$
חברה וסביבה

פרוקטר אנד גמבל מכרה להודים חיתולים והשאירה אותם עם הזבל

מעבר תושבי תת־היבשת לשימוש בתחבושות היגייניות וחיתולים חד־פעמיים יצר בעיית פסולת חמורה, שעמה מערכות התברואה והביוב לא מצליחות להתמודד. למרות חקיקה שמחייבת אותן להקים מתקני מיחזור, החברות המערביות דוחות את הטיפול בבעיה

שירות כלכליסט 22:1403.04.19

ענקית מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל סופגת ביקורת על הנזק האקולוגי שיוצרים החיתולים המשומשים והתחבושות ההיגייניות שהיא מייצרת. החברה, שבבעלותה מותג החיתולים פמפרס ותחבושות אלווייז, סופגת ביקורת קשה במיוחד בהודו, שם הממשלה החלה לנקוט בצעדים נגד הפסולת הנערמת, כך מדווח "הוול סטריט ג'ורנל".

 

הודו נחשבת לשוק עם פוטנציאל צמיחה עצום עבור יצרניות המוצרים ההיגיינים. בשלב זה שולטת פרוקטר אנד גמבל בשוק ההודי עם מותג וויספר. החברה הצליחה לשכנע מיליוני נשים לעבור לשימוש בתחבושות היגייניות חד פעמיות באמצעות קמפיין פרסום בטלוויזיה ותוכניות חינוך בבתי הספר. כיום 20% מהנשים בהודו משתמשות בתחבושות לעומת 11% לפני שמונה שנים. בהתאם, השוק לתחבושות היגייניות צפוי להכפיל עצמו בין 2018 – 2023, כך לפי הערכות חברת המחקר יורומוניטור. לשם השוואה, בארה"ב השוק צפוי לצמוח בשיעור של 0.8% בלבד. בדומה, שוק החיתולים צפוי לצמוח ב־59% בהודו לעומת צמיחה של 2.5% בארה"ב.

 

ואולם, צמיחת השוק הביאה גם לזינוק בכמות הפסולת. בהודו, התחבושות והחיתולים המשומשים נזרקים בבורות פתוחים או נקברים מתחת לאדמה, מה שמייצר סכנות בריאותיות. נשים רבות אף זורקות את התחבושות בנהרות או בשירותים, ובכך גורמות לזיהום מאגרי מים או לסתימות במערכת הביוב.

 

ב־2016 הממשלה בהודו אישרה חוקים שמחייבים את החברות לספק עטיפות מתכלות לחיתולים ולתחבושות, לבנות מתקנים לניהול פסולת ולמצוא חלופות למיחזור. אבל, ארגונים סביבתיים בהודו טוענים כי החברות כמעט ולא מספקות עטיפות, וגם כאשר הן עושות זאת העטיפות מעוצבות בצורה גרועה והפסולת נשפכת החוצה.

 

 

בניסיון להיענות לדרישות, בפרוקטר אנד גמבל התחייבו בשנה שעברה לפתוח מתקן מיחזור בהודו, אך בינתיים התוכנית הוקפאה. בעיר פונה אמורה היתה לצאת לדרך בינואר תוכנית פיילוט לאיסוף תחבושות היגייניות. אך מחלוקות על תקצובה בין איגוד המוצרים ההיגיינים לנשים ותינוקות, המייצג חברות כמו פרוקטר וג'ונסון אנד ג'ונסון, לבין איגודים מקצועיים, גרמו לביטולה.

 

לפי הדיווחים, בפרוקטר הסכימו לשלם לאספני הפסולת רופי אחד לכל ק"ג של פסולת היגיינית שיאספו. "הם טוענים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר כי אין שוק לחומר ממוחזר", הסביר הארשד בארדה, היועץ המשפטי של קואפרטיב Swach המייצג 3,500 אספני פסולת בפונה.

 

החברה מתמודדת עם ביקורת דומה גם במדינות אחרות. עד 2021 יהיו חייבות יצרניות התחבושות ההיגייניות באיחוד האירופי לכלול בהן תוויות שיתארו דרכים לצמצם את השפעתן על הסביבה. במחוז אונטריו שבקנדה שוקלים לאסור על זריקת חיתולים ותחבושות למזבלות.

 

בגלל לחצים כאלה, פרוקטר מפעילה מתקן למיחזור חיתולים ותחבושות באיטליה, שלטענתה הוא היחיד מסוגו בעולם. הפסולת שמגיעה למתקן נאספת בנפרד על ידי הממשלה ונשטפת בחום ובלחץ גבוה כדי להסיר חיידקים. לאחר מכן ניתן להשתמש בחומר הגולמי להכנת בריסטולים, פחים וכבלים תת־מימיים. בשלב זה, החברה עדיין ממתינה לאישור הממשלה למכירת החומר הממוחזר ליצרנים. החברה גם השיקה פיילוט באמסטרדם שבוחן האם משקי הבית יזרקו את החיתולים המשומשים במיכלים מיועדים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x