"דויטשה בנק מתכווץ מעט מדי ומאוחר מדי"

ה־4 ביוני, 1999 היה יום שמשי בפרנקפורט, מזג האוויר המושלם למסיבה שאירגן דויטשה בנק מחוץ למשרדי המטה. מאות עובדים התאספו מול מסך וידיאו שהקרין את האירועים בניו יורק. הם אחזו בקבוקי בירה מילר, נשנשו המבורגרים וצפו בבלוני ענק שעפו לשמיים.

תצוגת התכלית האמריקאית נועדה לחגוג את רכישת בנק ההשקעות בנקרס טראסט ב־10 מיליארד דולר, מוסד בוול סטריט שעזר להכניס את הבנק הגדול בגרמניה לליגה של המובילים בעולם.

שני עשורים מאוחר יותר, בדויטשה בנק הגרמני נערכים לנסיגה דרמטית מאותה התרחבות נלהבת. לאחר חמש שנים של התכווצות בחטיבת ההשקעות, שלוותה בצניחה של המניה, המנכ"ל כריסטיאן זיווינג ביקש מהדירקטוריון בסוף השבוע לאשר תוכנית רדיקלית לארגון מחדש. מי שב־2007 הוכתר לרגע כבנק הגדול בעולם, מתקשה היום לשמור על רלוונטיות מול היריבים העולמיים.

במסגרת הרפורמה יקוצצו 18 אלף משרות ויוקם "בנק רע" - השני שמקים דויטשה מאז המשבר הפיננסי העולמי - זאת בעלות של 5 מיליארד יורו, שעלולה להחזירו השנה להפסדים.

זוהי התוכנית האסטרטגית החמישית שהבנק משיק בתוך שבע שנים, עובדה המשקפת את הקשיים בהם נתקל דויטשה בניסיון להתאים את עצמו להקשחת הרגולציה. זאת נוסף לשורה של שערוריות, כמו גם האמת הכואבת שללא בנק השקעות מוביל, ששימש מנוע צמיחה במשך 15 שנים, אין לדויטשה עוד הרבה על מה להישען.

סניף של דויטשה בנק בברלין. רגולטור בכיר: "ההגבלות הללו יהיו המסמר האחרון" צילום: גטי

אחד מעשרת בעלי המניות הגדולים של הבנק תיאר את חזונו של זיווינג כ"שינוי כיוון אסטרטגי נועז". ל־90 אלף עובדי הבנק, בעלי המניות הזועמים והכלכלה הגדולה באירופה שבמרכזה הבנק פועל, לא נותר אלא לקוות שהוא צודק.

ההרפתקה בתחום ההשקעות לא היתה אמורה להסתיים בצורה הזו. עסקת בנקרס טראסט, פרי חזונו של מנהל חטיבת ההשקעות אדסון מיטצ'ל, הובילה לעשור כמעט של שגשוג שנמשך עד למשבר של 2008. מיטצ'ל נהרג בתאונת מטוס שנה לאחר רכישת בנקרס טראסט, ובן טיפוחיו אנשו ג'יין הקים את אחת המחלקות המובילות בעולם למסחר באג"ח, שהתבססה על גל המסחר בנגזרים מורכבים. אלה עזרו להקפיץ את רווחי דויטשה, להגדיל את הבונוסים של המנהלים ולזכות בכבוד השמור למוסדות המבוססים יותר בוול סטריט. "זה היה מקום עבודה מעורר השראה", נזכר בכיר לשעבר.

אולם, ההתרחבות המהירה של חטיבת ההשקעות האפילה על המחלקות האחרות. כך למשל, חטיבת הלקוחות הפרטיים והעסקיים בגרמניה, שמתחרה בשוק הנשלט על ידי חברות קואופרטיב ובנקים מסורתיים שאינם מעוניינים בהשגת החזרים מקסימליים, מצאה עצמה כמעט ללא השקעות. דבר דומה קרה לחטיבת ניהול הנכסים.

אף שמצבו של דויטשה היה טוב משל רבים אחרים בתקופת המשבר הפיננסי, התגברות הרגולציה שבאה בעקבותיו התבררה כקטלנית למודל העסקי. הדרישה לחייב בנקים לממן את הפעילות שלהם עם פחות חובות ויותר הון מבעלי המניות היתה הרסנית במיוחד לדויטשה, שהמאזן שלו מימי טרום המשבר היה מהממונפים בעולם.

בעשור האחרון נאלץ הבנק לגייס מעל 30 מיליארד יורו, פי שניים משווי השוק שלו כיום. במקביל, הרווחים התכווצו על רקע הירידה בביקושים לאג"ח ומוצרים מדורגים אחרים שבהם הצטיין הבנק. התוצאה הסופית: צניחה באמון המשקיעים ובהחזר של הבנק על המניות.

"דויטשה היום אינו בר השקעה עבור מרבית מנהלי הקרנות, וזה לא עומד להשתנות בקרוב", הגיב אחד מבעלי המניות הבכירים. "יידרש עשור כדי למצב אותו מחדש".

ארבעה מנכ"לים שהתחלפו בארבע השנים האחרונות נכשלו בניסיון לעצור את הצניחה. ג'אין הבין באיחור עד כמה דרישות הלימות ההון החדשות של הרגולטורים יקשו על הבנק. יורשו, ג'ון קריאן העלה את רמות ההון והחל בקיצוצים, אך הרחיב את ההפסדים בחטיבות המניות, שינה את האסטרטגיה לעתים קרובות מדי והתמודד עם בכירים שחתרו נגדו.

ניסיון מיזוג עם קומרצבנק

דויטשה רשם הפסדים בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות ודיווח על ירידה חדה בהכנסות לנוכח הסתבכויות משפטיות וכישלון לעמוד בדרישות הרגולטורים. הבנק שילם קנס של 7.2 מיליארד דולר לאחר שהואשם בהטעיית לקוחות כשמכר להם אג"ח מגובות משכנתאות. קנס נוסף הוטל עליו לאחר שהואשם כי סייע בהלבנת 10 מיליארד דולר ברוסיה.

באפריל נכשל ניסיונה של ממשלת גרמניה למזג את דויטשה עם יריבו קומרצבנק. זיווינג וצוותו עובדים מאז דצמבר על "תוכנית חלופית" כאשר המטרה היתה לנסות ולחמוק ממה שסמנכ"ל הכספים כינה "מעגל אכזר" של הכנסות יורדות, הוצאות עולות, דירוג אשראי נמוך ועלויות מימון גדלות.

זיווינג מודע לכך שהתוכנית שהשיק לחיסכון בעלויות מאז שנכנס לתפקיד לפני 15 חודשים היא מתונה מדי. "איבדנו את האיזון", אמר ל"פייננשל טיימס" לפני שנתיים."זה היה מהלך נכון להיכנס לזירה הבינלאומית, זה היה מהלך נכון להרחיב את חטיבת ההשקעות, אבל הגזמנו".

לנוכח הלחץ המתגבר הוא הצליח לרתום את הדירקטוריון והרגולטורים לתוכנית המהפך. נראה גם כי גייס את תמיכתם של קבוצת בעלי מניות מבודלת לשעבר, הכוללת את הקרנות האמריקאיות האקטיביסטיות סרברוס והדסון, שתי קרנות הון קטאריות ובלאקרוק, קרן ניהול הנכסים הגדולה בעולם. "כולם מבינים שנגמר הזמן לליטושים עדינים", אמר קובע מדיניות בכיר באירופה. "זו חייבת להיות תוכנית רדיקלית".

דויטשה בסיומו של המהפך יהיה שונה לגמרי מהבנק שפעל בשני העשורים האחרונים. חלקים גדולים מההתרחבות האמריקאית הבעייתית יקוצצו, נגזרים מורכבים בשווי עשרות מיליארדי דולרים יימכרו, וכך תנווט החברה את דרכה בחזרה לחטיבות הלקוחות העסקיים וניהול הנכסים האפרוריות יותר. "התוכנית הזו מחסלת את המנטרה השגויה לפיה דויטשה הוא הגולדמן זאקס של אירופה", אמר לאחרונה דווידה סרה, מייסד אלגבריס, אחת המשקיעות הגדולות בבנק.

התהליך יהיה כואב. סכנת פיטורים מרחפת מעל כחמישית מכוח העבודה, כשהפעילות בארה"ב ובבריטניה תיפגע בצורה הקשה ביותר.

אך נראה שההתכווצות הזו היתה צריכה לקרות כבר מזמן. כפי שציין האנליסט קיאן אבוחוסיין מג'יי.פי מורגן, חטיבת ההשקעות של דויטשה בנק מעסיקה 38,300 עובדים, מספר זהה לכלל העובדים בגולדמן זאקס. זאת על אף שהכנסות הבנק מוול סטריט גדולות פי 1.5 מאלה של עמיתו הגרמני. ההוצאות התפעוליות בחטיבה בלעו בשנה שעברה 95% מההכנסות, זאת לעומת 55% בג'יי.פי מורגן, הבנק המוביל בשוק. בשנים 2012־2018 רשמה הקבוצה כולה הפסד מצרפי של 6 מיליארד יורו.

בחטיבת הלקוחות הפרטיים בגרמניה, המקצצת 2,000 משרות בשנה מאז שלהי 2017 באמצעות תוכניות פרישה מרצון וצמצומים, קשה לבצע קיצוצים משמעותיים בשל חוקי העבודה הנוקשים במדינה והכוח של איגודי העובדים בדירקטוריון דויטשה. בחברה הבטיחו לאיגודים שיימנעו מפיטורים לפחות עד אמצע 2021.

הקיצוצים בחטיבת ההשקעות יתמקדו בעיקר בעסקי המסחר במניות מחוץ לאירופה, שלפי ההערכות מפסידים 600 מיליון יורו בשנה. דויטשה עלול לסגור לגמרי את החטיבה. בכירים ניהלו מגעים עם יריבים כמו BNP פאריבה וסיטיגרופ בנוגע למכירת נכסים או חטיבות שלמות, כך לפי אנשים המקורבים לדיונים. אם כי, הרוכשים הפוטנציאלים מפחיתים מהסבירות שעסקאות מסוג זה יצאו לפועל.

כמה וכמה מהמנהלים הבכירים של דויטשה בניו יורק כבר עזבו או צפויים לעזוב כתוצאה מהארגון מחדש, מה שיוסיף להמשך בריחת הדרג הניהולי המתרחשת בשנים האחרונות. זיווינג וצוותו מעוניינים לכווץ או לסגור את הפעילות גם במרכזים בינלאומיים נוספים כמו דובאי ויוהנסבורג.

חלק מרכזי נוסף בתוכנית הוא העברת נכסים המוגדרים בעלי סיכון גבוה בשווי מעל 50 מיליארד יורו לבנק רעיל חדש. זיווינג, בעברו מנהל סיכונים, רוצה לשחרר את הבנק מהנגזרים המיושנים שנרכשו בימי השגשוג. הרווחים מהעסקאות הללו נרשמו מראש וסיפקו בונוסים גדולים לעובדים שארגנו אותם, אך הן ימשיכו לכבול הון למשך 20 או 30 שנים נוספות.

הקורבן הבכיר ביותר של התוכנית עד כה הוא בנקאי ההשקעות המוביל של דויטשה, גארת' ריצ'י, סוחר מניות העובד בבנק כבר 23 שנים. ביום שישי הודיע דויטשה על עזיבת ריצ'י והעברת ניהול החטיבה שלו לידי זיווינג. סילבי מת'ראט, שניהלה שורה של פרשות הלבנת הון מביכות ויקרות, צפויה גם כן לעזוב.

חטיבת ניהול הנכסים תורחב

בה בעת, חבר לשעבר בדירקטוריון סבור כי המהפך של זיווינג קטן מדי ומגיע באיחור. "הבעיה של דויטשה היתה מאז ומתמיד היעדר החלטיות", הוא אומר. לדבריו, במהלך כהונתו פעל לביצוע פעולות מהירות ומקיפות. "אמרתי, קחו את הסיכון, תתמודדו עם ההפסדים, תתקדמו הלאה ותפסיקו לבזבז זמן - פנו את הראש שלנו ואת המאזן, אבל הם התעלמו ממני".

כדי לפצות על הקיצוצים הנרחבים בחטיבת ההשקעות, בדויטשה מתכוונים להרחיב את חטיבות ניהול הנכסים ושירותי העסקאות, שהציבו יעד להכפיל את הרווח ל־2 מיליארד יורו עד 2022. בחטיבת ניהול הנכסים הצהיר זיווינג על שאיפתו להכניס את המותג DWS לעשירייה הפותחת בעולם. פירוש הדבר שהחטיבה תצטרך להכפיל את הנכסים תחת ניהולה ל־1.4 טריליון יורו.

דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות מיזוג DWS עם חטיבות יריבות כמו המקבילה בבנק השוויצרי UBS. מגעים בנושא מתנהלים כבר מספר חודשים אך מחלוקות לגבי הערכת שווי ושליטה מעכבות את ההתקדמות.

לפי אנשים המקורבים לתהליך, הבנק שכנע את הרגולטורים לאפשר ליחס הלימות ההון כפי שנקבע בתקנות באזל, המדד החשוב ביותר לחוזק פיננסי, לרדת בשיעור של כנקודת אחוז אחת, ל־12.7%, ובכך לשחרר 3.5 מיליארד יורו. אנליסטים בסיטי מעריכים כי העברת נכסים בעלי סיכון גבוה בשווי 50 מיליארד יורו לבנק הרע תשחרר 6 מיליארד יורו נוספים.

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם הבנק יוכל באמת לתקן את הבעיות המושרשות בו. למרות התמיכה שהפגינו כמה מהמשקיעים הגדולים, בעלי מניות אחרים אמרו לפייננשל טיימס כי הם חוששים עדיין מהמחסור בנכסים רווחיים בבנק. "ההחזרים הבסיסיים ישארו נמוכים, לכן השאלה היא האם יש יכולת לייצר הון אורגני", ציין האנליסט אנדרו קומבס מסיטי, והדגיש כי גל נוסף של רגולציות קשוחות אף יותר אורב מעבר לפינה.

"ההגבלות הללו יהיו המסמר האחרון", אמר רגולטור בכיר, אף כי ציין שקיימת אופטימיות בקרב משקיפים לגבי אפשרות סיכויי הצלחתה של התוכנית.

בדויטשה מתכוונים אמנם לציין בחודש מרץ 150 שנה להיווסדו של הבנק, אך אווירת החגיגות של 1999 קרוב לוודאי לא תשוב - המניה נסחרת במחיר קרוב לשפל, נמוך ביותר מ־80% לעומת מחירה לפני 20 שנה. אם התוכנית של זיווינג תוכל לפחות להחזיר את היציבות של 130 השנים שקדמו לעסקת בנקרס טראסט, זו עשויה להיות סיבה מספיק טובה לחגיגה.

בכי בלונדון, פרידות בהונג קונג

הפיטורים פגעו בעובדים בכל קצות הגלובוס

הפיטורים רחבי ההיקף בדויטשה בנק התקדמו עם זריחת השמש אתמול בכל שלוחותיו, מאסיה ואוסטרליה במזרח ועד ארה"ב במערב. בהונג קונג, אחד המקומות הראשונים שבהם התבשרו העובדים על הפיטורים, אמר אחד מהם לרויטרס כי "אנחנו כמעט ולא עובדים היום. אנשים מתקשרים הביתה ולחברים כדי לעדכן. חצי מהקומה פוטרה והם פשוט ממתינים שיקראו להם לקבל את המכתב. חלק נפרדים אפילו לפני שהם מקבלים אותו".

העובדים המפוטרים בשלוחה בלונדון, שהיה אחד מאלו שהקיצוצים בו היו קשים מאוד, קיבלו כבר ביום ראשון בלילה מייל שמבקש מהם להתייצב לעבודה ביום שני ב־08.00 בבוקר. מנכ"ל דויטשה בנק כריסטיאן זיווינג הגיע בעצמו למשרדים, כדי להסביר על מהלך הקיצוצים. בסוכנויות הידיעות דיווחו על בכי בקרב המפוטרים, שהתבקשו לאסוף את חפציהם ולעזוב את הבניין לאלתר. הבנקאים חוששים שיתקשו למצוא עבודה בבירה הבריטית, שמגזר הבנקאות בה גם כך חווה משבר עקב אי־הוודאות האופפת את הברקזיט.

שירות כלכליסט