תעשיית הפחם לא תתאושש ממגיפת הקורונה

המעבר משימוש בפחם לחלופות מזהמות פחות רשם האצה משמעותית במהלך תקופת הסגר. כמה מדינות, במיוחד באירופה, ניצלו את הירידה בצריכת החשמל בתקופה זו על מנת לסגור תחנות כוח פחמיות, שכן הפעלתן יקרה יותר מתחנות גז טבעי או מתנקי רוח ואנרגיה סולארית.

זיהום אוויר תחנת כוח פחם צילום: רויטרס

באיחוד האירופי, יבוא הפחם לתחנות כוח צנח בכמעט שני-שלישים בחודשים האחרונים והגיע לשפל של 30 שנה. ב-35 הימים שקדמו ליום שישי האחרון, רשת החשמל של בריטניה לא עשתה שימוש בגוש פחם אחד – התקופה הרצופה הארוכה ביותר ללא פחם מאז המהפכה התעשייתית. בפורטוגל, נרשם שיא נטול פחם של כמעט חודשיים. בחודש שעבר סגרה שבדיה את תחנת הכוח הפחמית KVV5 שנתיים לפני התכנון המקורי. אוסטריה באפריל את תחנת הכוח הפחמית האחרונה שלה, והולנד הפחיתה את תפוקת התחנות הפחמיות שלה ב-75%.

בארה"ב, מנהל המידע של מחלקת האנרגיה (EIA) העריך בשבוע שעבר שארה"ב תפיק השנה, לראשונה בהיסטוריה, יותר חשמל ממקורות דלי-פחמן מאשר מפחם. לפי הדו"ח, ב-2020 צפויה צריכת הפחם בארה"ב לרדת ב-23%, בעיקר בעקבות מירידה של 24% בצריכת החשמל ומחירי גז טבעי נמוכים. כתוצאה, פחם יספק רק 19% מתפוקת החשמל בארה"ב, פחות מהתפוקה המשולבת של מקורות מתחדשים (רוח, סולארי, הידרו) ואנרגיה גרעינית. השינוי הורגש כבר בארבעת החודשים הראשונים של 2020, כאשר ב-90 ימים שונים מקורות מתחדשים סיפוק יותר חשמל מפחם, לעומת שיא שנתי קודם של 38 ימים.

באסיה, הודו החליטה לתעדף פיתוח תשתיות אנרגיה סולארית על פני השקעה בתחנות כוח פחמיות, בין השאר בעקבות ירידה בביקוש והחלשות הכלכלה כתוצאה מהגיפה. התוצאה: ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ 2020 היקף פליטות החממה במדינה היה נמוך ב-1% מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה – הפעם הראשונה מזה ארבעה עשורים שהיקף הפליטות במדינה יורד. אינדונזיה, ויאטנם והפיליפינים צפויות להמשיך להשקיע בתשתיות פחם, אך המגיפה, ירידה במחירי אנרגיה מתחדשת, וקמפיינים למשיכת השקעות מדלקי מאובנים אלצו אותן להשעות כמה פרויקטים גדולים.

לדברי מומחים, מדובר בשינוי היסטורי שיקדם צמצום משמעותי בשימוש בפחם, וכתוצאה מקטין את הסבירות להתקיימות התרחישים הגרועים ביותר של משבר האקלים, שכן אלו התבססו על הנחה שהשימוש בפחם יתרחב עד סוף המאה. "המגיפה גרמה לכך שפחם לעולם לא ישוב לשיא העולמי שרשם ב-2013", אמר לגארדיאן יו"ר ארגון Global Carbon Project, רוב ג'קסון. "קוביד-19 תחתוך את פליטות הפחם השנה בכמות כל כך משמעותית שהתעשייה כבר לא תתאושש, גם עם המשך ההשקעה בתשתיות בהודו ובמקומות אחרים. הקריסה במחירי הגז הטבעי, המחיר הנמוך בהיסטוריה של אנרגיית שמש ורוח, ודאגות אקלים ובריאות ערערו את התעשייה לצמיתות".

מייקל לואס, מנהם מחקר השקעות שינוי אקלים בבנק הצרפתי BNP Paribas הוסיף: "כלכלת הפחם היתה תחת לחץ מבני כבר לפני המגיפה. ואחריה הלחצים האלו עדיין יהיו שם, בעצמה גדולה הרבה יותר בעקבות השפעות המגיפה". BNP הודיע בשבוע שעבר שבכוונתו להאיץ את הפסקת המימון וההשקעה בפחם ולהשלים את התהליך עד 2030. "התועלת של אוויר נקי לבריאות הציבור תהיה במרכז הבמה בשבועות שאחרי הסגר, שהחזירו שמיים כחולים ואוויר נקי לערי הענק באסיה. הלחץ על המגזר הפיננסי רק יגבר מעתה, מה שצפוי להגדיל עוד יותר את העלויות של פרויקטי פחם", אמר לואיס.

טד נאנס, מנהל ארגון Global Energy Monitor אמר לגארדיאן שאף שהפחם לא צפוי להעלם בזמן הקרוב, המאזן השתנה לרעתו. "פחם היה בנסיגה ברורה, והמגיפה רק תאיץ את זה", הוא העריך. "הביקוש יעלה במידה מסוימת בשנה הבאה, אבל הוא לא ישוב לרמות הקודמות".