מצב חירום שהכתיב אלוהים

הכרזתו של דונלד טראמפ ביום שישי על מצב חירום לאומי זוכה בתואר ההצהרה בעלת הכי הרבה סתירות פנימיות בתולדות הבית הלבן בעת החדשה. בדרך כלל, מצב חירום שואב את הלגיטימיות שלו מדחיפות. אבל טראמפ נראה כמי שאינו ממהר להוציא את תוכניתו אל הפועל.

בדרך כלל נשיא ארה"ב אמור לטעון כי מדובר במצב חירום, ובעיקר אם קיימת לכך הצדקה של ביטחון לאומי. אבל התבטאותו של טראמפ נשמעה הפוכה. בכך הוא נתן לבית המשפט העליון, במו ידיו, את הכוח לבטל את הכרזתו.

חומה בגבול מקסיקו-ארה"ב צילום: בלומברג

"לא הייתי מוכרח לעשות זאת", הצהיר טראמפ, "אבל אני מעדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר. הסיבה היחידה שאנחנו מדברים על הנושא הזה היא בגלל הבחירות". כך שמט טראמפ את הטיעון שלו בעודו טוען אותו.

בית המשפט העליון יהיה זה שייאלץ לפסוק האם כישלונו של טראמפ לשכנע את הקונגרס לממן את החומה נחשב למצב חירום. עם זאת, הנסיבות שהביאו את טראמפ לעשות זאת, מדאיגות. הנשיא דיבר על "פלישה" של "שיירות מפלצתיות" דרך הגבול האמריקאי, שרק חומה תוכל לעצור. הוא גם הזכיר את ההיקף העצום של נפגעי כנופיות סמים וסחר בבני אדם.

בפועל, חציות לא חוקיות של הגבול הצטמצמו ביותר מ־75% מהשיא שנרשם בשנת 2000, אז עמד מספרם על 1.6 מיליון אנשים. המשבר הסתיים אחרי הקריסה הכלכלית ב־2008, וכעת מספר האנשים שעברו את הגבול הדרומי באופן בלתי חוקי הוא הנמוך ביותר ב־50 השנים האחרונות. המספר הכולל של מהגרים בלתי חוקיים הצטמק. יותר אנשים יצאו מארה"ב מכפי שנכנסו.

על פי הערכות, מחצית מבין 11 מיליון המהגרים ששוהים כעת בארה"ב ללא אשרות קיבלו בעבר אשרת כניסה ונשארו לאחר שפג תוקפה.

איך יגיבו הרפובליקנים?

הצהרתו של טראמפ תבחן גם את סבלנות המפלגה הרפובליקנית. לפי סקרים, פחות משליש מהאמריקאים תומכים במהלך של טראמפ. סנאטורים רפובליקנים רבים הביעו את חששם מהאופן המוגזם שבו טראמפ מפרש את עוצמתו כנשיא. נשיאים דמוקרטים עתידיים יוכלו להכריז על ההתחממות הגלובלית כמשבר ביטחון לאומי על רקע תוכנית Green New Deal, שהציעה המפלגה הדמוקרטית החודש ואשר נועדה לצמצם את פליטת גזי החממה וליצור מיליוני משרות חדשות בתוך עשור. כך לדברי מרקו רוביו, שהתחרה עם טראמפ מטעם המפלגה הרפובליקנית בבחירות 2016.

בתרחיש מציאותי יותר, טראמפ עצמו עלול להסלים את השימוש במצבי חירום, אם בית המשפט העליון יתמוך בנוכחי (כפי שחזה טראמפ בפרשנותו לגבי האתגרים החוקתיים שעלולים לעמוד בפניו). ואם, למשל, מהגר בלתי חוקי ייתפס בקלפי, האם טראמפ יציב שומרים חמושים בקלפיות? רק הדמיון שלו יגדיר את הגבולות.

קריאה של החוקה האמריקאית הנסמכת על היגיון בריא תעיד כי המהלך של טראמפ אינו חוקי. הוא עקף את הקונגרס, שהקצה 1.375 מיליארד דולר לאבטחת הגבול. כעת מבקש הנשיא להסיט עוד מיליארדים לבניית החומה, שיגיעו מתקציבי הפנטגון וקופת האוצר. בכך ערער טראמפ על סמכותה הבלעדית של גבעת הקפיטול לאשר הוצאות.

הדוגמה השערורייתית ביותר למקרה כזה התרחשה ב־1952, כשהנשיא דאז הארי טרומן ניסה להלאים בתי חרושת לפלדה כשעובדיהם פצחו בשביתה. בית המשפט העליון ביטל אז את תוקף ההחלטה. אך בשונה ממשבר החומה שיצר טראמפ, ארה"ב היתה אז בעיצומה של מלחמת קוריאה.

ברט קבאנו. שופט שמרן צילום: איי אף פי

עם זאת, טראמפ מחזיק עדיין בשני קלפים חזקים. הראשון הוא הרוב השמרני בבית המשפט העליון, בין היתר ברט קבאנו וניל גורסץ', שניים ממינוייו של הנשיא. שנית, טראמפ זוכה לתמיכת פרשנים שמרנים. נכון אמנם שרוב הבוחרים האמריקאים אינם שבעי רצון מהמהלך, אבל פרשנים שמרנים, כמו שון האניטי, מנחה בפוקס ניוז, שרבים מתייחסים אליו בבדיחות כאל ראש הסגל של טראמפ דה פקטו, מצדיעים לו. טראמפ אף ציטט את תמיכתו של האניטי כאשר מסר את הצהרתו ביום שישי. דמויות כאלה אינן מוטרדות מאמיתותן של העובדות לגבי הגבול האמריקאי.

בשבוע שעבר מצאה רשת פוקס ניוז כי 45% מהרפובליקנים מאמינים שטראמפ נבחר כי אלוהים רצה בכך. בקרב האוונגליסטים עמד הנתון על 55%. "אלוהים רצה שטראמפ יהיה הנשיא וזו הסיבה שהוא כאן", הכריזה שרה האקבי סנדרס, דוברת הבית הלבן. לכן, מי שרותמים את העובדות ככלי ניגוח נגד מהלכו האחרון של הנשיא כנראה מחמיצים את העיקר. החומה שלו בגבול היא מעשה של אמונה. אם אתם מאמינים שהגבול בין ארה"ב ומקסיקו מהווה סכנה לביטחון הלאומי, כך יהא.