המהפך הקולומביאני: מבירת סמים לחממת קנאביס רפואי

קולומביה, שהתפרסמה כספקית הגדולה בעולם של קוקאין, ממצבת את עצמה כיצרנית ויצואנית של סם אחר, כזה שהופך לחוקי ברחבי העולם - הקנאביס.

ברקע הביקושים הגדלים למריחואנה רפואית, חברות הקנאביס הגדולות בצפון אמריקה מחפשות אחר מקומות לגדל בהם את הצמחים בקלות ובזול. קולומביה, שהתברכה באקלים משווני וב־12 שעות אור ביממה משך כל השנה, עונה על הקריטריונים האלה. הקרקע וכוח האדם זולים בה אופן יחסי, והיא מציעה כוח עבודה מיומן ובעל ניסיון בתחום גידול הפרחים.

עבור החקלאים הקולומביאנים ייצור קנאביס הוא זול בהרבה לעומת עמיתיהם בצפון אמריקה ובאירופה, שם המגדלים צריכים להשקיע משאבים בחממות כדי להתמודד עם תנאי חורף קשים. הקולומביאנים מסוגלים לייצר גרם של פרחי קנאביס מיובשים בעלות של 0.50–0.80 דולר בעוד העלות בקנדה נעה סביב 2 דולר - כך לפי מאט יוקי, עורך כתב העת של התעשייה "קנאביס אינווסטר".

כתוצאה, חברות מובילות מצפון אמריקה נוהרות לקולומביה. הגדולה שבהן, קאנופי גרואת', עם שווי שוק של יותר מ־13 מיליארד דולר, השקיעה כ־60 מיליון דולר בהקמת ספקטרום קנאביס קולומביה המפעילה מרכז גידול במחוז הדרומי ווילה.

היאנקים באים

ביוני שעבר, החברה הקנדית־קולומביאנית קירון לייף סיינסס הפכה ליצרנית הקנאביס הראשונה עם פעילות ליבה בקולומביה, שנרשמה בבורסת טורונטו.

חברת Clever Leafs המקומית חברה לקרן ההשקעה הפרטית האמריקאית נורת'רן סוון ומייצרת קנאביס בעיר בוייאקה, צפונית לבוגוטה. חוליאן ווילצ'ס, ממייסדי Clever Leafs, סבור כי לקולומביה פוטנציאל להפוך "ליצואנית המובילה העולמית של קנאביס רפואי".

לפרמה־סיילו שרשומה בטורונטו יש חברה־בת בריונגרו, סמוך לבירת הקוקאין לשעבר, מדיין. היא מתארת את קולומביה כ"מדינה התחרותית והידידותית ביותר לסביבה בעולם", לצורכי גידול קנאביס.

התמריצים המניעים את פרץ ההשקעות הזה הם ברורים. קצב הצמיחה של תעשיית הקנאביס החוקית הוא מהגבוהים בעולם. בתוך שנים ספורות רוב אירופה ואמריקה הלטינית, כמו גם קנדה ומעל 30 מדינות בארה"ב, העבירו חוקים שמאפשרים שימוש בקנאביס רפואי. קנדה ואורוגוואי אף הלכו רחוק יותר והכשירו שימוש במריחואנה לצורכי פנאי, כפי שעשו גם כמה מדינות בארה"ב, האחרונה שבהן אילינוי.

גראנד ויו רסרץ', חברת ייעוץ שבסיסה בקליפורניה, סבורה כי השוק העולמי לקנאביס חוקי יצמח בקצב של 24% בשנה בשש השנים הבאות, מ־13.8 מיליארד דולר כיום ל־66.3 מיליארד דולר עד סוף 2025.

התקוות מהקנאביס בקולומביה גדולות עד כדי כך שבדיווחים תקשורתיים נטען כי המדינה תוכל לספק 40% מתצרוכת המריחואנה העולמית ולהכניס יותר כסף מכפי שהיא מקבלת מתעשיית הפחם או הפרחים. חקלאים אף מקבלים עידוד להמיר את גידולי הקפה והבננות המסורתיים בקנאביס.

אבל מומחים בתעשייה מבקשים גם להזהיר את המתלהבים. הייצור של קנאביס בדרגת איכות מספיקה לשימוש רפואי הוא תהליך הדורש מיומנות רבה מאוד. אי־אפשר רק לשתול כמה זרעי מריחואנה, לקצור את הצמחים ולהפוך אותם לתרופה.

בניגוד לחקיקה של ממשלת קנדה קוויבק תאסור מכירת ממתקים עם קנאביס מאמצע אוקטובר תותר בקנדה מכירת מוצרי קנאביס אכילים. אולם לפי משרד הבריאות של קוויבק, החקיקה הארצית לא מגינה מספיק על ילדים שירות כלכליסט, תגובה אחת לכתבה המלאה 

"ייתכן בהחלט שקולומביה היא המדינה הטובה בעולם לגידול קנאביס, בגלל האקלים ואור השמש והעלויות הנמוכות של הקרקע וכוח האדם", כך לפי אנדרס לופז, לשעבר מנהל קרן הנרקוטיקה הלאומית, גוף ממלכתי המסדיר את הסחר בסמים חוקיים בקולומביה. "אבל זה לא מספיק. על מנת לייצר קנאביס רפואי נדרשת בקרת איכות ברמה הגבוהה ביותר", ציין.

דבר זה מחייב את היקף ההשקעה שחקלאים קטנים רבים בקולומביה אינם יכולים להרשות לעצמם. קירון, למשל, השקיעה 5.5 מיליון דולר בציוד המעבדה המתקדם ביותר. כמה מגדלים מקומיים חוששים כי ללא תמיכה פיננסית מצפון אמריקה, הם יידחקו החוצה משוק הקנאביס על ידי השחקנים הגדולים.

אתגר נוסף הוא נושא הביטחון. אף כי קולומביה בטוחה היום הרבה יותר מאשר בעבר, במיוחד מאז שהממשלה חתמה על שביתת נשק היסטורית עם ארגון הגרילה המרקסיסטי FARC ב־2016, לא מדובר כאן בקנדה. ישנם משקיפים הטוענים כי אם תעשיית הקנאביס תתברר כרווחית, כפי שחוזים רבים, היא תיפול לידי אותם ארגוני פשע ששולטים בתעשיית הקוקאין.

כתתו חרבותם לעלים

במרכז הגידול של קירון בטולימה הלוהטת, אזור גידול מסורתי של אורז, מנכ"ל החברה אלווארו טורס מסביר כי תמצית הקנאביס המופקת באתר תועבר לבוגוטה במסוק. "כל תרמוס שווה כ־100 אלף דולר", הוא מסביר. "אין סיכוי שנשנע אותם בדרך היבשה". קירון גם זוכה לגיבוי של הנשיא המקסיקני לשעבר ויסנטה פוקס, שיושב בדירקטוריון. "המהירות שבה החברה הזו והתעשייה הזו מתרחבות היא ייחודית", הוא אמר במהלך ביקור שערך באחרונה בבוגוטה.

חווה לגידול קנאביס בריונגרו, קולומביה צילום: רויטרס

הרעיון כי קולומביה, הנקשרת אוטומטית בסחר בסמים, תייצר ותייצא סמים באופן חוקי, הוא אירוני למדי. במיוחד כשמדובר באותם חלקים במדינה שספגו את הפגיעה הקשה ביותר מפעילות תעשיית הסמים ומלחמת האזרחים שהתלוותה לה. בווילה וטולימה, המחוזות שבהם קירון וספקטרום קנאביס קולומביה מפעילות אתרי גידול, ה־FARC החל לפעול בשנות ה־60. קוקה ומריחואנה גדלו שם באופן בלתי חוקי במשך עשרות שנים. ריונגרו, שם פועלת חברת פרמה־סיילו, היתה בעבר זירת קרב בין הרשויות לכוחות גרילה.

בניסיון לסייע לקורבנות נפגעי הסכסוך, פרמה־סיילו עובדת עם קבוצה של יותר מ־60 חקלאים שלדבריה היו "בחזית הסכסוך בעשורים האחרונים". הם מקבלים הדרכה בגידול קנאביס איכותי מספיק כך שיוכל לשמש לצרכים רפואיים. פרמה־סיילו עובדת גם עם מקומיים שמגדלים קנאביס בגבעות הפוריות של קולומביה זה מאות שנים.

על רקע המעבר של המדינה לשלב חדש ביחסיה המורכבים והמסוכנים לעתים עם תעשיית הסמים, הם גם, אומרים בחברה, "חייבים לקבל את המקום המגיע להם בתעשיית הקנאביס".