בינה מלאכותית חשפה ראשונה את נגיף הקורונה

על רקע ההתפשטות המואצת של וירוס הקורונה הקטלני שכבר פגע בארבע יבשות, הממשל בבייג’ינג הודיע אתמול כי הוא לוקח תחת חסותו את ניהול האירוע בעיר המוצא של הנגיף, ווהאן בירת חוביי. עד כה נדבקו בנגיף 2,000 בני אדם ו־56 לפחות מתו, רובם המכריע במחוז חוביי שבמרכז סין.

בקנדה, שם דווח אתמול על מקרה ראשון של הידבקות, חברת הסטארט־אפ בלו־דוט (BlueDot) שבסיסה בטורונטו תנסה לנבא את המשך מסלולה של המחלה וקצב התקדמותה באמצעות בינה מלאכותית המנתחת מיליארדי נתונים.

מחלקה מבודדת בסין צילום: איי אף פי

המגזין “וויירד” דיווח כי בלו־דוט, שהוקמה ב־2014, התריעה בפני לקוחותיה על התפרצות הנגיף הסיני ב־31 בדצמבר, עוד לפני שהתקבלה הודעת ארגון הבריאות העולמי והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן. על פי דיווחי החברה, היא נעזרת בביג־דאטה על מנת לחזות את התפשטותן של המחלות המסוכנות בעולם. בלו־דוט משתמשת בטכניקות של עיבוד שפה ולמידת מכונה על מנת לסרוק דיווחים חדשותיים מהעולם, נתוני טיסות ודיווחים של גורמים רשמיים על התפרצות מחלות בקרב בעלי חיים. היא עושה זאת בעזרת סוקרים ב־65 שפות ומומחים למחלות זיהומיות שמנתחים את הנתונים. בהתאם, החברה שולחת התרעות ללקוחותיה במגזר הציבורי והפרטי.

מייסד Healthy.io יהונתן אדירי צילום: עמית שעל

חיזוי יעדי הטיסה של חולים

בפועל, בלו־דוט שואפת ליירט מידע ולהעבירו לגורמים המתאימים מהר יותר מקצב התפשטות המחלה. כך, היא חזתה בדייקנות להיכן ינדוד הנגיף מחוץ לסין — בנגקוק, סיאול, טייפה וטוקיו — לאחר שהופיע לראשונה בווהאן.

קורונה בסין צילום: איי פי

“מצד אחד, העולם משתנה במהירות, ומחלות צצות ומתפשטות מהר יותר”, אמר מייסד ומנכ”ל החברה קמראן חאן בראיון לתקשורת הקנדית. “מאידך, יש לנו גישה גדלה והולכת לנתונים שבהם אנחנו יכולים להשתמש על מנת לשאוב תובנות ולהפיצן מהר יותר מכפי שהמחלה מפיצה את עצמה”, ציין. “אי אפשר בהכרח לסמוך על ממשלות שיספקו את המידע בזמן. ולנו יש את היכולת לאתר דיווחים על התפרצויות אפשריות והתבטאויות בפורומים או בלוגים המעידים על התרחשויות חריגות”.

לדבריו, האלגוריתם של בלו־דוט אינו מסתמך על פוסטים ברשתות חברתיות, משום שהמידע הזה “מבולגן מדי”. הטריק העיקרי, הוא מסביר, זו הגישה לנתוני כרטוס של חברות תעופה המסוגלים לסייע בחיזוי היעד ומועד הטיסה של תושבי האזורים הנגועים.

חאן, שעבד כמומחה למחלות זיהומיות בטורונטו במהלך התפרצות מגיפת הסארס ב־2003, חלם למצוא דרכים יעילות יותר על מנת לעקוב אחרי התפשטות מחלות. נגיף הסארס התפרץ בסין, התפשט להונג קונג ולאחר מכן לטורונטו, שם מתו 44 בני אדם. “ב־2003 ראיתי כיצד הנגיף השתלט על העיר ושיתק את בית החולים. חשבתי לעצמי, בואו לא נעשה זאת שוב”.

לאחר שבחן מספר תוכניות חיזוי, חאן השיק את בלו־דוט וגייס 9.4 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. כעת מועסקים בחברה 40 עובדים, רופאים ומתכנתים. הדו”חות של בלו־דוט נשלחים למערך הבריאות הציבורי בתריסר מדינות, כולל ארה”ב וקנדה, חברות תעופה ובתי החולים שאליהם עשויים להגיע הנדבקים. בלו־דוט לא מוכרת את המידע שלה לציבור בשלב זה, אך פועלת כדי לעשות זאת, אמר חאן.

“לא סומכים על המודלים”

יהונתן אדירי מייסד חברת Healthy.io סקפטי לגבי היומרה של החברה הקנדית: ״הבעיה בתחום חיזוי מגפות בעזרת AI הוא שהמגפות של העתיד לא תמיד נראות כמו מגפות העבר. כלומר, מערכות שכאלה שמראות כמה הן ידעו לנבא בדיעבד, על מאגר מידע משנים עברו, לא יודעות לנבא בצורה מובהקת את המגפה הבאה בצורה שתצדיק הסטת משאבי ציבור. שכן העברת משאבים לטובת מגפה שעתידה לפרוץ על פי ניבוי מסוים פירושה פחות תקציב לבתי ספר, כבישים וכ”ו”.

השאלה שצריך לשאול כאן, אומר אדירי, “אינה האם החברה חזתה את המגפה הנוכחית, אלא כמה מגפות חזתה שלא התקיימו. בתחום הרפואה מערכות כאלה צריכות לעמוד בקריטריונים הדרושים להעברת כספי ציבור, ואין היום בעולם מערכת שיש לה את רמת המהימנות הדרושה לכך. כשמדובר בחיי אדם גם מערכת חיזוי שתפקידה לקדם אדם מהמקום ה־30 בתור ל־CT למקום ה־1 מוגדרת כ’תומכת החלטות’ — כלומר, צריך מקצוענים בקצה התהליך ואי אפשר לסמוך על המערכת באופן עצמאי. לכן כל האישורים שנתן ה־FDA בתחום עד כה הם כאלה”.

קירה רדינסקי שהיתה שותפה במספר חברות ופרויקטים שעשו שימוש ב־AI לחיזוי מחלות ושהחברה הנוכחית שלה דיאגנוסטיק רובוטיקס, עוסקת בחיזוי ואוטומציה בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, רואה הבטחה במודלים מסוג זה אבל מביעה גם הסתייגויות. ״התחום ממש בראשיתו. יש כמה מודלים מתקדמים יותר אבל את תחילת ההתפרצות של מחלות קשה לחזות. המודלים משמשים רק כמערכות תומכות החלטה ועדיין לא מספיקים בפני עצמם״.

הווירוס מתפרץ גם בגיימינג

מקום ראשון בסין: משחק על מגפות

אחת מתופעות הלוואי המפתיעות של התפשטות נגיף הקורונה מסין היא העניין המחודש במשחק המובייל הוותיק Plauge inc. המשחק, שהושק ב־2012, מתבסס על מודל של התפשטות מגפות ומאפשר למשתמשים ליצור נגיפים לפי מאפיינים שונים - שיעור הדבקה, שיעור תמותה, צורת התפשטות, סביבה מועדפת, מהירות התמותה ועוד. ואז, לשחרר אותם לעולם במטרה להשמיד את כל האוכלוסיה לפני שמדענים יוכלו לפתח תרופה.

אף שמדובר בכלי בידורי ביסודו, יש למשחק אלמנטים חינוכיים, וניתן להבין בעזרתו את הדרכים להתפשטות מגיפות. הדיווחים על המגיפה עוררו עניין מחודש במשחק והוא נמצא בראש רשימה ההורדות ב־77 מדינות באפסטור של אפל, כולל סין וישראל.

העניין המחודש הביא את החברה המפתחת Ndemic Creations, לפרסם אזהרה לשחקנים: “עיצבנו את המשחק כדי שיהיה מציאותי. אבל זכרו שהוא משחק, לא מודל מדעי”.‎

עומר כביר