חשש במערב: איטליה תתחבר לפרויקט החגורה והדרך הסיני

איטליה תהפוך למדינה הראשונה בארגון המדינות המתועשות (G7) שתגבה רשמית את פרויקט החגורה והדרך הסיני השנוי במחלוקת - מהלך שגרר תגובה חריפה מהבית הלבן ומעורר דאגה בבריסל. על כך מדווח ה"פייננשל טיימס" הבריטי. מלבד איטליה מונה הארגון את ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה.

מישל גראצ'י, תת־שר במשרד לפיתוח כלכלי ברומא, אמר לעיתון, כי בכוונת רומא לחתום על מזכר הבנות לתמיכה בתוכנית התשתיות הסינית במהלך ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג באיטליה, בסוף החודש. "המשא ומתן מתקיים עדיין, אבל ייתכן ויסתיים לקראת ביקורו של שי", אמר גראצ'י. "אנחנו רוצים לדאוג לכך כי מוצרים מתוצרת איטליה יזכו להצלחה גדולה ביותר בכל הנוגע להיקף היצוא לסין, שהיא השוק עם קצב הצמיחה המהיר בעולם", אמר.

נשיא סין שי ג'ינפינג צילום: איי אף פי

המהלך עורר סערה בבית הלבן, שמסר כי הפרויקט לא צפוי לעזור לאיטליה מבחינה כלכלית, ועלול אף להזיק לתדמיתה הבינלאומית. "אנחנו מתייחסים אל פרויקט החגורה והדרך כאל יוזמת 'מייד אין צ'יינה, עבור צ'יינה'". כך על פי גארט מרקיז, דובר מועצת הביטחון הלאומי. "אנחנו מסופקים כי הגיבוי של ממשלת איטליה יביא יתרונות כלכליים בני־קיימא עבור אזרחי איטליה". עוד אמר, כי גורמים רשמיים בארה"ב חוששים מפני השפעות שליליות של "דיפלומטיית התשתיות הסינית" וכבר ביקשו מבני בריתם, כולל איטליה, ללחוץ על סין להתאים את השקעותיה הבינלאומיות לסטנדרטים בינלאומיים.

מטרת תוכנית החגורה והדרך היא לממן ולהקים תשתיות ב־85 מדינות ביורו־אסיה, המזה"ת ואפריקה. עם זאת, ארה"ב ומדינות בולטות באירופה חוששות כי היא מתעדפת חברות סיניות, יוצרת מלכודת חוב עבור המדינות שקולטות את הפרויקטים ומשמשת את סין על מנת להגביר את השפעתה האסטרטגית והצבאית.

התמיכה של איטליה בפרויקט תחתור תחת הלחצים שמפעילה ארה"ב על סין בנושאי סחר ותערער על מאמצי בריסל לגשר על מחלוקות בכל הנוגע לגישה הרצויה כלפי השקעות סיניות.

שי צפוי להגיע לאיטליה ב־22 במרץ וייוועד עם עמיתו האיטלקי סרג'יו מטארלה ועם ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה. הביקור ייפתח למחרת פסגה של האיחוד האירופי בבריסל, במהלכה ידונו המדינות החברות בפיתוח מדיניות אחידה לגבי השקעות סיניות.

דיפלומטים בבריסל ובבירות מערב אירופה חוששים כי התחברותה של סין למדינות מזרח ומרכז אירופה היא סוס טרויאני שמטרתו לפלג את הגוש. בייג'ינג חזרה והכחישה זאת.

גרמניה וצרפת מקדמות סינון קשוח יותר של השקעות סיניות. זאת ברקע התגברות החששות מפני ההשלכות הביטחוניות של השימוש בטכנולוגיה סינית. מדינות אחרות, כמו יוון ופורטוגל, שבהן השקיעו חברות סיניות מיליארדי יורו מאז המשבר הפיננסי, פיתחו גישה ותרנית וגמישה יותר.