המאבק של איראן בישראל נחוש יותר מהמלחמה בקורונה

התקפת הסייבר האיראנית על מתקני מים בישראל בחודש שעבר הוכיחה כי למרות המשבר הכלכלי החריף באיראן, אין לטהראן כוונה לנטוש את העימות עם ישראל. מוקדם יותר השבוע אימץ הפרלמנט האיראני חוק מיוחד שנועד להגיב נגד "הצעדים העוינים מצד ישראל" וקובע עונשים כבדים לכל אינטראקציה עם ישראל וישראלים. החוק, שאושר כעשרה ימים לאחר תקיפת הנגד הישראלית הווירטואלית ששיתקה לכמה ימים את הנמל הימי הגדול באיראן - נועד להראות כי המשטר, שאינו יכול למנוע את המשך ההפצצות הישראליות על יעדים איראניים בסוריה, מלווה את התקיפות הווירטואליות על מתקנים של ישראל בפעילות נגדה גם במישור התודעתי.

טהראן. לראשונה מאז המהפכה, איראן ביקשה הלוואה מקרן המטבע צ

הנחישות האיראנית הזו מגיעה דווקא כשנדמה שמשטר האייתולות מצוי בשפל עמוק. מגפת הקורונה שגבתה את חייהם של כ־7,000 איראנים לפי נתונים רשמיים, הנחיתה מכה כואבת על המשק האיראני. כיום מצבה הכלכלי של איראן הוא הקשה ביותר מאז המלחמה נגד עיראק בשנות השמונים.

עוד לפני תחילת המגפה סבלה הכלכלה האיראנית מהסנקציות האמריקאיות החונקות, אולם השבתת הפעילות הכלכלית בשל הקורונה פגעה באותם ענפים שהמשיכו לתפקד כמו תיירות, מסחר מקומי, ויצוא של מוצרים שאינם קשורים בנפט שמוערך בכ־3.5 מיליארד דולר בחודש. הכנסה זו אבדה ברובה בשל השבתת קווי ייצור וסגירת גבולות.

המשמעות של השבתת מגזרים אלה היא כי עוד מיליוני איראנים איבדו או יאבדו בחודשים הקרובים את מקום עבודתם. כבר כיום מעריכים שאחד מכל חמישה איראנים מובטל, פי 2 מאשר לפני הקורונה. לפי תחזיות רשמיות באיראן, בין 4 ל־6 מיליון איש יאבדו את עבודתם בגלל הקורונה, כלומר שיעור האבטלה יגיע ל־35%—42%. מרבית המפוטרים משתייכים לענף השירותים שבו מועסקים 12 מיליון איש, כ־40% מהמועסקים.

סקרים עצמאיים שנערכו באיראן מאששים את התחזיות הקודרות לגבי שוק העבודה: כ־51% מהאיראנים הצהירו כי הכנסתם נפגעה ו־42% מסרו כי מקום עבודתם נסגר. למרות זאת, חבילת ההמרצה שהכריזה עליה הממשלה נאמדת בפחות מ־10 מיליארד דולר — כ־2% בלבד מהתמ"ג.

ההוצאות הבלתי מתוכננות של איראן צפויות לנגוס מהר עוד יותר בעתודות המט"ח שלה. בתחילת השנה, עוד לפני הקורונה, העריכה קרן המטבע הבינלאומית שהעתודות יירדו מ־86 לכ־70 מיליארד דולר, כעת איראן צפויה לסיים את השנה עם הרבה פחות. עתודות אלה הידלדלו בעיקר עקב הירידה ביצוא והגברת היבוא של מוצרי יסוד. מגמה זו צפויה להחריף את הגירעון התקציבי של איראן ולהעמידו על כ־10% מהתמ"ג השנה. כדי להתמודד עם המצוקה פנתה איראן לראשונה מאז המהפכה ב־1979 לקרן המטבע בבקשה להלוואה דחופה בשווי 5 מיליארד דולר, אך נדחתה בשל לחצים אמריקאיים.

גם המטבע האיראני נפגע מאוד במשבר. ערכו השבוע בשוק השחור הגיע לשפל של כשנתיים - 172 אלף ריאל לדולר. מאז תחילת השנה איבד הריאל כ־11% מערכו. בשל הירידה ביצוא וסגירת הגבולות למדינות שכנות נוצר מחסור במט"ח מזומן באיראן.

גם האינפלציה עלולה לקבל דחיפה עקב סיבות אלה. בשנה הפרסית האחרונה שהסתיימה במרץ שיעור האינפלציה הרשמי הסתכם בה ב־41% - הגבוה ביותר מאז 199 ומחירי המזון עלו ב־40%—60%.

הפתרון שמציעים השלטונות בשלב זה כדי להתמודד עם האינפלציה הוא יותר בתחום הפסיכולוגי מאשר הכלכלי. מוקדם יותר החודש אישר הפרלמנט האיראני הצעה להחליף את הריאל הקורס בתומאן — תוך מחיקת ארבעה אפסים. כלומר תומאן אחד יהיה שווה 10,000 ריאל של היום. תהליך ההחלפה אמור לקחת בין שנה לחמש שנים. אולם ספק אם הצעד הזה יועיל לבלימת האינפלציה בלי שילוּוה ברפורמות כלכליות ובהסרת הסנקציות. מה שכן, הוא מיועד לשקם את אמון הצרכנים האיראנים במטבע ולהקל את המסחר. עם זאת, מאז אישור החלפת המטבע, הריאל המשיך להיחלש, כלומר שיקום האמון בינתיים מתמהמה.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד MENA www.concordmena.com.