"הברקזיט הוא ההחלטה החשובה ביותר שבריטניה קיבלה מאז מלחמת העולם השנייה"

"הברקזיט הוא ההחלטה החשובה ביותר שהממשלה הבריטית קיבלה, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. טבעי שהיא תעורר דיון סוער" - כך אמר ל"כלכליסט" דיוויד קוורי, שגריר בריטניה בישראל.  

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי הודיעה אתמול כי הקבינט תומך במתווה הברקזיט שעליו סוכם בשיחות עם האיחוד האירופי מוקדם יותר השבוע. זאת, לאחר שהושגה התקדמות משמעותית בסוגיית הגבול בין צפון אירלנד שתחת חסות הממלכה ובין אירלנד שתיוותר חלק מהאיחוד האירופי. זמן קצר לאחר מכן התפטר השר לענייני צפון אירלנד שיילש וארה, חבר המפלגה השמרנית, במחאה על ההסדר המתגבש. הבוקר הגישו את התפטרותם גם השר לענייני ברקזיט דומינק ראב ובעקבותיו גם שרת העבודה הבריטית אסתר מקוויי. הערב אמרה מיי כי "אנחנו הולכים עד הסוף - לא נקיים משאל עם נוסף".

קוורי אומר כי "דבריה של ראשת הממשלה תרזה מיי היו ברורים. זה ההסדר הטוב ביותר שבריטניה היתה יכולה להשיג, והטוב ביותר להמשך היחסים בין הממלכה והאיחוד האירופי".

לדבריו, "הברקזיט הוא לא סוגיה בה בריטניה מתנתקת מהעולם. ההפך, עזיבת האיחוד תאפשר לה להיות גלובלית אפילו יותר. אחת החוזקות של הכלכלה הבריטית היא החיבורים הגלובליים החזקים שלה, וזה דבר שלא עומד להשתנות".

החיבורים הגלובליים אליהם מתייחס קוורי הם נקודה שהישראלים מכירים היטב. חברות ישראליות שנמצאות בקשרים עם בריטניה, נהנות מהמקפצה שהגלובאליות הבריטית מאפשרת. ההשקעות הישראליות בממלכה זינקו ב-33% מאז משאל העם, והסתכמו (עד מרץ 2018) ב-400 מיליון ליש"ט.

"משאל העם כמובן לא היה הסיבה להתהדקות היחסים אבל מה שברור הוא שעננת הברקזיט לא השפיעה על השאיפות ההדדיות לעסקים. אולי אפילו הגבירה את התיאבון לכך", הסביר קוורי. "המסחר עלה וגם ההשקעות, בפרט בתחום ההייטק".

דיוויד קוורי צילום: עמית שעל

לדברי חיים שני, שמוביל בחמש השנים האחרונות את מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל, אחת הדוגמאות הבולטות היא המגזר הערבי שנהנה מהזדמנויות פרקטיות - כמו חניכה, הדרכות ואפשרויות רילוקיישן. בחודש שעבר זכה שני לתואר OBE - קצין מסדר לשם כבוד, על פועלו.

לדברי קוורי, הקשרים בין בריטניה וישראל לא יושפעו מגרסת הברקזיט שתתקבל בסופו של דבר. "המשקיעים הישראלים נהנים מקשרים עם בריטניה בגלל דברים שלא ישתנו כמו רגולציה מקלה, השפה האנגלית, הקרבה הגיאוגרפית, והחיבור הגלובלי. המשקיעים הישראלים נמשכים לדברים הבסיסיים האלה בכלכלה הבריטית - ואלה דברים שלא ישתנו בין אם בסופו של דבר יהיה ברקזיט רך או קשה".

"לא כל הקמעונאיות יכולות לטפל בעצמן בפן הטכנולוגי", הסביר שני. "כאן נכנסות החברות הישראליות. יש כאן סטארט-אפים רבים שנותנים את היכולות שלהם בביג דאטה,למידת מכונה, ניתוחים ותמחור".

איילת מבור, המנהלת בפועל את מרכז הטכנולוגיה בריטניה-ישראל הוסיפה: "קמעונאות היא דוגמה נהדרת לשיתוף הפעולה בין בריטניה וישראל, כי באופן תיאורטי היא ענף מסורתי, אבל בבריטניה היא הולכת ונהיית מקוונת יותר. 20% מהמסחר הקמעונאי במממלכה הוא למעשה מסחר מקוון. לכן, אנחנו עדים לחיבורים רבים בין קמעונאיות בריטיות לחברות טכנולוגיה ישראליות. טסקו, סיינסבורי'ס, מרקס אנד ספנסר, אסוס – לכולם יש שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות. נציגי אסוס מגיעי לישראל בכל רבעון בשלוש השנים האחרונות. אנחנו מגייסים את הטכנולוגיות הטובות ביותר בישראל, שיעזרו לקמעונאיות הבריטיות להתחרות גם מול הקמעונאיות הגרמניות (אלדי ולידל, ע"ב).