שועטים לעבר אסון: פליטות גזי החממה יגיעו ב-2019 לשיא של כל הזמנים
לפי נתונים של פרויקט הפחמן העולמי, סך הפליטות בשנה המסתיימת יעמוד על 36.8 מיליארד טון פחמן דו-חמצני או שווה ערך; קצב הגידול השנתי היה אומנם נמוך יחסית - 0.6% בלבד - אך רק בגלל אירועים נקודתיים, כמו ביצועים כלכליים חלשים מהצפוי בהודו ובסין, ולא כתוצאה של יישום מדיניות ארוכת טווח
ממשיכים לשעוט לעבר אסון: פליטות גזי החממה מדלקי מאובנים יגיעו ב-2019 לשיא של כל הזמנים, ויעמדו על 36.8 מיליארד טון פחמן דו-חמצני או שווה ערך; כך לפי נתונים שפרסם הלילה פרויקט הפחמן העולמי (Global Carbon Project), גוף מחקר בינלאומי המורכב ממדענים ומוסדות שונים.
החדשות הטובות היחידות הן שקצב הגידול השנתי היה נמוך יחסית, ועמד על 0.6% בלבד. זאת, לעומת, 2.1% ב-2018 ו-1.5% ב-2017. ואולם, אלו בשורות שקשה להתנחם בהן. "כשהחדשות הטובות הן שקצב הפליטות אטי יותר משנה שעברה, זה ברור שאנחנו צריכים עזרה", אמר פרופ' רוב ג'קסון מאוניברסיטת סטנפורד, שיזם ועומד בראש הפרויקט. "מתי הפליטות יתחילו לרדת?"
- עשרות מנכ"לים של חברות אמריקאיות: "על ארה"ב להישאר בהסכם האקלים של פריז"
- נלחמים בזיהום הסביבה: 35 חברות ביטוח בינלאומיות הפסיקו לבטח מכרות פחם
- משבר האקלים לא הגיע לבלאק פריידי
פליטת גזי חממה מבתי זיקוק בצ'כיה צילום: Martin Divisek
המשך הגידול בפליטות התרחש חרף ירידה מפתיעה של 0.9% בתפוקת הפחם הגלובלית, והוא תוצאה של גידול מתמשך בתפוקת הנפט (0.9%) והגז הטבעי (2.6%). האחרון הוא הגורם הדומיננטי בגידול המתמשך בפליטות גזי חממה מאז 2012. לדברי המדענים, הגידול בתפוקת אנרגיה ממקורות מתחדשים לכל היותר תרם רק להאטת קצב הגידול של פליטת גזי חממה, אך כשל להביא להפחתת הפליטות הדרושה על מנת לעמוד ביעד (הפחות שאפתני) של הסכם פריז - הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות.
"פליטות פחמן דו-חמצני חייבות לרדת בצורה חדה על מנת שהעולם יעמוד ביעד של התחממות 'נמוכה משמעותית מ-2 מעלות'", אמר רובי אנדרו, חוקר בכיר במרכז הלאומי לחקר אקלים בנורבגיה. "וכשהפליטות גדלות מדי שנה, קשה עוד יותר לעמוד במטרה הזו".
העלייה המתונה שנרשמה השנה היא לא תוצאה של יישום מדיניות ארוכת טווח, אלא של אירועים נקודתיים. תפוקת הפחם, למשל, ירדה בעיקר בגלל ביצועים כלכליים חלשים מהצפוי בהודו ובסין, ועונת מונסונים חזקה במיוחד בהודו שהביאה לתפוקת שיא של אנרגיה ממקורות מים כמו סכרים. קודם לאירועים אלו, תפוקת הפחם הייתה דווקא במסלול צמיחה.
בחלוקה גיאוגרפית, הפליטות בארה"ב ירדו בממוצע ב-1.1% בשנה מאז 2005, והמגמה המשיכה עם ירידה של 1.7% ב-2019. זאת, בעיקר כתוצאה מירידה של 10% בתפוקת הפחם ו-0.5% בתפוקת הנפט. מנגד, תפוקת הגז הטבעי עלתה ב-10%. באיחוד האירופי ירדו הפליטות ב-1.7%, קצב נמוך יותר מ-2018, אז נרשמה ירידה של 2.1%.
את הירידות במערב קיזזה - ואף יותר - עלייה בסין ובהודו. פליטות גזי החממה של סין עלו ב-2.6%, כשרק צמיחה כלכלית אטית מהצפוי מנעה גידול חד יותר. בהודו נרשמה צמיחה של 1.8% (לעומת ממוצע של 5.1% בעשור האחרון), שוב כתוצאה מצמיחה כלכלית חלשה שהובילה להאטה בגידול בצריכת החשמל. בשאר העולם, שאחראי על 42% מכלל הפליטות, עומד הגידול ב-2019 על 0.5%.
"אנחנו צריכים להשתמש בכל חץ באשפת האקלים שלנו", אמר ג'קסון. "המשמעות היא תקני יעילות דלק חמורים יותר, מדיניות תמריצים חזקה יותר לשימוש בארנגיה מתחדשת, שינויים בתזונה וטכנולוגיות ללכידת ואחסון פחמן".
