סין עוצרת את הזרמות הכספים לעולם הבא
בחודש הבא יצוין חג צ‘ינג מינג שבו נוהגים הסינים לשרוף שטרות כסף מזויפים שעוברים לפי האמונה אל קרובי משפחה שהלכו לעולמם. הוראה חדשה של הבנק המרכזי מסבכת את המנהג
14:5323.03.19
זו היתה אחת התופעות המשונות ביותר שפגשתי אחרי שעברתי לגור בסין. ערב אחד נתקלתי במפתיע בזוג סינים מבוגרים מדליקים מדורה קטנה בתוך חבית פח בחצר הבניין שלי במרכז בייג‘ינג, ושורפים בה ערימות נייר. אחרי ששבתי ונתקלתי במדורות כאלו צצות שוב ושוב בקרנות רחוב בחודשים הבאים, החלטתי לחקור את חברי הסינים על מקור העניין.
קראו עוד בכלכליסט:
- "המכסים האמריקאיים אינם הגורם העיקרי להאטה של הכלכלה הסינית"
- סמסונג אופטימית, מצפה לזינוק במכירות הגלקסי S10 בסין
- הסינים באים: עולה המכסה ליבוא רכבים חשמליים
סינים רבים חוששים מהשפעה מזיקה שיכולים להקרין המתים על חייהם. לפי האמונה הסינית המסורתית, אחרי המוות עוברים המתים לעולם הבא, שמתנהל פחות או יותר על פי אותם כללים כמו עולמנו אנו. גם בעולם הבא זקוקים המתים לאוכל ושתיה, מוצרי צריכה ואפילו לכסף מזומן.
מתים שצרכיהם החומריים אינם מסופקים כראוי, עלולים לגלות יצר נקמה כלפי קרובי המשפחה החיים ולהפריע את מהלך חייהם התקין. כדי שדברים לא יגיע לכך, הסינים דואגים לספק את צרכי הקרובים על ידי שריפת אביזרים שונים שעוברים לפי המנהג אל המתים בעולם הבא.
כסף סיני מזויף ששורפים בחג צ'ינג מינג צילום: Ji Yuqiao/GT העלאת המנחות לקרובים המתים מתרחשת בשגרה, אך היא מגיעה לשיא בחג צ‘ינג מינג, Qing ming (הקרוי במערב "חג טאטוא הקברים"), שיחול השנה ב-5 באפריל. במהלך החג עולים בני המשפחה לקברי יקיריהם שהלכו לעולמם, מנכשים עשבים ומנקים את הקברים, מגישים מזון, אלכוהול וסיגריות לפי העדפות העבר של המת ושורפים מגוון מתנות כולל שטרות כסף מזויפים.
אולם הוראה חדשה שפרסם הבנק המרכזי של סין מאיימת לחבל במסורת של שריפת השטרות המזויפים. בהוראה שפרסם בתחילת השבוע, אוסר הבנק להשתמש באביזרים הנושאים את סמלי המטבע הלאומי של סין, הרֵ'נְמִינְבִּיה (או בשמו יואן), לעניינים הקשורים לפולחן. על פי הבנק, השימוש בשטרות מזויפים בעלי דמיון לרנמינבי פוגע במוניטין ובתדמית של המטבע הסיני. עדיין לא לגמרי ברור האם התקנה החדשה תאכף ואיך יענשו מי שיפרו אותה.
שורפים גם אייפונים ומכוניות ספורט
חג צ‘ינג מינג נולד בתקופת האביב והסתיו 466-770 לפני הספירה, ימים שבהם סין התפרקה למדינות קטנות. אחת מאותן המדינות נקראה ג'ין. במהלך מרד שהתרחש במדינה, הדוכס של ג'ין נמלט מהארמון יחד עם אחד מנאמניו ג‘יה ג‘טווי. לפי האגדה, כאשר נגמר המזון התנדב הנאמן לחתוך חלק מהירך שלו כדי שיהיה בשר למרק של הדוכס.
השנים עברו, הדוכס חזר לשלטון ושכח את ההקרבה של נאמנו. כשנזכר סופסוף, הוא לא הצליח לאתר את משרתו הוותיק שפרש למגורים ביער. בהחלטה מוזרה למדי הצית הדוכס באש את היער כדי לעודד את הנאמן לחזור לארמון. השריפה הרגה את הנאמן ואת אמו. הנסיך האבל הכריז על אותו היום בתור חג צ‘ינג מינג וקבע כי במהלכו האזרחים לא ידליקו אש ויאכלו רק מאכלים קרים.
אייפון מנייר ששורפים בחג צילום: Photo/CNS החג קיבל את משמעותו הנוכחית מאות שנים לאחר מכן בימי הקיסר הסיני שוואנג‘ונג משושלת טאנג (685-762). הקיסר צפה בדאגה בפולחנים הגרנדיוזים שסינים עשירים מציעים לקרובי משפחתם המתים. כדי לרסן את התופעה הוא הגביל את הפולחן לבני המשפחה ליום אחד בלבד בשנה - חג צ‘ינג מינג.
החג שנולד מתוך רצון להגביל את הפולחן, הפך בעצמו במהלך השנים למושא להגבלות. ב-1949, לאחר שהמפלגה הקומוניסטית ועלתה לשלטון, צ‘ינג מינג לא הוכר כחג רשמי. המפלגה ראתה בו ביטוי נוסף לתרבות הפיאודלית הישנה ומלאת האמונות הטפלות שעיכבה את סין במשך שנים. המנהיג מאו דזה-דונג עודד את הסינים לוותר על קבורה ולהעדיף שריפה של הגוויה ופיזור האפר בים כאוכל לדגים.
רק ב-2008, בעקבות לחץ ציבורי, הכירה לראשונה סין בצ‘ינג מינג כחג רשמי. יום החופש שניתן בחג אפשר למשפחות סיניות לצאת לבקר בקברי האבות והאמהות, שנמצאים לפעמים במרחק מאות ואלפי קילומטרים. גם עבור מי מהסינים שאינו מאמין בהשפעת המתים, החג הוא הזדמנות להפגין כבוד כלפי הדורות הקודמים, ערך חשוב בתרבות הסינית.
לאורך השנים, ככל שרמת החיים בסין הלכה ועלתה, כך גם המנחות שהועלו באש למען המתים הלכו והתרבו. שריפת שטרות כסף מזויפים נותרה המחווה הבסיסית אבל לאורך השנים היו מי שהגדילו ושרפו דגמים מנייר של תיקי לואי ויטון, מכשירי אייפון, לפטופים ומכוניות ספורט יוקרתיות. היו אפילו מי ששלחו לשמיים דמויות נייר של משרתים ופילגשות, העיקר שהמתים יהיו מרוצים.
בשנים האחרונות קיבל החג גם מנהגי היי-טק חדשים. בסין פועלים שורה של אתרי אינטרנט באמצעותם אפשר להקים דפי זיכרון לקרובי משפחה שנפטרו ולשלוח אליהם פרחים וירטואליים בחג צ‘ינג מינג. יש קרובי משפחה שבוחרים אפילו להצמיד קוד QR למצבות של היקירים. לאחר סריקת הקוד אפשר לצפות באלבום עם פרטים על חיי הנפטר. מי שלא מגיע לבקר את קרובי המשפחה מכל סיבה, יכול לשכור באתרי הקניות הסינים באינטרנט עובד שייסע לנקות את הקבר ולהעלות מנחות במקומו, כשכל האירוע משודר אליו בשידור חי.
״לקדם פולחן מתורבת״
לצד הפופולריות של צ‘ינג מינג, נחתו על החג בשנים האחרונות גם הגבלות מקומיות שונות. בעיר חרבין בצפון-מזרח סין למשל נאסר ב-2017 על שריפת כסף מזויף בהלוויות ובטקסים שונים. הרשויות העירוניות בחרבין טענו כי מטרת האיסור היא למנוע החרפה של זיהום האוויר החמור בעיר, אך הוסיפו כי הם מעוניינים גם "לקדם פולחן מתורבת ולחסל מנהגי הלוויות רעים". מי שנתפס שורף כסף מזויף בחרבין יקבל קנס של 200 יואן לפחות (110 שקל) ומי שנתפס מייצר או מוכר כסף נייר יקנס ב-500 יואן (270 שקל) או יותר.
לצד הסכנות הסביבתיות, הפולחן עלול להוביל לבעיות רפואיות. בעבר דווח כי מוצרי נייר באיכות נמוכה שהכילו חומרים כמו עופרת, פח ומתכות הפיצו אדים רעילים כשעלו באש ושלחו רבים לאשפוז בבתי החולים.
ההוראה החדשה של הבנק המרכזי הסיני היא הגבלה ארצית ראשונה זה שנים על חג צ‘ינג מינג. כיום חלק גדול מהשטרות המזויפים הנשרפים בחג הם העתקים של השטרות הסינים המקוריים. במקרים אחרים מדובר בווריאציות שונות ומשונות על המטבע הסיני שכוללות למשל החלפה תמונתו של מאו על גבי השטר או הוספת שורת אפסים לסכום.
בכל מקרה נראה שניתן יהיה למצוא דרכים לעקוף את האיסור. אפשרות אחת היא כמובן לשרוף דולרים במקום רנמינבי, שער החליפין בכל מקרה עדיף. בבית קברות אחד בעיר נאנג‘ינג חשבו על אפשרות יצירתית נוספת. במקום שריפת מזומן, פתח בית הקברות בנק וירטואלי בו יכולים בני המשפחה לבצע העברה פיקטיבית של כסף על שם קרוביהם המתים. יש בזה לא מעט הגיון. בסין כמעט אף אחד לא משתמש במזומן כיום והכל נעשה באמצעות אפליקציות תשלום, אז למה לא לא להעביר כסף למתים באותה הדרך? אפשר רק לקוות שבעולם הבא אימצו כבר את הארנק האלקטרוני.
