זמן בייג'ינג
מה סין רוצה? קודם כל להגן על עצמה
ההיסטוריון סולמן קהאן טוען כי מטרת העל של סין היא הגנתית באופייה: לשמור על ביטחון בסיסי ושלמות המדינה. ”כל המנהיגים הסינים רואים את מדינתם בתור ישות שברירית בתוך עולם עוין", הוא קובע בספר שעוסק באסטרטגיה הגדולה של סין ממאו דזה-דונג עד שי ג‘ינפינג
ההיסטוריון פרופ‘ סולמן ואסיף קהאן (Sulmaan Wasif Khan) ישב בחדרו בטאיפיי, בירת טייוואן, וצפה בשידורי חדשות. בחוץ שררה עננת זיהום אוויר שהתושבים המקומיים טענו כי נדדה כל הדרך מבייג‘ינג. גם מצב הרוח שלו לא היה טוב במיוחד. בחדשות סיפרו כי קים ג‘ונג-און ביצע עוד ניסוי טילים והפרשנים האמריקאים חזרו על המנטרה השחוקה לפיה ארה“ב חייבת לגרום לסין לרסן את האיום מצפון קוריאה.
קהאן, מומחה ליחסים הבינלאומיים של סין מאוניברסיטת טאפטס במסצ‘וסטס, השליך את השלט-רחוק בזעם על המרקע. "למה הם לא מבינים שצפון קוריאה היא חלק מבעיה גדולה ומורכבת יותר עבור סין, שקשורה לים סין הדרומי, טייוואן, יחסי סין-ארה"ב ולעניינים של ביטחון לאומי", הוא זעק.
האפיזודה הזאת שכנעה את קהאן לפרסם ספר שיסביר לקהל הרחב וגם לאותם פרשנים טלוויזיוניים את מה שהוא רואה כאסטרטגיה הסינית הגדולה. בספר "רדופים על ידי כאוס: האסטרטגיה הגדולה של סין ממאו דזה-דונג עד שי ג‘ינפינג" (Haunted by Chaos: China’s Grand Strategy from Mao Zedong to Xi Jinping), שיצא לפני שנה, קהאן טוען ישנה מטרה אסטרטגית בסיסית שמנחה את כל המנהיגים הסינים הבכירים של הדורות האחרונים, ללא תלות באישיותם ודעותיהם הפרטניות. המטרה שמנחה את כל הפעילות הצבאית, הדיפלומטית והכלכלית הסינית היא שמירה על ביטחון בסיסי ועל שלמותה של המדינה. זה אולי נשמע בנאלי כיום אך במבט על ההיסטוריה הסינית בעת המודרנית בוודאי שאין זה משהו שאפשר לקחת כמובן מאליו.
ספרו של ההיסטוריון סולמן קהאן צילום: שאטרסטוק
התחזקותה הכלכלית והצבאית של סין בעשורים האחרונים הפכו תיאוריות הרואות בסין ישות תוקפנית וטורפנית ומלאת ביטחון עצמי - לפופולריות. אלא שקהאן טוען, כי סין מונעת קודם כל על ידי פחד ומוטיבציות הגנתיות. בניגוד לארה"ב, שלפרקים החזיקה באסטרטגיה ברורה להפיץ דמוקרטיה ברחבי העולם, לסין אין עניין לשנות את הסדר העולמי הנוכחי. להפך, סין נהנית מהסדר העולמי הנוכחי והיא כיום אחת המגנות העיקריות של ארגון הסחר העולמי, הגלובליזציה והסכמי הגנת האקלים.
האם מטרת העל הסינית היא לנסות להחליף את ארה"ב כמעצמת העל? "זה משהו שיכול לקרות, אבל הוא יקרה באופן מקרי כחלק מהשגת המטרה של שמירה על ביטחון בסיסי", טוען קהאן. דעתו בעניין זה שונה משל אקדמאיים אחרים כמו חוקר מדעי המדינה גרהאם אליסון מהרווארד, שרואה בסין מי שמעוניינת לתפוס את מרכז הבמה העולמית.
"כל המנהיגים רואים את סין כישות שברירית"
לפי קהאן, השמירה על ביטחון בסיסי ועל שלמות המדינה אינה מובנת מאליה כשלוקחים בחשבון כי כל המנהיגים הסינים חוו בימי חייהם פיצול, כאוס ופלישה זרה, משהו שמנהיגים אמריקאים למשל לחלוטין אינם מכירים. בשנות ה-20, כאשר מאו החל את פעילותו הפוליטית, סין הגדולה בעלת 4,000 שנות ההיסטוריה היתה מושג דמיוני. בסין של אותה תקופה שררה אנרכיה והיא היתה מפוצלת למדינות קטנות שנשלטו על ידי מצביאים מקומיים לצד נמלי ים שהוחזקו על ידי מעצמות המערב.
גם שליט סין הנוכחי, שי ג‘ינפינג, ידע כאוס ופיצול בימי חייו. כשהיה בן 10 סולק אביו של שי מתפקידיו הבכירים בהנהגה. בימי קמפיין מהפכת התרבות, האב נכלא לשנים, סטודנטים פשטו על בית המשפחה ואחותו של שי נהרגה במהומה. שי עצמו נשלח לעבוד במחנה עבודה בכפר במשך שנים. "כל המנהיגים רואים את סין כישות שברירית בעולם עוין שתפקידם להגן עליה", טוען קאהן.
ההיסטוריון פרופ' סולמן קהאן. "אפשר לומר שההנהגה הסינית די הצליחה במשימה של השגת ביטחון בסיסי" צילום: tufts.edu השאיפה לביטחון בסיסי אינה מובנת מאליה גם כאשר לוקחים בחשבון את הגיאוגרפיה הסינית הבעיתית. לסין יש אזורי ספר רחבים שגובלים במדינות רבות ממערב ומצפון לצד רצועת חוף ארוכה המועדת לפלישות ימיות. "המדבר בצפון, ההרים הגבוהים במערב והג‘ונגל בדרום, הפכו את סין לקשה לשליטה ויצרו אצל המנהיגים הסינים תפיסה שונה לגמרי של העולם בהשוואה למנהיגי מדינה הגובלת בקנדה, מקסיקו ושלושה אוקיינוסים או של אי בקצה אירופה", כותב קהאן.
לדעת קהאן, שמירת ביטחון ויציבות המדינה הם הדברים המרכזיים שמטרידים את מנוחתם של המנהיגים הסינים. "כשהמנהיגים הסינים מתעוררים בבוקר, האפשרות שהמדינה שלהם תתפרק תמיד עומדת על הפרק עם זכרונות מימי מלחמת האופיום, ההרס שיצרה מהפכת התרבות והתפיסה של כמעט קריסה במהלך מהומות כיכר טיאננמן".
ברית קרובה עם צפון קוריאה
קהאן כתב את ספרו על בסיס שנים של מחקר בארכיון משרד החוץ הסיני. מ-2005 זכו היסטוריונים סינים וואלה מהמערב לגישה נדירה לאוצר בלום של מסמכים מהעשורים הראשונים של סין הקומוניסטית. הגישה הזו נחסמה ב-2012 ואף אחד לא לגמרי יודע מה ספציפית למה. גרסה אחת ששמע קהאן היתה כי שי ג‘ינפינג, שעלה אז לשלטון, פשוט לא אוהב היסטוריונים. גרסה אחרת דיברה על עיתונאי יפני שחפר בארכיונים ומצא בהם אזכור לשם היפני סנקאקו, בהתייחס לשורת איי מריבה בין סין ליפן בים סין המזרחי. הסינים מקפידים לקרוא להם בשם הסיני דיאו-יו, ולכן אזכור השם היפני חיזק לכאורה את הטענות לבעלות יפן על האיים.
עוד לפני שנסגרו הארכיונים, הצליח קאהן לשאוב מידע שהציג תמונה מעט שונה על אירועים היסטוריים כמו מעורבות סין במלחמת קוריאה בתחילת שנות ה-50. המנהיגים הסינים לא ששו להיכנס למלחמה ולעימות חזיתי מול כוחות ארה“ב שלחמו עם דרום קוריאה ונגד הצפון. אולם מאו השתכנע כי סין פשוט לא תוכל לחיות עם צבא אמריקאי בגבולה הצפוני-מזרחי, במקביל לאיומים אחרים עליה מכיוונים שונים כמו הברית בין טייוואן לארה“ב בדרום. גם היום סין תמשיך לשמור על ברית קרובה עם צפון קוריאה כל עוד תרגיש מאוימת בחזיתות אחרות.
לדבר עם כולם כל הזמן
אלא שלטענת קאהן, דיפלומטיה היא הכלי המרכזי שבה מנסה סין להשיג את אותו הביטחון הבסיסי, כאשר הקו המנחה במדיניות החוץ הסינית הוא פרקטי יותר מאשר אידאולוגי. בעוד ארה"ב מחלקת את העולם לטובים ורעים, בעלי ברית ואויבים, סין שואפת ליצור יחסים קרובים עם כל השחקנים בזירה. לאחר הקמתה של סין הקומוניסטית, הנטייה הטבעית היתה להתחבר לברית המועצות הקרובה אידיאולוגית.אולם אפילו בזמן שמאו נסע למוסקבה לפגישה עם יוסף סטלין, המשיכה סין לנסות ליצור קשר עם ארה"ב הקפיטליסטית-אימפריליסטית. באותו האופן, גם כאשר היחסים בין סין לממשל ניקסון בארה"ב התחממו בשנות ה-70, סין המשיכה לחפש פיוס עם מוסקבה. ”גם אם אתה נוטה לכיוון האמריקאי, זה לא אומר שאתה נוטש את הסובייטים לגמרי“, טוען קאהן.
האסטרטגיה של לדבר עם כולם הביאה את סין אפילו לשתף פעולה עם יריבות היסטוריות כמו יפן. לדעת קהאן, האסטרטגיה הסינית היא תמיד להיות קרובה לכל השחקנים הקיימים בזירה, יותר מאשר הם עצמם קרובים אחד לשני, כדי להבטיח שאף אחד לא רוקם מזימה מאחוריה גבה. ההיגיון שבשמירה על כל האופציות מודגם היטב בימים בהם היחסים של סין עם ארה“ב מתדרדרים בבת אחת.
אמצעי נוסף להשגת אותו ביטחון בסיסי הוא בניית צבא חזק ומודרני, כזה שלא היה לסין כשנכבשה בעבר. בסין בניית צבא חזק מקושרת ישירות לפיתוח כלכלה משגשגת שתתמוך בו. כאשר מאו יצא לפרויקט התיעוש הכושל של הקפיצה הגדולה קדימה, שהביאה למותם של מיליונים, מטרתו היתה ליצור כלכלה מודרנית כמו של ארה“ב ובריטניה, שרק על בסיסה אפשר לבנות מערכת הגנה מתקדמת. יורשו דנג יצליח יותר במשימה של בניית כלכלה כזו.
עוד מרכיב חשוב באסטרטגיה של המנהיגים הסינים הוא שמירה על אהדת האזרחים כולל מיעוטים אתניים, בין השאר דרך פיתוח כלכלי. לעומת זאת, כאשר מתעוררות התקוממויות הן בתוך הרוב של בני חאן והן בקרב מיעוטים אתניים, הדיכוי שלהן יהיה אלים מתוך אותו פחד מפיצול ופירוק, כפי שבא לידי ביטוי מול המיעוט המוסלמי בשינג‘יאנג או בטבח בכיכר טיאננמן.
קהאן סבור כי הרדיפה אחרי אותו ביטחון יצרה גם לא מעט תופעות לוואי. ההתעצמות הצבאית של סין למשל מפחידה את המדינות השכנות כמו וייטנאם ויפן, שנכנסות גם הן למסלול חימוש מקביל. הצמיחה הכלכלית המהירה יצרה זיהום אוויר ושאר בעיות אקולוגיות קשות. "בכל מקרה אם מסתכלים על איפה היתה סין בשנות ה-20 ואיפה היא כיום, אפשר לומר שההנהגה הסינית די הצליחה במשימה של השגת ביטחון בסיסי", טוען קהאן. "אבל לא בטוח שמדובר בעובדה מספיק מרגיעה עבור ההנהגה הסינית".
