עד שני ב"אוקראינה-גייט": "פרטים ממקור ראשון"

עורך דינו של העד הנוסף, מארק זאיד, אמר בריאיון לרשת ABC כי גם העד הזה הוא משורות קהילת המודיעין האמריקנית, אלא שהפעם מדובר לדבריו בעד שהעדות שלו על שאירע בשיחה היא עדות ממקור ראשון, והיא נוגעת לחלק מהטענות שהוצגו בתלונה שהגיש העד הקודם נגד הנשיא. העד החדש כבר תושאל על-ידי משרד המבקר הפנימי של קהילת המודיעין, מייקל אטקינסון.

הפרטים שמסר המתלונן הראשון – קצין CIA שהוצב לזמן קצר בבית הלבן – הועברו אליו, נזכיר, מגורמים אחרים שהיו עדים לשיחה, והוא עצמו לא נכח בה ולא שמע אותה. זאיד משמש גם כעורך דינו של המתלונן הראשון.

ביום שישי דיווח "ניו יורק טיימס" על קיומו של איש מודיעין שני השוקל להגיש בעצמו תלונה על שאירע בשיחת הטלפון ולהעיד בפני הקונגרס. לפי ABC, עורך הדין זאיד אמר היום כי הוא אינו יודע אם המתלונן השני שהוא מייצג הוא אותו מתלונן שהוזכר ב"ניו יורק טיימס", או שמדובר בעד שלישי.

עורך דין נוסף, אנדרו בקג', אמר הערב כי משרד עורכי הדין שלו מייצג "כמה וכמה" עדים נוספים בפרשה שמעוניינים למסור פרטים.

התלונה הראשונה: "הנשיא מנצל סמכות"

בתלונתו של העד הראשון, שהנוסח שלה נחשף לפני כשבוע וחצי, כתב העד האלמוני כי קיבל מידע משלל אנשי ממשל אמריקנים ש"נשיא ארה"ב מנצל את סמכותו כדי לשדל מדינה זרה להתערב בבחירות שייערכו בארה"ב ב-2020". ההתערבות הזו כוללת בין השאר, כך כתב, "הפעלת לחץ על מדינה זרה לחקור את אחד מיריביו הפוליטיים המרכזיים של הנשיא", כשהכוונה היא לג'ו ביידן, מהמועמדים המובילים בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות. עוד כתב כי עורך דינו הפרטי של הנשיא, רודי ג'וליאני, הוא דמות מרכזית במאמץ הזה.

"לפי גורמים רשמיים בבית הלבן המעורים בפרטי השיחה", כתב המתלונן הראשון, "הנשיא לחץ על מר זלנסקי בין השאר להתחיל או להמשיך בחקירה בנוגע לפעולות סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן ובנו האנטר; לעזור לחשוף את הטענות שההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 נעשתה מאוקראינה; ולהיפגש או לדבר עם שני אנשים שהנשיא ציין מפורשות כשליחיו האישיים בסוגיה – ג'וליאני והתובע הכללי וויליאם באר".

דונלד טראמפ, ולדימיר זלנסקי צילומים: בלומברג, איי פי

המתלונן הדגיש אז כי הוא עצמו לא היה עד לשיחה בין טראמפ לזלנסקי, אך הבהיר כי הדיווח שלו נשען על עדויות של שלל גורמים הבקיאים בפרטי השיחה – עדויות התואמות לדבריו זו את זו. הוא כתב כי שלל בכירים אמריקנים אמרו לו שמנהיגי אוקראינה קיבלו את הרושם שטראמפ ידבר עם הנשיא זלנסקי רק אם יסכים לשתף איתו פעולה.

התמליל שהוסתר

במכתב התלונה תיאר חושף הפרשה גם מאמצים לכאורה של הבית הלבן למנוע מגורמים אחרים ברשויות גישה לרישומי השיחה: "בימים שלאחר שיחת הטלפון למדתי משלל פקידי ממשל שבכירים בבית הלבן התערבו כדי 'לחסום גישה' לכל רישומי השיחה, במיוחד לתמליל מילה-במילה שלה. המעשים האלה הדגישו לי שבכירים בבית הלבן הבינו את החומרה של מה שאירע בשיחה.

"גורמים בבית הלבן אמרו לי שהם 'קיבלו הוראה' מעורכי הדין בבית הלבן להסיר את התמליל האלקטרוני של השיחה ממערכת המחשבים שבה תמלילים כאלה מאוחסנים בדרך כלל לצורכי תיאום או הפצה לחברי קבינט. במקום זאת הוכנס התמליל למערכת אלקטרונית נפרדת, שבימים כתיקונם משמשת לאחסון מידע מסווג בעל טבע רגיש מכל סוג שהוא. גורם רשמי בבית הלבן תיאר את המעשה הזה כניצול לרעה של המערכת האלקטרונית, משום שהשיחה לא כללה שום דבר שיש בו משהו רגיש מבחינת הביטחון הלאומי".

אחרי חשיפת נוסח התלונה של העד הראשון פרסם "ניו יורק טיימס" פרטים חדשים על איש המודיעין המסתורי: הוא דיווח כי מדובר בקצין CIA שבשלב מסוים הוצב בבית הלבן, ובזמן שעבר מאז הוא חזר ל-CIA. לפי הדיווח, אף שלא ידועים פרטים רבים נוספים עליו, האופן שבו ניסח את דבריו בתלונה מרמז כי הוא בעל הכשרה של אנליסט, וניכר כי הוא בקיא בפרטי מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי אירופה וכי הוא בעל הבנה עמוקה בפוליטיקה האוקראינית וידע מסוים במשפטים.

החלטת "ניו יורק טיימס" לפרסם את הפרטים האלה על חושף הפרשה עוררה ביקורת בקרב רבים, ובראשם עורכי דינו, שטענו כי היא המעשה מסכן את חייו. ב"ניו יורק טיימס" הסבירו את ההחלטה לפרסם את המידע בכך שהבנת תפקידו ומידת אמינותו של חושף הפרשה חיונית לבירור השאלה אם נשיא ארה"ב ניצל את סמכותו לרעה ואם הבית הלבן הסתיר את המעשה.