המגפה העולמית החזירה את צעדי הצנע לסעודיה

אף כי השר לא מסר פרטים לגבי המהלכים המתוכננים, הוא הכין את אזרחי הממלכה ל"צעדים כואבים" ו"הידוק החגורה". אלג'דעאן, האישיות הסעודית הבכירה ביותר שהתראיינה מאז פרוץ המשבר, ציין כי כל האפשרויות פתוחות. באופן מיוחד מדובר על צמצום הגירעון התקציבי שצפוי להגיע, לפי הערכות, לכ־115 מיליארד דולר לעומת כ־35 מיליארד דולר בשנה שעברה.

עיר העתיד בסכנת הקפאה

אלג'דעאן רמז כי יידחה ביצועם של פרויקטים מתוכננים ובכלל זה המגה־פרויקטים במסגרת חזון 2030, תוכנית הדגל של יורש העצר מוחמד בן סלמאן לניתוק התלות של המשק בהכנסות מנפט. בשלב זה הסעודים אינם מפרטים אילו פרויקטים ייעצרו, אך עיר העתיד ניום שעליה הכריז יורש העצר בהשקעה של כ־500 מיליארד דולר נראית כקורבן פוטנציאלי מיידי. למעלה ממחצית הסכום היתה אמורה להגיע מקופת המדינה, כאשר הפרויקט צפוי היה למשוך חברות עולמיות במגוון תחומים, בהם תשתיות, תחבורה ותקשורת. בתנאים שנוצרו, ספק אם הממשלה תוכל לעמוד ביעדים.

שר האוצר הסעודי מוחמד אלג'דעאן. בור אדיר צילום: רויטרס

במקביל, ממשלת סעודיה מתכוונת לגייס השנה עד 60 מיליארד דולר בהנפקות אג"ח בשווקים הבינלאומיים כדי לפצות במידת מה על אובדן ההכנסות במשק ולממן את תוספת ההשקעה במערכת הרפואית.

דבריו של אלג'דעאן עוררו את החשש כי התסריט של 2016, אז הוכרזה תוכנית צנע שכללה קיצוצים כואבים, עומד לחזור על עצמו ואולי אף בעוצמה רבה יותר. במסגרת תוכנית זו הוטלו מסים חדשים והועלו מחירי שירותים ומוצרים, בעיקר בתחום האנרגיה. כמו כן, הוקפאו מכרזים ממשלתיים, מה שגרר התמוטטות חברות בנייה ופיטורי אלפי עובדים. עתה חוששים הסעודים כי גם ההטבות הסוציאליות שקיבלו בשנים האחרונות, יבוטלו בגלל הקורונה.

מה שחיזק את החשש כי חרב הגזרות תהיה הפעם כואבת יותר, הוא העובדה שדבריו של אלג'דעאן עמדו בניגוד מוחלט להצהרותיו הקודמות שבהן הדגיש כי כלכלת הממלכה חזקה דייה כדי להתמודד עם המשבר.

מה שטרף את הקלפים היה הצניחה החדה במחירי הנפט כתוצאה ממלחמת המחירים הקשוחה שניהלה סעודיה מול רוסיה. אלג'דעאן בעצמו הודה שהבור האדיר שנוצר בתקציב מקורו בראש ובראשונה מירידה של יותר מ־50% בהכנסות הנפט. ברבעון הראשון הסתכמו הכנסות הנפט בכ־34 מיליארד דולר, ירידה של כ־25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

האטה נרשמה גם בהכנסות מהמגזר שאינו נפט, וזאת כתוצאה מהסגר המוחלט שאותו כפו השלטונות. בחודשים ינואר־מרץ הצטמקו הכנסות המגזר הלא־נפטי ב־17% ל־16.8 מיליארד דולר, כאשר בעקבות החרפת הסגר באפריל, נתונים קשים יותר צפויים להתפרסם עבור הרבעון השני.

פן נוסף של מצוקת התקציב מתבטא בכך ששווי נכסי החוץ של הממלכה הידרדר ל־462 מיליארד דולר נכון לסוף מרץ, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2001. בחודש זה בלבד התכווץ שווי העתודות הזרות ב־27 מיליארד דולר, כ־5%, כשהממשלה נאלצה להשתמש בהן כדי לכסות על ההוצאות הגוברות. בהינתן היעד שהציבה הממשלה להגביל את המשיכה מהעתודות ל־32 מיליארד דולר בשנה, היא תיאלץ להגביר את קצב הגיוסים באמצעות הנפקת אג"ח.

העתודות הזרות מיטיבות לבטא את הטלטלה שעברה על המשק הסעודי בשנים האחרונות עקב הזעזועים בשוק הנפט, שכן ב־2014 הגיע שוויין לשיא של 744 מיליארד דולר.

יש לזכור כי תקציב 2020 צפה הכנסות נפט בשווי של כ־137 מיליארד דולר, שמהווים כ־60% מכלל הכנסות הממלכה הצפויות בשנה זו. התקציב חושב על בסיס מחיר חבית של 65 דולר, אך כיום מחירה מדשדש מתחת ל־30 דולר. מצוקת ההכנסות לא נעלמת מעיני המשקיפים הבינלאומיים. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי בתסריט האופטימי ביותר, המשק הסעודי יסיים את השנה בצמיחה שלילית של 2.3%. גופי מחקר עצמאיים חוזים היחלשות של כ־5%. בהתאם, סוכנות מודי'ס הורידה השבוע את תחזית דירוג האשראי עבור סעודיה מיציבה לשלילית.

הקלות לבעלי עסקים

באופן אירוני, משבר הקורונה הוכיח את נחיצות חזון 2030 לביטול התלות בנפט. התוכנית, שאמורה היתה לייצר כ־450 אלף משרות מאז הוצגה ב־2016 ולהוריד את שיעור האבטלה מ־12.3% ל־9% בסוף 2020, נתקלה בקשיים עוד לפני המגפה. נכון לסוף מרץ, שיעור האבטלה עומד על כ־12%.

נתונים אלה צפויים להחמיר בשל המצוקה שנקלעו אליה העסקים הפרטיים. סכנת סגירה מרחפת מעל רבבות עסקים קטנים ובינוניים, מה שהביא לפרסום שורה של תקנות חדשות. כך, למשל, בעל עסק יוכל להחליט באופן חד־צדדי על צמצום שעות עבודה, לחתוך את השכר ב־40% ולהודיע על פיטורים לאחר חצי שנה מרגע הרעת התנאים.

ניצני התסכול צפים ברשתות החברתיות, כשעיקר הזעם של הצעירים מופנה למשרד העבודה. הסעודים טוענים כי אם היה משקיע מאמץ אמיתי בהעסקת אזרחים במקום זרים, כמתחייב מחזון 2030, השפעת הקורונה היתה מתונה יותר. לפי נתונים רשמיים, כ־85% ממקרי הקורונה בממלכה (כ־30 אלף) היו בקרב הזרים. חלק נכבד מהסעודים, בעיקר במחנה השמרני, סבורים כי עדיפה הקפאת פרויקטים "לא נחוצים" כמו תרבות ופנאי, במקום הטלת עוד גזרות כלכליות.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA www.concordmena.com