יומנו של רומאי בהסגר
שוטרים ברחובות, אין תיירים והתור בסופר נמשך חצי שעה. כך נראים החיים ברומא
כתב כלכליסט שחי בשנים האחרונות ברומא, מספר על עיר הבירה של איטליה שהפכה לשקטה במיוחד בימים האחרונים: "הבוקר קמתי למציאות שונה"
קשה לשמור על מרחק בין אישי בעיר צפופה ומלאה באנשים חמים כמו רומא, ואכן עד הבוקר מעטים היו הרומאים שהקפידו על כך או שינו משהו מאורח חייהם. הבוקר קמתי למציאות שונה, שחופפת יותר לאווירת החירום שנשקפת אלי מערוצי הטלוויזיה הישראלים, בהם אני צופה בקביעות גם במהלך חיי בניכר.
- בגלל הקורונה: ענקיות הטכנולוגיה הפסידו 321 מיליארד דולר ביום אחד
- הפסיקו לצרוך מידע על הקורונה ברשתות החברתיות
- נגיף הקורונה מחזיר דירות Airbnb לשוק השכירות
כשלעצמי, כבר לפני שבוע נדחפתי להתרחק מאנשים ברחובות ולהימנע מהסתובבות מיותרת. והנה רק היום גם תושביה האחרים של רומא הצטרפו אלי בנקיטת אמצעי מניעה כאלה.
iorestoacasa# - 'אני נשאר בבית', הינו ההאשטאג הפופולרי ביותר כרגע באיטליה, ומסמן את נקודת המפנה שהביא עמו סוף השבוע האחרון. קצת אחרי שמחוזות שלמים בצפון נכנסו להסגר הרמטי, עוד הצליחו תושבים אחרונים להסתנן החוצה לכיוון דרום, חוזרים לבתי ילדותם בסיציליה, נאפולי, פוליה ורומא, אך כבר נאלצים להסביר את דחיפות נסיעתם לשוטרים המפטרלים על הרציפים.
קיימת אירוניה היסטורית בחזרה הזאת המסיבית מהצפון לדרום. לפחות 25 אלף איש ברחו בימים האחרונים מבתיהם בצפון אל עבר חבלי הארץ הדרומיים מהם היגרו בעבר במטרה למצוא עבודה ולשפר את חייהם.
אתמול הם מצאו את עצמם שוב בהסגר כאשר הממשלה הורתה לכל תושבי המדינה להישאר בבתיהם ולצאת אך ורק לביצוע מטלות חשובות. ה"אזור האדום", שכלל עד לא מזמן אזורים בצפון, כמו לומברדיה מחוזה של מילאנו, ווונטו של וונציה, השתלט על כל המדינה, שהפכה להיות "אזור מוגן" אחד גדול.
אירועים, גדולים כקטנים - בוטלו. למעשה, כרגע בכל רחבי איטליה נאסר על קרוב ל-70 מיליון בני אדם להתקהל במקומות סגורים או ברחובות. לא מתקיימות חתונות או לוויות, חנויות מעטות נותרו פתוחות, ואלו שכן כבר לא מאפשרות כניסה של יותר משלושה אנשים בבת אחת, וכמובן דורשות שמירה על מרחק. התחבורה הציבורית פועלת במתכונת מצומצמת ומשרתת בעיקר את אלו שחייבים להגיע לעבודה.
באולפני הטלוויזיה מהם משדרים תוכניות אקטואליה רכה או בידור, אין קהל. המנחים מדברים אל כיסאות ריקים כבר שבועיים. לרוב מנסים לשמור על שיגרה, לעיתים קרובות חוזרים אל התפרצות הנגיף והתפשטותו, בדרך כלל מבולבלים. הטלוויזיה באיטליה הייתה מאז ומתמיד הכלי החשוב ביותר לחיבור בין כל מחוזות המדינה, וכעת, יחד עם הרשתות החברתיות היא כלי חשוב בהפצת המסרים ושמירה על קו אחיד ככל הניתן בהתמודדות עם הנגיף.
ברומא מורגשת תנועה דלה של תיירים. המעטים שנשארו כבר וויתרו על מסכות פנים, והם נהנים מרחובותיה השקטים והריקים של אחת הערים המתויירות בעולם. המקומיים החלו רק בימים האחרונים לעכל את הבשורה. בבתי הקפה הצפופים (הברים) בהם הם מתכנסים לארוחת הבוקר הזריזה, הצנועה והמזינה שלהם, רק הבוקר התחילו להרגיש בהבדל, כאשר הלקוחות הקבועים כבר לא מנשקים אחד את השני לשלום ונמנעים לאכול את המאפה עד שצאו אל הרחוב ויהיו לבדם.
ויחד עם זאת, קשה מאוד לגרום לרומאים להפסיק בחיפושם המתמיד אחר הנאות החיים. אנשים מוסיפים לפקוד את בתי הקפה בבוקר ואת הגלידריות אחר הצהריים. בעוד התקשורת הבינלאומית משדרת תמונות של אנשים הצובאים על הסופר בכדי לשרוד, התחושה כאן היא שאנשים עדיין עסוקים בלחפש את הרוטב הנכון לפסטה בכדי לדאוג שארוחת הערב לא תרד מרמתה של זאת מאתמול.
במהלך תור של שלושים דקות להיכנס לסופר, הצצתי לכמה עגלות של לקוחות. בעוד אני הצטיידתי בעשר חבילות פסטה ואינסוף קופסאות שימורים, אצל האיטלקיים ראיתי עדיין גבינת מוצרלה, נקניקים מכל הסוגים ובכלל מוצרים שלא ניתן לאגור לימים ארוכים.
ברשתות החברתיות חזרה תחושת הפטריוטיות והפגנת התמיכה של הדרום בצפון. אחת התמונות ששותפו הכי הרבה הייתה מפה של ארץ המגף, מצוירת כשתי ידיים, כאשר הדרום לוחץ את ידי הצפון. משתמשים ברשתות החברתיות דורשים מחבריהם לא לצאת מהבית: "מהסבים והסבתות שלנו ביקשו ללכת למלחמה מאיתנו מבקשים רק להישאר בבית ולראות נטפליקס" שיתפו חלקם.
הכותב הוא כתב ומתרגם בדסק החוץ של כלכליסט שחי בחמש השנים האחרונות ברומא