משבר האקלים
היערות הטרופיים מאבדים את יכולתם לקלוט פחמן דו חמצני
היערות באמזונס ובאפריקה הם אחד מכלי הנשק החשובים של האנושות במלחמה במשבר האקלים. נזקים מתמשכים מכריתת עצים לצד השפעות רוחב של משבר האקלים, פוגעים ביכולת שלהן לקלוט פחמן מהאטמוספירה
- בית משפט בגרמניה: טסלה תוכל לכרות יער כדי להקים מפעל חדש
- מחקר: זיהום אוויר מדלקי מאובנים אחראי ל-4 מיליון מקרי מוות מדי שנה
- מחקר: גלי חום כבדים מדלדלים את אוכלוסיית הדבורים בעולם
יערות טרופיים הם אחד מכלי הנשק החשובים של האנושות במלחמה במשבר האקלים, לאור יכולתם לספוח כמויות משמעויות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה. שימור בריאותם של היערות במקביל להפחתה משמעותית של פליטת גזי החממה, היא השיטה הברורה ביותר להגבלת ההתחממות הגלובלית ליעד של 1.5 מעלות, שנקבע באמנת פריז.
ואולם, לפי מחקר ב- The Guardian נזקים מתמשכים מכריתת עצים לתעשיית העץ ובירוא יערות לצורכי חקלאות, לצד השפעות רוחב של משבר האקלים, פוגעים ביכולת יערות טרופיים לקלוט פחמן מהאטמוספירה, ובעשור הבא אף עלולים להפוך אותם למקור לפליטת פחמן דו-חמצני. לדברי החוקרים, בתרחיש הזה הקריסה האקלימית תהיה רחבה יותר, והקהילה הגלובלית תידרש לצמצום ניכר יותר בהיקף פליטות גזי החממה שלה. "ההשפעות המדאיגות ביותר של שינוי האקלים כבר החלו", אמר לגארדיאן פרופ' סימון לואיס מאוניברסיטת לידס, אחד ממחברי המחקר. "הדבר קורה עשורים לפני התחזיות של מודלי האקלים הפסימיים ביותר".
במסגרת המחקר ניטרו המדענים 300 אלף עצים באפריקה ובאמזונס במשך 30 שנה, ויצרו תמונות מצב ראשונה בקנה מידה גדול של הירידה ביכולת היערות הטרופיים לקלוט פחמן. הממצאים מעלים שבשלוש העשורים האחרונים כמות הפחמן הדו-חמצני שסופחים היערות הטרופיים נפלה בצורה חדה, משיא של 46 מיליארד טון בשנה בשנות ה-90 של המאה ה-20 (כ-17% מפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית), ל-25 מיליארד טון בשנה בלבד בעשור שחלף (6% מהפעילות האנושית). זאת, כתוצאה מגורמים כמו בירוא יערות, טמפרטורות גבוהות יותר ובצורות. המגמה צפויה להימשך ככל שמשבר האקלים יחריף וניצול היערות על ידי האדם יגבר.
יער טרופי טיפוס יהפוך למקור לפחמן בשנות ה-60, כאשר היערות באמזונס עלולים לעשות את המעבר כבר בשנות ה-30. "עד עכשיו היה לאנושות מזל, כי יערות טרופיים ניקו הרבה מהזיהום שלנו, אבל הם לא יכולים לעשות את זה לנצח", אמר לואיס. "אנחנו צריכים לצמצם את הפליטות מדלקי מאובנים לפני שמחזור הפחמן העולמי יתחיל לעבוד נגדנו. עכשיו זה הזמן לפעול. יש הרבה דיבורים על קיזוז פליטות (למשל, באמצעות שתילת עצים, ע"כ), אבל המציאות היא שכל מדינה וכל מגזר צריכים להגיע לאפס פליטות. השימוש ביערות לקיזוז פליטות הוא בעיקר כלי שיווקי של חברות שממשיכות לקדם מדיניות של עסקים כרגיל".
החשש העיקרי של החוקרים הוא הוא מהגעה לנקודת מפנה, שלאחריה לא ניתן יהיה עוד לעצור את ההתחממות הגלובלית. זאת, כתוצאה מהתפתחות של מנגנוני היזון חוזר עצמתיים. לדוגמה: נמיסת קרח באזור הארקטי חושפת יותר מי ים כהים שמשקפים שסופגים יותר חום מאשר קרח וכתוצאה מביאים לנמיסה נוספות. אם יערות טרופיים יהפכו למקור פחמן במקום לספוח אותו, יווצר מנגנון היזון חוזר חזק במיוחד שיביא להתחממות מואצת וחריפה שיהיה קשה מאוד, אולי אפילו בלתי אפשרי, לעצור.
"במשך שנים, מקבלי החלטות התעלמו מאזהרות מדענים לגבי נקודות מפנה", אמר לגארדיאן המדען הראשי של גרינפיס UK, דאג פר. "כעת מתברר שהיערות מאבדים את יכולתם לספוג זיהום. כמה עוד קריאות השכמה אנחנו צריכים?"