שינוי באוויר: הבנקים המרכזיים מנסים לטפל במשבר האקלים

לכן, במבט ראשון זה אולי נראה מוזר שאחד המושבים בוועידה הוקדש לשאלה "האם בנקים מרכזיים יכולים להילחם בשינויי אקלים?", אבל רק במבט ראשון, כי למשבר האקלים יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת, שכלכלנים עדיין מנסים להבין במלואן. בנקים מרכזיים, בתוקף תפקידם לטפח את הצמיחה הכלכלית ולשמור על היציבות של המערכת המוניטרית, יכולים לשחק תפקיד מרכזי בהתוויית המדיניות שתאפשר להיערך להשפעות משבר האקלים ולקדם התמודדות איתו.

נזקי סופת הטייפון שהיכתה ביפן במהלך החודש צילום: אי.פי

הסיכונים הכלכליים שקשורים למשבר האקלים גבוהים במיוחד, ולא רק למדינות שנמצאות בחזית שלו. אלו אמנם צפויות להיפגע ראשונות, אבל בעשורים הקרובים לא תהיה כנראה מדינה שלא תיאלץ להשקיע משאבים כלכליים ניכרים כדי להתמודד עם השלכות המשבר – החל מאירועים מתגלגלים כמו אובדן מקורות מים ושטחי חקלאות או שינוי חד באקלים ועד אירועי קיצון כמו אסונות טבע שתדירותם צפויה ללכת ולגדול.

הכנת המערכת הכלכלית לכך, כלומר יצירת התנאים הדרושים כדי לכוון השקעות לפתרונות, מוכנות ומניעה ויצירת מקורות מימון למקרי חירום, היא משימה חשובה שבנקים מרכזיים צפויים להיות חלק ממנה. ואכן, הם כבר שותפים לה ברמה זו או אחרת. פיליפ ליין, כלכלן ראשי ודירקטור בבנק המרכזי האירופי (ECB), אמר במושב שיותר ויותר בנקים מרכזיים משלבים אלמנטים של סיכונים ויציבות כלכלית תלויי אקלים במערך הניטור והפיקוח שלהם. "כבר עכשיו אירועי מזג אוויר קיצוניים הם מקור לאי־יציבות", הוסיף.

לדבריו, למעבר הדרוש למקורות דלי־פחמן יהיה אימפקט משמעותי על מחירים ועל תעשיות עתירות פחמן (כמו תעשיית הנפט), מה שמצריך ניהול סיכונים בסקטור הפיננסי. בהתאם, שווקים פיננסיים מתחילים לתמחר שינויים תלויי אקלים לאור רגולציות שנועדו להפחית פליטות של גזי חממה, אך היעדר מידע מספק מקשה על כך בשלב זה.

סבין מאודרר, דירקטורית בבנק המרכזי של גרמניה, ציינה עם זאת שבנקים מרכזיים לא יכולים להחליף מדיניות אקלים ראויה, ושיש צורך ביצירת מדדים וקביעת סדרי עדיפויות עולמיים תוך שיתוף פעולה בינלאומי. יו"ר קרן המטבע החדשה, קריסטלינה גאורגייבה, הוסיפה שהקרן ומוסדות בינלאומיים אחרים יכולים לשחק תפקיד מרכזי במאמצים אלו ולסייע בפיתוח מתואם של התקנים השונים. "קרן המטבע נערכת במהירות רבה לשילוב של סיכוני אקלים בעבודת המעקב שלה", אמרה בפאנל.

ואולם, הסוגיה המרכזית היא עידוד ההשקעות הדרושות כדי לפתח מקורות אנרגיה בת־קיימא וכלים להוצאות גזי חממה מהאטמוספרה. בנקים מרכזיים יכולים לעודד פיתוח של מימון ירוק כדי לסייע לעמידה במשימות אלו, למשל באמצעות יצירת איגרות חוב ירוקות שהכספים שמגויסים באמצעותן מיועדים להתמודדות עם משבר האקלים והגדלת המעורבות שלהם בעידוד השקעות בתעשיות ירוקות.

גאורגייבה הוסיפה שיש כיום הסכמה רחבה בשני תחומים. הראשון הוא שבנקים מרכזיים יצטרכו לשקלל היבטים של משבר האקלים לתחזיות הכלכליות ולמדיניות המוניטרית שלהם. השני הוא שרגולטורים נחושים לוודא שהמגזר הפרטי מוכן להתמודד עם אירועי אקלים ישירים (כמו ההשפעה של עליית גובה פני הים על משכנתאות לאורך החופים) ועקיפים (למשל מדיניות אקלים שהופכת נכסים קיימים לחסרי ערך). "כיום יש לפחות 12 טריליון דולר של נכסים שפולטים פחמן דו־חמצני בהיקף גבוה ועלולים להיזנח (כמו תחנות כוח ומפעלים מזהמים). איך בנקים יכולים לעשות מבחני לחץ לסיכונים מסוג זה?", היא אמרה. אבל מרחב הפעולה של בנקים מרכזיים בהקשר זה לא ברור לחלוטין. "בנקים מרכזיים מתבקשים לעשות יותר, אבל יש אזור אפור גדול מאוד ובנקים מרכזיים לא בטוחים איך זה משתלב במנדט שלהם", הבהיר סינה קרוגסטרופ, המשנה לנגיד הבנק המרכזי של דנמרק.

משבר האקלים, כבר ברור, הוא לא סוגיה אחת שיש להתמודד איתה. זה מצב חירום רחב שמשפיע על כמעט כל היבט של החיים ושל המערכות העולמיות השונות, וההתמודדות איתו צריכה להיות בהתאם: אין מערכת או מוסד שלא צריכים לשאול את עצמם איזו תרומה הם יכולים להביא למאבק במשבר האקלים, ובנקים מרכזיים אינם פטורים מכך.