות מאותתת שהיא רוצה הסכם מלא - ומהר
בשבועיים האחרונים ספגו מנהיגי האמירויות קיתונות של בוז וביקורת מצד המתנגדים להסכם בעולם הערבי והאיסלאמי; ההכרזה מהיום על ביטול החרם מלמדת שהנורמליזציה עם ישראל היא צעד אסטרטגי
הודעת נשיא איחוד האמירויות מהיום על ביטול החרם הערבי היא אינדיקציה נוספת וחשובה מצד אבו דאבי לגבי נחישותה לחתור במהירות לנורמליזציה מלאה עם ישראל. מרגע ההכרזה על ההסכם היה ברור כי הודעה רשמית על ביטול החרם תגיע, אך המועד לא היה ברור. בשבועיים האחרונים ספגו מנהיגי האמירויות קיתונות של בוז וביקורת מצד המתנגדים להסכם בעולם הערבי והאיסלאמי, אך הצעד מהיום מדגיש מחדש כי ההחלטה של מדינת המפרץ היא אסטרטגית ולא מושפעת מהנעשה בתקשורת.
- איראן היא רק תירוץ: מה יעשו האמירויות עם F35?
- ביום שאחרי הקורונה: האמירויות ייתנו עדיפות לביטחון המזון והמים
- באיחוד האמירויות מודאגים מירידות מחירים
בשולי הדברים מעניין לראות כי שחתום על ההחלטה הוא נשיא המדינה ח'ליפה בן זאיד שנעלם מעין הציבור בשנים האחרונות בשל מחלתו ומי שמנהל את העניינים בפועל הוא אחיו למחצה יורש העצר מוחמד בן זאיד, שדחף להסכם שלום גלוי עם ישראל.
להחלטה עצמה יש ערך פסיכולוגי לא מבוטל. עצם העובדה שהידיעה הזו פורסמה בהבלטה בכל אמצעי התקשורת של המדינה מראה את חשיבותה מבחינת השלטון והרצון שלו להעביר מסר לאזרחים. בשבועיים האחרונים מאז ההודעה על ההסכם עם ישראל, ניכר מאמץ תקשורתי ותודעתי מצד השלטונות לקדם את היתרונות של ההסכם למדינה המפרצית מבחינה כלכלית, טכנולוגית ומדעית.
מבחינה מעשית, ביטול תקנות החרם הוא הגושפנקא הכמעט סופית לתחילת יצירת יחסי מסחר גלויים בין המדינות. בפועל סחורות ושירותים ישראלים מצאו דרכם לשווקים במדינות המפרץ גם כשהחרם היה כביכול בפועל, אך ביטולו הרשמי עשוי לתת דחיפה משמעותית להגברת שיתוף הפעולה בין משקיעים ויזמים משתי המדינות, שכן עד כה ניכרה זהירות מה בצד האמירתי. ביטול החרם מביא להסרת אחד המכשולים הגדולים עבור אנשי עסקים מהצד הישראלי – כניסה לאמירויות עם דרכון ישראלי, אם כי יש להמתין ולראות כיצד ינהגו מעתה השלטונות בשדות התעופה באמירויות.
חשוב לציין כי מזה למעלה משני עשורים אבד הכלח לחלוטין על חוקי החרם הערבי, ולמעט מדינות כמו סוריה ולבנון שאר המדינות לא טרחו לקיימו. זכורה היטב הודעתה של סעודיה משנת 2016 על ביטול תקנות החרם עת הצטרפה לארגון הסחר העולמי, אם כי מאוחר יותר נסוגה בה מהצהרה זו עקב לחץ ציבורי. בפועל סחורות ישראליות מוצאות דרכן גם לשוק הסעודי, דרך צד שלישי.
בראייה היסטורית, המטרה לשמה נוצר החרם עוד באמצע המאה הקודמת לחסל או לפגוע בכלכלת ישראל לא הושגה, ולכן מרבית המדינות נטשו אותו והוא נשאר "על הנייר". עתה לאחר הסרת המכשול הזה, אנשי עסקים ישראלים המעוניינים להצליח בשוק האמירתי צריכים לפעול בתבונה, להבין את השוק, ליצור אמון בקרב השותפים החדשים ולהתמקד בענפים בהם יוכלו להצליח בתנאי תחרות קשים.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד