היעד החדש של התעשיות הביטחוניות: צ'אד

הביקור ההיסטורי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנג'מנה וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם צ'אד לאחר נתק של כחמישה עשורים הוא בעל משמעויות גיאופוליטיות וכלכליות בלתי מבוטלות עבור כמה מדינות.

מבחינת צ'אד, חידוש היחסים עם ישראל הוא המשך הניסיון להציג לעולם כי ניתן להתייחס אליה כמדינה השואפת לסיים סכסוכים ובכך להעביר מסר שיש להתייחס אליה כגורם להשגת יציבות באפריקה. בהקשר זה ניתן לציין את ההחלטה של ממשלת צ'אד לפני כשנה לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם קטאר, שאותה האשימה במימון ארגוני טרור, לאחר נתק של כמה חודשים. חידוש היחסים עם קטאר הוא גם בעל משמעות כלכלית עצומה, משום שבמסגרתו נחתמו הסכמים כלכליים חדשים שאמורים להזרים לקופתה המדולדלת של צ'אד מיליארדי דולרים במהלך שנים הקרובות.

איראן לוטשת עיניים

בעולם הערבי חידוש היחסים עם ישראל עורר בעיקר את זעמם של אלה הנמנים עם המחנה האסלאמיסטי, שמתנגד לכל סממני נורמליזציה עם ישראל, וכמובן בטהראן. משטר האייתולות עשה מאמצים גדולים מאז הקמתו, ובייחוד בשנים האחרונות, כדי להעמיק את היחסים הכלכליים והפוליטיים עם צ'אד במטרה להשיג דריסת רגל במדינת המפתח במרכז אפריקה.

לאיראנים יש עניין לא מבוטל בצ'אד, קודם כל מבחינת "הפצת המהפכה". כלומר, הגברת השיעיזציה בקרב האוכלוסייה המקומית, שברובה נמנית עם האסלאם הסוני המתון. בשנים האחרונות האיראנים משקיעים מאמצים גדולים במדינות באפריקה כדי לייצר בסיס תמיכה בקרב התושבים המקומיים על ידי הקמת מוסדות דתיים, כלכליים, חינוכיים וחברתיים במיוחד למטרה זו. בחלק מהמקרים מדווח כי ארגונים אלה משמשים גם לאיסוף מודיעין עבור ארגוני הביון של איראן. במסגרת זו בשנים האחרונות גבר קצב היציאה של סטודנטים מצ'אד "ללימודים" באיראן ובלבנון במימון משמרות המהפכה, וזאת במטרה ליצור בצ'אד דור חדש של פרו־איראנים.

המאמץ השיעי בצ'אד נתפס באיראן כטבעי וזאת בשל הנוכחות השיעית המתעצמת במרכז ובמערב אפריקה, במדינות הסמוכות לצ'אד כמו ניגריה, ניז'ר, סודאן, קמרון ובנין. במסגרת מאמצי השיעיזציה שלה, איראן מנצלת את חולשת הממשלות המרכזיות במדינות אפריקה, את הזהות הלאומית הרופפת ואת הסכסוכים פנימיים כדי לבסס את השפעתה. אין כיום נתונים רשמיים לגבי מספר השיעים בצ'אד בקרב האוכלוסייה המונה כ־15 מיליון תושבים, אך לפי ההערכות, מספר השיעים במדינה עומד על כמה אלפים עד 300 אלף איש (שהם כ־2% מהאוכלוסייה). עם זאת, ישנה הסכמה שהכר

הפורה ביותר לגיוס מקומיים לשיעה הוא בקרב בני העדה הסנוסית שיושבים במזרח צ'אד.

בנוסף למאמץ השיעיזציה, האיראנים פועלים גם בתחום המסחרי, כשלעתים שני המאמצים הללו משתלבים יחד כמו במקרים של ארגון תחרויות לשינון הקוראן. באופן כללי, מבחינה מסחרית, האיראנים לוטשים עיניים למשאבים האדירים הנמצאים בתחומה של צ'אד, ובראשם אורניום וזהב. כחלק מהרצון להדק את הקשרים, במהלך 2017 אף סוכם בין איראן לצ'אד על עריכת תערוכות מסחריות משותפות כדי לעודד את יחסי המסחר בין הקהילות העסקיות בשתי המדינות. לפי מקורות שונים, חברות שהוקמו במימון איראני פעילות בעיקר בתחום הנדל"ן וייצור חומרי הבנייה בצ'אד.

פוטנציאל לא מנוצל

למרות הפוטנציאל הכלכלי הגדול של צ'אד — המדינה החמישית בגודלה ביבשת השחורה — מדובר במדינה נחשלת עם שיעורי עוני גבוהים (קרוב ל־50%). 80% מהאוכלוסייה מועסקים במגזר החקלאות בעוד 60% מהכנסות המדינה מגיעות מיצוא הנפט. לפיכך, המחירים הנמוכים כיום של הנפט בשוק העולמי פוגעים קשות בתזרים המזומנים של המדינה. יש לזכור כי שנים של מלחמות פנימיות וסביבה אזורית לא יציבה, כולל זליגה של הטרור האסלאמיסטי, עשו שמות בכלכלה המקומית. התוצר המקומי במדינה נע סביב 10 מיליארד דולר והיקף יבוא שנתי זעום של סביב 2 מיליארד דולר.

למרות נתוני המאקרו הלא מרשימים הללו, אין זה אומר שלישראלים לא ממתינות הזדמנויות עסקיות בשוק זה, ובעיקר במגזר החקלאות ובכל מה שקשור בנושא הביטחוני, שכן צ'אד מעוניינת למנוע חדירת אנשי דאעש מדרום לוב לשטחה.

עם זאת, בשוק של צ'אד אין ואקום שממתין לחברות הישראליות שימלאו אותו, ולכן התחרות אינה צפויה להיות קלה, בעיקר עקב הנוכחות המערבית (בעיקר צרפת) והסינית בכלכלה המקומית. גם טורקיה של ארדואן החלה בשנים האחרונות לחזק את יחסיה המסחריים עם צ'אד, כולל טיסות ישירות של טורקיש איירליינס לבירה הצ'אדית ופתיחת משרד מסחרי בנג'מנה.

נקודה מעניינת נוספת בהקשר לצ'אד וליחסים עם ישראל היא שיש בה קהילות לבנוניות וסוריות ותיקות, מבוססות ודומיננטיות במגזרים מסחריים שונים ובעיקר באזור הבירה נג'מנה. ראשי הקהילות הללו הם בדרך כלל אנשי עסקים המקורבים לנשיא אידריסה דסי, אך נמנעים מלעסוק בסוגיות פוליטיות.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת