הירידה המתמשכת בכמות הקרח באזור הארקטי פוגעת בבריאות דובי קוטב

הירידה המתמשכת בכמות הקרח באזור הארקטי פגעה בבריאותם של דובי קוטב ובכושר הרבייה שלהם – כך מתברר ממחקר שהתפרסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי Ecological Applications.

כמות הקרח באזור הארקטי נמצאת בירידה קבועה, והצטמצה בשיעור של 13% מדי עשור מאז 1979, תוצאה ישרה של ההתחממות הגלובלית. מחקרים שונים מצביעים על כך שהקטבים מתחממים בקצב מהיר פי 2 משאר העולם, ושקרח הים העונתי באזור הקוטב הצפוני, נוצר מאוחר יותר בסתיו ונמס מוקדם יותר באביב.

עבור דובי הקוטב, מדובר בשינויים קריטיים שכן קרח ים מהווה חלק מהותי במחזור החיים שלהם: הדובים נעזרים בקרח כדי לחצות מרחקים ארוכים לאזורי מחייה חדשים, צדים ממנו אריות ים, ולעתים נקבות אף חופרות מאורות בקרח הים על מנת ללדת בהן גורים ולטפל בהם.

דוב בקוטב צילום: Shutterstock

"אנחנו יודעים שקרח הים פוחת מהר מאוד", אמר למגזיןEarth Observatory של נאס"א המדענית המובילה של המחקר, קריסטין ליידרה מאוניברסיטת וושינגטון. "במקום שבו אין קרח ים, הדובים עוברים לפנים הארץ שם יש להם גישה מינימלית למזון. המחקר שלנו בוחן איך שינויים אלו משפיעים על המצב הגופני וההתרבות של הדובים", אמרה ליידרה.

המחקר התבסס על תצפיות דובי קוטב במפרץ באפין וניטר (Baffin Bay) את תנועתם במשך שני עשורים. הממצאים העיקריים מעלים שדובי קוטב נמצאים יותר זמן על הקרקע וצמים לתקופות ארוכות יותר, ושהנקבות ממליטות פחות גורים בכל שֶׁגֶר (מגמה שצפויה להימשך בשלוש הדורות הבאים לפחות).

השפעה על מספר הגורים

הניטור זיהה קורולציה בין תנועות הדובים לשינויים העונתיים בקרח היום. בסתיו, כשהקרח נמצא בתקופת השפל שלו, הדובים שוהים על האי באפין (אי בטריטוריית נונאווט שבקנדה) וממתינים להתחדשות הקרח על מנת לעזוב.

דובים בקטוב הצפוני צילום: אי פי אי

בממוצע, דובים שוהים כיום על היבשה 30 ימים יותר לעומת שנות ה-90 של המאה הקודמת. זאת, מכיוון שהקרח נסוג מוקדם יותר ויש יותר מים נטולי קרח בקיצים האחרונים, והקרח עצמו נוצר מאוחר יותר בסתיו. "זה חשוב מכיוון שכשהדובים על הקרקע הם לא צדים אריות יום", אמרה ליידרה. "הם יכולים לצום, אבל אם הם לא אוכלים לתקופות ארוכות יותר הם נעשים רזים יותר. זה משפיע על בריאותם הכללית ועל שיעורי הפוריות שלהם".

על מנת לאמוד את בריאות הדובים מדדו החוקרים את רמות השומן בגופם (אחרי שהורדמו). הממצאים העלו קשר בין כמות השומן לכמות קרח הים בשנה הקודמת. המצב הבריאותי של הדובים גם השפיע על מספר הגורים בשגר: כשקרח הים נמס מאוחר יותר באביב האמהות היו במצב גופני טוב יותר והשגרים שלהן גדולים יותר. זאת, מכיוון שלדובים היה זמן רב יותר למצוא מזון באביב.

ליידרה, שחוקרת שינויים במערכות אקולוגיות באזור הארקטי זה 20 שנה, אמרה ל-Earth Observatory שלא הופתע מתוצאות המחקר, שכן ההשפעה השלילית של שינוי אקלים על דובי קוטב כבר ידועה. לדבריה, אפילו עם פליטות גזי החממה ייעצרו מיידית, היקף קרח הים ימשיך לרדת במשך כמה עשורים. "דובי קוטב הם מבשרי העתיד. הם אייקון של שינוי אקלים, אבל הם גם אינדיקטור מוקדם לשינוי אקלים, כי הם כל כך תלויים בקרח הים. השינויים שתיעדנו ישפיעו על כולם בכל העולם", אמרה.