הזוכים בפרס נובל בכלכלה: ויליאם נורדהאוס העוסק באקלים ופול רומר בצמיחה

הזוכים ה-50 במספר בפרס נובל בכלכלה לשנת 2018 הם וויליאם נורדהאוס עבור הטמעת שינויי אקלים בניתוח מאקרו כלכלי ופול רומר העוסק בצמיחה בכלכלית. הפרס עוסק בחדשנות, אקלים וצמיחה כלכלית. כך הוכרז היום (ב') בצהריים בשטוקהולם. זהו פרס נובל האחרון עליו מכריזים בכל שנה, והסיבה לכך היא שהוא הצטרף לרשימה כשבעה עשורים אחרי כל השאר.

לפי ועדת הפרס, שני הזוכים עצבו שיטות שמתייחסות לכמה לנושאים הבסיסים והבוערים ביותר בימינו: צמיחה כלכלית ארוכת טווח בכלכלה העולמית ורווחת אוכלוסיית העולם. רומר הוא חוקר מ-NYU בניו יורק ארה"ב, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, זכה בפרס עבור עבודתו על תיאוריית צמיחה של מקורות פנימיים (endogenous growth theory). נורדהאוס הוא חוקר מאוניברסיטת ייל בניו הייבן, ארה"ב.

נורדהאוס ורומר הרחיבו בצורה משמעותית את היקף הניתוח הכלכלי על ידי בניית מודלים שמסבירים כיצד כלכלת השוק מתקשרת עם הטבע והידע.

רומר הדגים כיצד ידע יכול לתפקד כמנוע לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. כשצמיחה כלכלית שנתית של אחוזים ספורים מצטברת לאורך שנים, היא יכולה לשנות את חיי האנשים. מחקרים מאקרו כלכליים קודמים שמו דגש על החדשנות הטכנולוגית כמניע העיקרי לצמיחה כלכלית, אך הם לא מדדו כיצד החלטות כלכליות ותנאי השוק קובעים את היווצרותן של טכנולוגיות חדשות.

רומר פתר את הבעיה הזו על ידי כך שהדגים כיצד כוחות כלכליים שולטים בנכונות של חברות לייצר רעיונות והמצאות חדשים. הפתרון של רומר, שפורסם ב-1990 הניח את היסודות למה שמכונה היום Endogenous Growth Theory. התיאוריה הזו היא קונספטואלית ופרקטית כאחד, שכן היא מסבירה כיצד רעיונות שונים מסחורות אחרות ומחייבים תנאים ספציפיים כדי לשגשג בשוק. התיאוריה של רומר הובילה למחקרים רבים חדשים שעסקו ברגולציות ומדיניות שמעודדים היווצרותם של רעיונות חדשים ושגשוג ארוך טווח.

פול רומר, זוכה פרס הנובל צילום: paulromer.net

"התעלמתי משיחות טלפון כי חשבתי שמדובר באנשי מכירות"

רומר אמר בתגובה ראשונה להכרזה כי ניתן לתקן את בעיית האקלים, אך עלינו להתחיל באופן מיידי. "ברגע שנתחיל להפחית את פליטת הפחמן, נופתע לגלות שזה לא היה קשה כמו שחשבנו", אמר בשיחת טלפון עם עיתונאים. "הסכנה עם תחזיות מאיימות היא שהן הופכות אנשים לאפתיים וגורמת להם להרגיש חוסר תקווה". הוא הוסיף וטען כי אחת הבעיות היום היא שאנשים חושבים שהגנה על הסביבה היא יקרה וקשה, ולכן הם מעדיפים להתעלם מהבעיה ולהעמיד פנים שהיא לא קיימת. "בני אדם מסוגלים להגיע להישגים מדהימים, אם רק נהיה ממוקדי מטרה".

הוא ככל הנראה כלל לא ציפה לזכות, שכן הודה כי התעלם משתי שיחות טלפון היום בהנחה שמדובר באנשי מכירות.

הממצאים של נורדהאוס עוסקים באינטראקציות בין החברה והטבע. נורדהאוס החליט לעבוד על הנושא הזה בשנות ה-70 כשהתגברה הדאגה מבעירה של דלקים מאובנים שהובילה להתחממות האקלים. באמצע שנות ה-90 הוא הפך להיות האדם הראשון שיצר מודל הערכות משולב (integrated assessment model), כלומר מודל כמותי שמתאר את המשחק הפנימי בין הכלכלה והאקלים. המודל שלו משלב תיאוריות ותוצאות אמפיריות מתחומי הפיסיקה, הכימיה והכלכלה. המודל של נורדהאוס התפשט ומשמש כדי להעריך את ההתפתחות המשותפת של הכלכלה והאקלים. הוא משמש כדי לבחון את ההשלכות של התערבויות במדיניות האקלים, כמו למשל הטלת מסים על פליטה.

לפי ועדת הפרס, התרומות של רומר ונורדהאוס הן מתודולוגיות ומספקות לנו תובנות בסיסיות לסיבות ותוצאות של חדשנות טכנולוגית ושינויי אקלים. הם אמנם לא מספקים תשובות חדש משמעיות, אך הממצאים שלהם מקרבים אותנו ליכולת לענות על השאלה כיצד נוכל להשיג צמיחה כלכלית עולמית בת קיימא.

רק אישה אחת נכנסה לרשימת הזוכים מתוך 79 חוקרים

תחום הכלכלה לא צוין בצוואתו של התעשיין השבדי אלפרד נובל, שייסד את הפרס, אלא הוא צורף למעמד המכובד על ידי הבנק המרכזי של שבדיה, וחולק בפעם הראשונה ב-1969. מאז, הפרס הוענק 49 פעמים ל-79 חוקרים, מתוכם אישה אחת בלבד – אלינור אוסטרום האמריקאית ב-2009. השנה היו מספר מועמדות בולטות לזכייה, בהן סוזן אתאי מסטנפורד, קלאודיה גולדין מהאורוורד ואסתר דופלו מ-MIT, אך לבסוף אף אחת מהן לא זכתה.

בשנה שעברה זכה בפרס ריצ'רד תאלר האמריקאי על מחקריו בשילוב בין פסיכולוגיה וכלכלה. הוא זכה בפרס כספי של 9 מיליון קרונות (1.01 מיליון דולר). זוכים קודמים נוספים כוללים את פול קרוגמן ב-2008, רוברט שילר ב-2013, ג'וזף שטיגליץ ב-2001 והישראלים דניאל כהנמן (2002) וישראל אומן (2005).  

על פי נתוני האקדמיה השבדית, הגיל הממוצע של זוכה פרס נובל בכלכלה הוא 67. טקס קבלת המדליה והפרס הכספי יתקיים בשטוקהולם ב-10 בדצמבר.

וויליאם נורדהאוס צילום: yale