טיקטוק היא רק יריית הפתיחה

הדבר המדהים בנימוק הרשמי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לניסיונו להחרים את האפליקציות הסיניות וויצ'ט (WeChat) וטיקטוק, הוא עד כמה הוא דומה לפרופגנדה הסינית שמשמשת להצדקת מהלכים כמו צנזורה של שירותים, אתרים ותכנים. על פי נוסח הצווים שעליהם חתם טראמפ בסוף השבוע, מטרתם היא "להתמודד עם מצב חירום לאומי בכל הנוגע למידע ותקשורת בשרשת האספקה הטכנולוגית".

"תפוצת האפליקציות שנשלטות על ידי ממשלת סין ממשיכה לאיים על הביטחון הלאומי, יחסי החוץ והכלכלה של ארה"ב", נכתב בצווים. "ארה"ב חייבת לנקוט בפעולה אגרסיבית נגד הבעלים של טיקטוק כדי להגן על הביטחון הלאומי".

טיקטוק חזקה בארה"ב, וויצ'ט זניחה

תוסיפו לביטחון הלאומי גם כמה טיעונים על מאבק בפרונוגרפיה, ותקבלו את הפרופגנדה הסינית הרגילה. בדומה לתעמולה הסינית, גם במקרה של טראמפ אין קשר בין הסיבה הרשמית לזו האמיתית. אין במתקפה שלו דבר וחצי דבר עם הביטחון הלאומי, וכרגיל אצל טראמפ הכל אישי: חלק מהמלחמה הכלכלית שלו בסין, ובמידה לא מבוטלת גם נקמה על פגיעה באגו שמשתמשי טיקטוק גרמו לו לפני שבועות ספורים.

עם זאת, הבעיה האמיתית היא לא הצווים עצמם אלא מה שהם מסמלים: חלק ממהלך רחב יותר של ממשל טראמפ, שמכונה בכינוי האורוויליאני "רשת נקייה". תוכנית זו נועדה לחסום לחלוטין אפליקציות מסין ולרסק את אחד העקרונות הבסיסייים שעומדים בלב האינטרנט מימיו הראשונים.

שני הצווים הנשיאותיים של טראמפ אוסרים על ביצוע עסקאות עם בייטדאנס (ByteDance), החברה האם של טיקטוק, ועם ענקית האינטרנט הסינית טנסט שמפעילה את וויצ'ט. האחרונה מתפקדת כאפליקציית מסרים מידיים, אך בפועל מהווה שירות מגוון ורב־עצמה שמאפשר גם ביצוע תשלומים, צריכת שירותים, התעדכנות בחדשות ועוד. משמעות הצווים, שייכנסו לתוקפם 45 ימים לאחר חתימתם, אינה ברורה לחלוטין. זאת, משום שהממשל טרם הגדיר את המשמעות של "עסקה" בצווים.

דרישה הזויה של טראמפ

במידה ומדובר באיסור שייושם בצורה רחבה, הוא עלול לפגוע בפעילות של חברות כמו וולמארט וסטארבקס בסין, שמשווקות מוצרים ומקבלות תשלומים באמצעות וויצ'ט. אם המשמעות של הצו היא איסור על הצגת והפצת האפליקציות או פרסום באמצעותן, אפל וגוגל יחויבו להסיר אותן מחנויות האפליקציות שלהן ולעסקים אמריקאיים יהיה אסור לפרסם בהן. כאמור, לפי שעה סוגיות אלה עדיין לא ברורות ובאותה המידה ייתכן שלצו לא יהיו שום השלכות מעשיות שכן מדובר בדברים שמחוץ לכוחו של טראמפ לקבוע בצו נשיאותי.

בכל תרחיש שהוא המהלך לא יעבור ללא התנגדות, וטיקטוק כבר הודיעה שתעתור נגד ההחלטה. "במשך כמעט שנה אנו מבקשים ליצור קשר עם ממשלת ארה"ב כדי לספק פתרונות, אך נתקלנו בממשל שלא מייחס חשיבות לעובדות, מכתיב תנאים מבלי לעבור תהליכים משפטיים סטנדרטיים וללא משא ומתן", נכתב בהודעת החברה. "נשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להבטיח ששלטון החוק לא יופקר ושהמשתמשים שלנו יטופלו בצורה הוגנת. אם לא על ידי הממשל, אז על ידי בתי המשפט".

על אף נכונותה, ייתכן שבסופו של דבר טיקטוק לא תידרש למאבק משפטי. בימים אלו מנהלת מיקרוספט מו"מ מתקדם לרכישת פעילות האפליקציה מבייטדאנס, ואם תושלם העסקה לפני כניסת הצווים לתוקף הרי שטיקטוק תנצל מהסנקציות. עם זאת, גם אם מיקרוסופט ובייטדאנס יגיעו להסכמות, השלמת העסקה עלולה להתקל בקשיים לאור דרישתו ההזויה של טראמפ לקבל חלק מסכום הרכישה.

כאמור, אחד השיקולים של טראמפ לחתימה על הצווים קשור להשפלה שספג באדיבות משתמשי טיקטוק ביוני האחרון. לקראת עצרת בחירות שתכנן באוקלהומה הכריזו מארגני הקמפיין על צפי לנוכחות שיא אחרי שהתקבלו יותר ממיליון בקשות לכרטיסים. ההיערכות היתה לתפוסה מלאה באיצטדיון בן 19 אלף המושבים והסדרת מקומות ישיבה נוספים ומסכי ענק מחוץ לאולם כדי לאפשר נוכחות עודפת.

בפועל, הגיעו לאירוע 6,200 איש בלבד, לא כולל עובדים ועיתונאים. מה קרה? משתמשי טיקטוק יזמו מחאה מתוחכמת במסגרתה ביצעו מאות אלפי רישומים מזויפים לכרטיסי השתתפות — מה שהוביל לניפוח של ציפיות המארגנים ואולי גם לפגיעה במספר המשתתפים בעצרת. התוצאה היתה רגע מביך במיוחד, שבו הנשיא שרגיל לנאום מול אולמות עמוסים באוהדים נאלץ לדבר מול אצטדיון ריק ברובו, ומאוחר יותר לראות את התמונות המביכות בשידורי הטלוויזיה השונים. לטראמפ נולד נמסיס חדש ואין זה מקרי שהתקפותיו על האפליקציה החלו אחרי אותה התקרית.

שיקול נוסף הוא המלחמה הכלכלית שמנהל טראמפ נגד סין כמעט מאז נכנס לבית הלבן, שכללה הטלת מכסים על סחורות מהמעצמה וחרמות על חברות טכנולוגיה כמו וואווי ו־ZTE. במסגרת זו, הגבלת פעילותה של האפליקציה הסינית היחידה שהצליחה לתפוס אחיזה משמעותית במערב משתלבת היטב במלחמה זו ובמאמצים להגביל את הפעילות הכלכלית של חברות סיניות בארה"ב.

בניגוד לטיקטוק, מרבית 1.2 מיליארד משתמשי וויצ'ט נמצאים בסין עצמה ולחסימת האפליקציה בארה"ב לא יהיו השפעות כלכליות ניכרות על פעילותה או על הכנסות טנסנט. עבור המשתמשים בסין, מדובר באמצעי הקשר העיקרי שלהם עם בני משפחה, חברים ומכרים מחוץ למדינה והאפליקציה אף כונתה "הגשר של סין לעולם". סטודנטים בחו"ל משתמשים בה כדי לדבר עם המשפחה שבבית, מהגרים שומרים באמצעותה על קשר עם קרובים, והיא נמצאת בשימוש שוטף בקרב מרבית דוברי הסינית בעולם על מנת לדבר זה עם זה. מי שיכול להנות במידה מסוימת מהחסימה הם

דווקא השלטונות בסין.

חסימת וויצ'ט בארה"ב תנתק משתמשים רבים בסין מקשר משמעותי עם קרוביהם ותסגור חלון חשוב שמחבר בין המדינה לעולם המערבי. וויצ'ט אמנם נתונה לפיקוח המשטר הסיני ומפעילה צנזורה מקיפה של תכנים, אך היא עדיין אחד האמצעים המועטים שמאפשרים לתושבי המדינה לקבל מידע לא מסונן ממקומות אחרים. חסימתה בארה"ב תקל על המפלגה הקומוניסטית במאמציה למנוע את גישתם למידע שלא בשליטתה המוחלטת, ולמעשה ליצור רשת שמנותקת ומבודלת משאר האינטרנט.

אחרי טורקיה ואיראן: ארה"ב

השפעה כזו היא אולי הדבר המפחיד ביותר במהלך של טראמפ. מאז פרצה לשימוש מסחרי בשנות ה־90 של המאה הקודמת, העיקרון הבסיסי ביותר של הרשת הוא שלא משנה היכן בעולם נמצאים המשתמשים, עדיין מדובר ברשת אחת עם תכנים זהים ויכולת לשוחח בחופשיות. עיקרון זה, שמעולם לא היה נכון במלואו אך לרוב היה נכון מספיק, נמצא תחת מתקפה, בעיקר מצד מדינות כמו סין, רוסיה, איראן וטורקיה.

מייסד ומנכ"ל בייטדאנס ג'אנג יימינג. טיקטוק לא תהסס לפתור את העניין בבית המשפט צילום: בלומברג

עתה, ממשל טראמפ מצרף גם את ארה"ב לרשימה המפוקפקת של המדינות שפועלות לריסוק העיקרון, ולא מדובר רק על הצווים הנשיאותיים האחרונים. עוד קודם לכן קרא מזכיר המדינה מייק פומפאו להסרת כלל האפליקציות הסיניות מחנויות האפליקציות בארה"ב. "עם חברות־אם בסין, אפליקציות כמו טיקטוק, וויצ'ט ואחרות מהוות איום משמעותי למידע האישי של אזרחים אמריקאיים, שלא לציין כלים של המפלגת הקומוניסטית לצנזור תוכן", הסביר. במקביל, צפויה מחלקת המדינה לעבוד עם גופים אחרים בממשל על מנת להגביל את היכולות של שירותי ענן סיניים לאסוף, לאחסן או לעבד מידע בארה"ב. זאת, במסגרת תוכנית שמכונה בשם המכובס "רשת נקייה", שפועלת להגבלת פעילות של שירותים שונים תחת התירוץ השחוק של שמירה על הביטחון הלאומי.

אם המהלך הנוכחי של טראמפ ייושם ויורחב, הדבר יהיה שקול למעשה לצנזור רחב היקף, ראשון מסוגו במערב, של הרשת. כזה שחולק יותר מדי מאפיינים לא נוחים עם מדינות פחות דמוקרטיות, בלשון המעטה.

למרות ההידרדרות בתדמיתה הבינלאומית תחת טראמפ, לארה"ב יש עדיין הון תרבותי וחברתי ניכר. אם אכן תנקוט בצעדים קיצוניים אלו, יהיו לא מעט מדינות שירגישו בנוח ללכת בעקבותיה וליישם מדיניות צנזור וחסימה משלהן. לאורך השנים מתריעים מומחים מהיסדקות והתפוררות האינטרנט ליחידות נפרדות ומבודלות, שונות ממדינה למדינה ומאזור לאזור, כאלו שדומות יותר לרשתות פנימיות מוגבלות מאשר לרשת אחת גלובלית. ה"רשת הנקייה" של ארה"ב יכולה להאיץ משמעותית את התהליך הזה, ולהפוך אותה מדבר שעד עתה היה רלוונטי בעיקר למדינות מסוימות לשינוי שיכול לאיים על העולם המקוון כולו.