המשקיעים וארגנטינה בטנגו על סף תהום

תוצאות הבחירות המקדימות בארגנטינה ביום ראשון הפתיעו את השווקים, ושלחו את הפסו לצלילה של 23% בשערו לעומת הדולר. אם בבוקר יום שני היה ניתן לקנות דולר ארה"ב ב־46.5 פסו ארגנטינאי, מחירו במהלך היום הגיע כבר ל־57.3 פסו.

הפעם האחרונה שבה נרשם פיחות חד כל כך בשער המטבע הארגנטינאי היתה בדצמבר 2015. מאוריסיו מקרי, הנשיא שרק נבחר אז, הסיר את ההגבלות על שער הפסו וגרם לו לצלול ב־30% לעומת הדולר. עבור מדינה ש־80% מהחוב שלה נקוב במט"ח, מדובר בבעיה שעלולה להסתיים בחדלות הפירעון התשיעית בהיסטוריה.

נשיא ארגנטינה מאוריסיו מקרי. הבטיח לדבוק בתוכנית הכלכלית צילום: RICARDO BOTELHO

ההפתעה ניכרה גם בבורסה של בואנוס איירס, שם התרסק המדד המרכזי, Merval, ב־48%. זו הירידה התוך־יומית השנייה בתלילותה שנרשמה בבורסה כלשהי ב־70 השנים האחרונות, כשאת הבכורה תופסת בורסת קולומבו שבסרי לנקה, שנפלה ב־61.7% ב־1989. “כלכליסט” מסביר את הרקע למשבר, ואת הכיוונים שבהם הוא יכול להתפתח.

מה קרה?

ביום ראשון נערכו בארגנטינה בחירות מקדימות לנשיאות, שהיו מעין חזרה גנרלית לבחירות שנקבעו לאוקטובר. הבחירות נועדו לתת למפלגות תחושה כללית באשר לסיכויי ההצלחה של המועמדים שלהן לנשיאות, ולגרום למועמדים שזכו לפחות קולות, לפרוש מהמירוץ. השנה הבחירות הללו היו דווקא אמורות להיות בעלות חשיבות פוליטית פחותה, שכן זהות המועמדים כבר נקבעה. אלא שהרוב שקיבל מועמד האופוזיציה אלברטו פרננדס מהמפלגה הפרוניסטית על פני הנשיא המכהן מקרי היה גדול בהרבה מהתחזיות: 47% לעומת 32% בלבד למקרי. תוצאות כאלו בבחירות האמת באוקטובר פירושן תבוסה למקרי בסיבוב הראשון, וחלק מהפרשנים סבורים שכבר כעת הוא הפך למעשה לברווז צולע.

מועמד האופוזיציה בארגנטינה אלברטו פרננדס צילום: איי אף פי

מה הרקע למשבר?

כשמקרי נבחר לנשיאות ב־2015, הוא הבטיח לשקם את הכלכלה הארגנטינאית: להסיר את ההגבלות על שער המטבע, להחזיר את המדינה לשוק החוב הבינלאומי שממנו היא הורחקה במשך 15 שנה, להפסיק את המדיניות התקציבית הלא אחראית שהנהיגה קודמתו כריסטינה פרננדס דה קירשנר, ולרסן את האינפלציה ואת האבטלה.

אף שהנפקת האג"ח של ארגנטינה באפריל 2016 קבעה שיא גיוס למדינה מתפתחת (16.5 מיליארד דולר), חברת האשראי מודי'ס העלתה את דירוג האשראי שלה ובמאי השנה היא גם צורפה למדד המדינות המתפתחות של חברת MSCI. אך השינויים לא התבטאו בשטח. בשנה שעברה איבד הפסו כמחצית מערכו לעומת הדולר, ואפילו ריבית בגובה של 60% שקבע הבנק המרכזי לא הצליחה לעצור את המגמה.

מקרי פנה לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לסיוע בדמות חבילת חילוץ. מאז המשבר הכלכלי החמור שחוותה ארגנטינה בתחילת המילניום, הקרן נחשבת מוסד מתועב במדינה הדרום־אמריקאית. לא רק הארגנטינאים רואים בה כשותפה ליצירת המשבר, אלא גם הקרן עצמה הודתה בשיקול הדעת המוטעה שלה באותה התקופה — שגרם למשבר להחמיר ולמיליונים לאבד את כל נכסיהם.

על רקע ההיסטוריה הבעייתית הזו, גיבשו מקרי ושר האוצר שלו ניקולס דוכובני חבילת סיוע של 50 מיליארד דולר מהקרן, שאחר כך הורחבה ל־57 מיליארד דולר. מקרי ויו"ר קרן המטבע כריסטין לגארד, שעומדת להתמנות בסתיו הקרוב לנשיאת הבנק המרכזי האירופי, הדגישו כי לקחי העבר נלמדו והתוכנית לא תפגע הפעם בשכבות החלשות. בתמורה לסיוע, שהוא הגדול ביותר שהעניקה קרן המטבע אי פעם, התחייבה ממשלת ארגנטינה לשורה של צעדי ריסון תקציביים שכללו, בין היתר, ביטול סובסידיות על אנרגיה ותחבורה, קיצוץ משכורות במגזר הממשלתי, הנמכת סף המס למקבלי קצבאות סעד, וצמצום מספר משרדי הממשלה מ־22 לתשעה בלבד.

בחזרה להווה

על מה הפאניקה?

למרות המאמצים, ברחוב הארגנטינאי לא ראו את התועלת בהקרבה. האבטלה נשארה ברמה של יותר מ־10% ושליש מהאוכלוסייה נותר מתחת לקו העוני. האינפלציה המשיכה לדהור בשיעור של יותר מ־50%. אלו היו תנאים מושלמים לחזרתה לזירה הפוליטית של הנשיאה לשעבר קירשנר, שמשפט שבו היא מואשמת בקבלת שוחד בתמורה להטיית מכרזים ממשלתיים, נפתח במאי. מסיבה זו קירשנר רצה הפעם בתור סגניתו של אלברטו פרננדס (אין קשר משפחתי בין השניים), כשההשערה הרווחת היא שמדובר בסידור שבו היא הדמות הדומיננטית.

ניצחונו של פרננדס בבחירות המקדימות סימן עבור השווקים את האפשרות הממשית לחזרתו של הפופוליזם הקירשנרי, ואת חיסול הסיכוי להפיכתה של ארגנטינה לכלכלה יציבה. למרות ההפסד, מקרי הודיע כי הוא אינו מתכוון לשנות את התוכנית הכלכלית שלו, או להחליף את הרכב הממשלה. מנגד, קיים חשש שבניסיון לשרוד בבחירות באוקטובר, מקרי יזנח את הרפורמות, וינקוט צעדים שישברו את מסגרת התקציב כדי למשוך מצביעים — תרחיש שגם בו אמון המשקיעים יספוג פגיעה קשה.