התמיכה בטרור בולמת את צמיחת טורקיה

הדיווח בעיתון "טלגרף" שלפיו טורקיה מאפשרת למנהיגי ארגון הטרור של חמאס - היושבים באיסטנבול - לתכנן פיגועים בשטח ישראל אינו מפתיע. מזה שנים מופנות טענות כנגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כי הוא מעלים עין מפעילות הטרור האיסלאמי ומימונו, בין אם מדובר בסוריה או בעזה. הדיווח, המבוסס על חקירות מחבלי חמאס הכלואים בישראל, מאשש טענות אלו.

בשנים עברו הפכה הטריטוריה הטורקית לתשתית לוגיסטית הן לחמאס והן למחבלי דאעש ולשאר ארגוני הטרור האיסלאמי. בין השאר נטען כי פעילי דאעש מגויסים בעריה הגדולות של טורקיה מתחת לאפו של המודיעין הטורקי, שלא לדבר על מערכת גיוס הכספים והמימון לטובת הארגון הרצחני. למרות הדיווחים הרבים בתקשורת, הרשויות בטורקיה לא פעלו בנחרצות כדי לפרק את רשתות מימון הטרור האיסלאמיסטי.

הפלירטוט של ארדואן עם הטרור ומימונו לא נשאר רק בתחומי הדיווח בעיתונות. מוקדם יותר השבוע ספגה טורקיה מהלומה כשארגון FATF (Financial Action Task Force) הזהיר את טורקיה כי היא מועמדת להיכנס מחדש ל"רשימה האפורה" שלו.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן צילום: איי אף פי

FATF שהוקם בשנת 2000, אחראי על פיתוח וקידום מדיניות בינלאומית במאבק בהלבנת הון, במימון הטרור ובמימון הפצה של נשק להשמדה המונית. כניסה ל"רשימה השחורה" משמעה סנקציות קשות על המגזר הפיננסי, דבר שמהווה פגיעה קשה לפעילות הכלכלית של אותה מדינה. כיום רק שתי מדינות נמצאות ברשימה השחורה של FATF — איראן וצפון קוריאה.

במשך שנים רבות שמה של טורקיה הופיע ברשימה האפורה, עקב ממצאים מטרידים על חוסר פעילותם של השלטונות בנושא המאבק במימון הטרור ובהלבנת הכספים, והיא יצאה ממנה רק ב־2014. האתראה שקיבלה מהווה סימן אזהרה לכלכלה הטורקית הסובלת מזעזועים לא פשוטים בשלוש השנים האחרונות, ומנסה לחזור למסלול צמיחה.

אכיפה סלקטיבית

חזרתה האפשרית של טורקיה לרשימה האפורה - שם ניתן למצוא מדינות כמו תימן, פקיסטן וסוריה - צפויה לפגוע בה כלכלית. הפגיעה תתבטא בעיקר בקושי למשוך השקעות זרות נוכח ירידה בביטחון המשקיעים, וכן קשיים לגייס מימון מארגונים בינלאומיים.

באופן אירוני אחת הטענות כלפי טורקיה היא שרצונה העז למשוך מימון מחו"ל כדי לקיים צמיחה גבוהה של המשק הוביל להקלות בנהלי העברת הכספים, דבר שארגוני הטרור ניצלו להלבנת כספים. בשנה הקרובה טורקיה תצטרך לשכנע את אנשי הארגון כי נקטה בפעולות הנדרשות כדי להישאר מחוץ לרשימה האפורה.

בכירים באנקרה ניסו למנוע את פרסומו הפומבי של הדו"ח של FTAF, בין השאר משום שהוא גילה כי אכיפת השלטונות רופפת בכל האמור למימון הטרור. בין השאר נטען בדו"ח כי הרשויות בטורקיה מתמקדות אך ורק באיתור הנכסים שבבעלות חשודים בטרור - אך לא משקיעות מאמץ חקירתי באיתור מקורות המימון, העברת הכספים והקשרים נרחבים יותר של רשתות מימון הטרור. וכך, מתוך 6,000 חשודים במימון טרור בשנת 2017, רק 115 הורשעו.

בנוסף גילה הדו"ח כי האכיפה הטורקית סלקטיבית ומונעת משיקולים פוליטיים. לדוגמה, מאז ניסיון ההפיכה כנגד ארדואן בקיץ 2016 החרימו השלטונות נכסים בשווי של 10 מיליארד יורו תחת הכותרת של "נכסי טרור". אלא שכמעט כל הנכסים היו שייכים לתומכיו של איש הדת הגולה פתהוללה גולן, יריבו של ארדואן, נגדו נטען שהוא עמד מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל.

הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בתנועתו של גולן כתנועת טרור. הדבר מדגיש כי המאמץ הטורקי בייבוש מקורות מימון הטרור הוא לא יותר מעוד אמצעי לניגוח האופוזיציה ומיגורה, ואינו מאמץ אמיתי לפירוק רשתות המימון הענפות שלהטרור האיסלמי.

אין צמיחה באופק

הדו"ח של FATF מתפרסם בעיתוי אומלל מבחינתה של טורקיה. בתחילת החודש דיווח משרד האוצר הטורקי על צמיחה של כ־1% במהלך הרבעון השלישי של השנה, במה שנתפש כאיתות ראשון על כך שטורקיה יוצאת מהמיתון.

הצמיחה ברבעון השלישי מגיעה לאחר שלושה רבעונים של צמיחה שלילית, בעקבות צניחת ערך הלירה המקומית בכ־30% בשנה שעברה. אם לא תתרחש התפתחות בלתי צפויה, המשק הטורקי יסיים את השנה הנוכחית בצמיחה של 0.5% בלבד.

משרד האוצר הציב לשנה הבאה יעד צמיחה של 5%, אך בתנאים הנוכחים נראה כי זהו יעד לא ריאלי, בייחוד אם טורקיה תמשיך להתקבע בתודעה הבינלאומית כמדינה המאפשרת לארגוני טרור רצחניים לפעול ולגייס מימון באין מפריע בתחומה.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת