אביב מצרי: יצוא הגז התחדש והלירה בשיא של שנתיים

הלירה המצרית רשמה השבוע את השער הגבוה ביותר לעומת הדולר מזה שנתיים, כ־17.30 לירות מצריות, והמשיכה מגמה של התחזקות שעומדת על למעלה מ־3% מתחילת השנה.

התחזקות המטבע היא איתות חיובי נוסף המגיע מהמשק המצרי, כאשר לפי הערכות תסיים כלכלת מצרים את שנת הכספים עם צמיחה של 5.8% לפחות, לעומת 5.3% שנה קודם לכן.

כרזה באלכסנדריה, השבוע. הנשיא א־סיסי מבטיח "מצרים חדשה" צילום: רויטרס

התחזקות המטבע נרשמת בעקבות שטף של אינדיקטורים כלכליים המצביעים על מגמת התייצבות ושיפור שהביאו להגברת זרם המט"ח למשק המצרי. הבנק המרכזי של מצרים מסר כי בסוף פברואר הסתכמו עתודות המט"ח של מצרים ב־44.06 מיליארד דולר, לעומת 42.6 מיליארד דולר בסוף ינואר ו־42.5 בסוף 2018. לפי מקורות במצרים, בחודשיים הראשונים של השנה הוזרמו לבנקים המקומיים כ־4 מיליארד דולר.

העלייה בעתודות הדולריות נובעת משילוב של גורמים שפועלים בעת הנוכחית לטובת המשק המצרי, ובכלל זה עלייה בהכנסות מתיירות, מיצוא, מהשקעות זרות, מהכנסות עובדים מחו"ל וכן מהיפוך המגמה בשוק האנרגיה.

כך למשל, לראשונה מאז אירועי האביב הערבי ב־2011 שהכניסו את הפוליטיקה והמשק המצרי לסחרור, פרסמה מצרים בסוף השבוע מכרז ליצוא ארבעה מטעני גז נוזלי בחודש הבא, מתוך 11 מטענים עד יוני. במקביל חודש יצוא הגז לירדן.

משרד האנרגיה המצרי הודיע עוד בספטמבר 2018 כי המשק המצרי הגיע למצב אספקה עצמית בתחום הגז. מדובר בחיסכון שנתי של 1.2 מיליארד דולר, שאותם הוציאה מצרים בשנים האחרונות על יבוא גז מאלג'יריה ומרוסיה. היעד ליצוא השנה עומד על 2 מיליארד דולר.

מצרים הצליחה גם לשקם את אחד הענפים החשובים ביותר שלה מבחינת הכנסות מט"ח - התיירות. בשנה שעברה ביטלה רוסיה את איסור הטיסות הישירות למצרים שהושת בעקבות הפיגוע במטוס הרוסי ב־2015 בשמי שארם א־שיח'.

במקביל, עוד מדינות החזירו את מצרים למפת התיירות העולמית. זו הסיבה שמספר התיירים במצרים זינק בשנה שעברה ל־11.8 מיליון, לעומת כ־8.5 מיליון ב־2017. לפי הערכות, תיירים אלה הכניסו לקופת המדינה למעלה מ־12 מיליארד דולר. זה פחות משיא של 13 מיליארד דולר שנרשם ב־2010 לפני פרוץ המהומות, אך אם לא יתרחשו קטסטרופות נוספות, תצליח מצרים לרשום השנה שיא חדש. כל זה קורה למרות המשך המאבק בטרוריסטים האסלאמיסטים בסיני ופיגועים מעת לעת בלב הערים הגדולות.

למרות המגמה החיובית, מצרים רחוקה מלפתור את האתגרים העצומים העומדים בפני המשק. די לציין את המגזר הציבורי המנופח שמכביד על קופת המדינה. הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי הוכיח כי אינו חושש מאישור צעדים בעלי פוטנציאל ציבורי נפיץ, כמו שחרור שער המטבע. הוא אף הצהיר כי ישיק שורה של פרויקטים חדשים ב־30 ביוני 2020, עשור לאחר האביב הערבי. אולם ספק אם גם מבחינתו הבשילה העת לטפל בסוגיה נחוצה זו.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com