יש הסכמה: האיחוד האירופי יקים קרן סיוע בסך 750 מיליארד יורו

27 מדינות האיחוד האירופי הגיעו הבוקר (ג') לפריצת דרך ולהסכמות בנוגע לתוכנית הסיוע בסך 750 מיליארד יורו לכלכלות היבשת עקב פגיעת הקורונה. זאת לאחר דיונים מרתוניים בבריסל שהתארכו ונמשכו מעל ארבעה ימים במקום יומיים שתוכננו מראש. לפי הסיכומים, 390 מיליארד יורו יועברו למדינות האיחוד שבהן הנגיף פגע בצורה החמורה ביותר, כמו איטליה וספרד.

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ג') אמר נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, שהוא מאמין כי מדובר בנקודת מפנה עבור אירופה. הוא אף פרסם ציוץ בטוויטר - "הסכם!". עוד אמר כי ההסכם מוכיח שהגוש האירופי מגלה "אחריות קולקטיבית" ומחויב לעתיד המשותף של היבשת. "מדובר בהרבה יותר מכסף. מדובר בעובדים ומשפחות, במקומות העבודה שלהם, בבריאותם וברווחתם. אני מאמין שההסכם הזה ייתפס כרגע מכריע בדרכה של אירופה, וגם יוביל אותנו לעבר העתיד", אמר מישל. לפי נשיאת הנציבות האירופית, אורוסלה פון דר ליין, "ליבשת יש עתה סיכוי לצאת מהמשבר חזקה יותר". לדבריה, "יש בפנינו עבודה רבה, אך הלילה נעשה צעד גדול לעבר התאוששות".

השיחות החלו ביום שישי שעבר ונתקלו בקשיים וחילוקי דעות בנוגע לאופן שבו יש לחלק את המענקים וההלוואות במסגרת התוכנית, כיצד לפקח עליה ובנוגע לאופן שבו ניתן ליישמה לאור הערכים הדמוקרטיים של האיחוד האירופי. מדובר באחת הפסגות הארוכות בתולדות האיחוד.

מישל ופון דר ליין חוגגים צילום: AP

"הבראה קולקטיבית"

גורמים באיחוד אמרו שההסכם, שהושג אחרי שמישל הציע פשרות בנוגע לגובה המענקים בקרן הסיוע, הכרחי כדי להסיר את הספקות סביב עתידו הקרוב של האיחוד האירופי. לפי הפשרות שהשיג מישל, מתוך 750 המיליארדים שאושרו, 390 מיליארד יהיו מענקים שלא דורשים החזר (לעומת 500 מיליארד שהוצעו בהתחלה), והשאר יהיו הלוואות. ככלל, 540 מיליארד יורו יוקצו לחבילות תמריצים קצרות טווח בתחום הפיסקאלי, זאת בנוסף לתוכניות שעליהן הכריזו ממשלות שונות בנפרד ולרכישת האג"ח הממשלתי על ידי הבנק האירופי המרכזי בסך 1.35 טריליון יורו

נשיא צרפת עמנואל מקרון, שבמהלך המו"מ איבד את שלוותו, אמר שמדובר בהסכם היסטורי ושהוא משוכנע שחבילת הסיוע תצליח לטפל בהשלכות הכלכליות של המגפה. "זו הייתה פסגה שמסקנותיה באמת היסטוריות. ביססנו את היכולת ללוות באופן קולקטיבי וביססנו לראשונה תוכנית הבראה קולקטיבית", הכריז נשיא צרפת. "עם תוכנית ההבראה הזאת כמעט שנכפיל את התקציב האירופי בשלוש השנים הקרובות". ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר שהפסגה הארוכה בבריסל הייתה רחוקה 20 דקות מהשיא של פסגת ניס בשנת 2000. "יכולנו לשבור את השיא ב-06:05, אבל סיימנו את הפסגה ב-05:45", הוא אמר.

הקאנצלרית מרקל במהלך הפסגה צילום: רויטרס

האיחוד האירופי, שנחלש אחרי פרישתה של בריטניה, התמהמה עם שיתוף הפעולה הראשוני במגפת הקורונה. החזית האחידה בנושא הסיוע הכלכלי ממחישה שהוא מחויב להתמודד עם המשבר ולהישאר מאוחד. ההסכם הושג בתום פסגה שכבר נראתה בדרך לכישלון, אחרי מחלוקות קשות בין מדינות בצפון היבשת למדינות הדרומיות.

הדיפלומטים חששו שכישלון הפסגה היה מביא לפגיעה נוספת במעמדו של הגוש האירופי, שנאבק בברקזיט ונותר חבול ממשברים שונים, מהמשבר הכלכלי ועד לעימותים בנושאי הגירה - שחיזקו כוחות אירו-סקפטיים ולאומנים באיחוד. בארוחת הערב בבריסל ביום ראשון המתיחות הייתה גדולה, כשקבוצת המדינות "החסכניות", בראשות הולנד, הערימו קשיים על גובה המענקים בחבילת הסיוע. בשני לפנות בוקר מקרון כבר איבד סבלנות. הוא היכה בזעם בשולחן הדיונים בגלל המכשולים "חסרי התועלת" של אותן מדינות "חסכניות".

מרקל ומקרון בפסגה צילום: אי פי איי

ראש ממשלת פולין, מתאוש מורביצקי, היה בוטה יותר ואמר שאותן מדינות הן "קמצניות ואגואיסטיות" ובוחנות את המצב על סמך האינטרסים שלהן בלבד. פולין תהיה אחת המרוויחות הגדולות מחבילת הסיוע: היא תקבל מענקים של עשרות מיליארדי יורו והלוואות בריבית נמוכה, כמו מדינות ים-תיכוניות ששקועות בחובות ונפגעו קשות מהמגפה.

הרטוריקה הלוחמנית בפסגה בבריסל הסתיימה כשהמנהיגים הגיעו להסכם על חבילת הסיוע. בנוסף אישרו המנהיגים תקציב חסר תקדים לאיחוד האירופי: 1.1 טריליון יורו לשבע שנים (2021 עד 2027).