המרוויחה הגדולה מהחיסול של סולימאני: סין

חיסולו של מפקד כוח אלקודס קאסם סולימאני מסיט את הפוקוס ממלחמת הסחר בין בייג'ינג לוושינגטון, שסומנה עד כה כגורם המאיים ביותר על הצמיחה בכלכלה הגלובלית ב־2020.

החיסול התרחש ימים ספורים אחרי תמרון ימי משותף שערכו סין, רוסיה ואיראן באוקיינוס ההודי ובמפרץ עומאן — הראשון שקיימה איראן עם שני ציים כה משמעותיים. מטרת התמרון, על פי בכיר בחיל הים האיראני, היתה הגברת ביטחון הסחר הימי הבינלאומי לנוכח איומי טרור ופיראטיות, כמו גם איתות לעולם כי יחסי טהרן, מוסקבה ובייג'ינג מתהדקים. 

התקיפה האווירית שבה חוסל קאסם סולימאני

ביום חמישי, עם פרסום דבר החיסול, מיהר דובר מטעם משרד ההגנה הסיני להדגיש כי התמרון התקיים בהתאם לחוק הבינלאומי וכי "אינו בהכרח קשור למצב באזור".

ההבהרה הסינית מגיעה כשבוע וחצי לפני החתימה הצפויה של וושינגטון ובייג'ינג על מה שהוגדר כ"שלב הראשון" בהסכם סחר חדש. בסוף השבוע חידד משרד החוץ הסיני את המסר של גורמי ההגנה וביקש להדגיש את החשיבות של שמירה על השלום והיציבות במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי. "אנחנו מפצירים בצדדים המעורבים, במיוחד ארה"ב, לשמור על רוגע ואיפוק ולהימנע מהסלמה נוספת", כך בהודעת דובר משרד החוץ גנג שואנג.

חרף הידוק היחסים הביטחוניים בין איראן וסין, והעובדה כי בייג'ינג הודיעה כי לא תשתתף בסנקציות האמריקאיות נגד איראן, אנליסטים מציינים כי הממשל הסיני מודע היטב ליתרונות הכלכליים העומדים מאחורי המשך הפשרת היחסים עם וושינגטון ולא יסתכן בפתיחת חזית נוספת מולה.

"למרות הקרבה לאיראן, סין מבינה שארה"ב היא עדיין שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה", כך לפי עדנאן מזאריי, מומחה לאיראן במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית, ולשעבר בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, שאמר את הדברים לרשת CNBC. "בהינתן הסנטימנט הבעייתי הקיים בוושינגטון כיום כלפי סין, הם מאוד יהססו לצאת בהצהרות. אף אחת מהמדינות הללו לא יכולה לשנות את מדיניות הסחר שלה בן לילה", ציין.

בורחים מהמניות לזהב

"החששות מפני מלחמת סחר ירדו מדרגה, וכעת המתיחות הגואה במזרח התיכון עלולה להביא להשפעה משמעותית הרבה יותר על השווקים ב־2020", כך לפי אנליסטים ב־RBC קפיטל מרקטס שאמרו את הדברים בהודעה למשקיעים בסוף השבוע. "התרחיש המרכזי שלנו היה כי הכלכלה הגלובלית תגיע לנקודת השפל בתחילת השנה, ומשם ואילך תתחיל לרשום התאוששות", ציין ג'ייסון טויי, כלכלן בכיר לשווקים מתפתחים בקפיטל אקונומיקס, שצוטט ב"וול סטריט ג'ורנל". "אך התפרצותה של מלחמה בין ארה"ב לאיראן עלולה להקפיא את ההתאוששות הזו", הזהיר. "אין ספק כי החשש הגדול ביותר עבור הכלכלה הגלובלית הוא כי אירועים ייצאו מכלל שליטה וארה"ב תפתח במערכה צבאית כוללת נגד איראן".

כתוצאה מהסלמה כזו, אמר טויי, התמ"ג העולמי יאבד עד 0.3%, היקף שווה ערך לנזקי מלחמת הסחר. הלימה קרופט, אנליסטית סחורות ב־RBC קפיטל מרקטס, אמרה ל"פייננשל טיימס" כי החיסול הגדיל את הסיכונים עבור חברות נפט אמריקאיות כמו אקסון־מוביל ושברון הפעילות בעיראק, זאת אם איראן תבצע פעולת תגמול.

חיסולו של סולימאני עצר את רצף העליות שנרשם באחרונה בוול סטריט ושלח את המשקיעים לזהב ולאג"ח ממשלתיות. זאת לאחר שהיו ממוקדים בחודשים האחרונים במהלכים של הבנק הפדרלי המרכזי ובמלחמת הסחר. בתגובה לחיסול, שלושת המדדים המובילים בוול סטריט רשמו את הצניחה היומית החדה ביותר שלהם זה חודש. בה בעת, אנליסטים מדגישים כי התגובות של השווקים היו מתונות באופן יחסי, והצביעו על משברים גיאו־פוליטיים שהפחידו משקיעים בעבר, אך לא לאורך זמן. "כבר היינו בסיפור הזה", אמר פאהד כמאל, אסטרטג שווקים ראשי בקליינוורט המברוס, שאמר את הדברים ל"וול סטריט ג'ורנל", בהתייחסו להתלקחויות החוזרות ונשנות במזה"ת לאורך השנים.

המשקיעים שברחו ממניות נמלטו לנכסים הנחשבים מסורתית לבטוחים — זהב ואג"ח ממשלתיות. בתגובה, הזהב טיפס ב־1.6% ל־1,549 דולר לאונקיה, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר וקרוב לשיא של שש שנים. הין היפני התחזק ב־0.4% לעומת הדולר. מניות של חברות אנרגיה וביטחון מובילות רשמו כמה מהעליות החדות ביותר ב־S&P 500, בעוד חברות תעופה נמנו עם המפסידות הגדולות ביותר. כך, למשל, מניית לוקהיד מרטין התחזקה ב־3.6%, בעוד אמריקן איירליינס נחלשה ב־5%.

הודו תשלם מחיר גבוה

ההפרעות בשוק הנפט הן גורם מהותי לדאגה גם בהודו, זאת על רקע ההאטה החדה בצמיחה של כלכלת תת־היבשת והעובדה כי היא מייבאת יותר מ־80% מצורכי הנפט שלה. משקיעים בהודו צפו בחשש ביום שישי בעלייה של יותר מ־4% במחירי הנפט, התפתחות שתהווה הכבדה נוספת על היבואנית השלישית בעולם של נפט גולמי ותעמיק עוד יותר את ההאטה הכלכלית שלה.

אף כי הודו צמצמה את יבוא הנפט מאיראן לנתח זניח מאז הסתיים במאי האחרון הפטור שאפשרה וושינגטון מהשתתפות בסנקציות, חלק מהותי מאספקת הנפט הגולמי שלה מגיע ממדינות מערב אסיה דרך מצרי הורמוז, שמעליהם מרחפת עתה סכנת סגירה במקרה של הסלמת הסכסוך. בחודש אפריל, לאחר שאיראן איימה לחסום את המצרים בתגובה לסנקציות של וושינגטון, הודו שלחה ספינות לאזור כדי להגן על האספקה שלה, זאת בצלן של מתקפות על מכליות ששייטו באזור.

ברקע האטת הצמיחה של כלכלת הודו לשפל של שש שנים וחצי בספטמבר — 4.5% — קיים עתה חשש מהותי כי מחירי דלק גבוהים יפגעו פגיעה קשה בהתאוששותה. דאגה נוספת, לפי גורמים רשמיים בממשלת הודו, היא כי המתיחות בין איראן לארה"ב תשפיע על הסחר של הודו עם מדינות האזור, שהיקפו כעת עומד על 78 מיליארד דולר ובו מהווה הנפט רכיב משמעותי. בעקבות ההסלמה הביטחונית צנח המטבע ההודי לשפל של שישה שבועות לעומת הדולר ביום שישי, ונסחר תמורת 71.76 רופי לדולר.