ביקור הקנצלרית: אנגלה מרקל יכולה להתנחם בסחר עם ישראל
קנצלרית גרמניה נחתה אתמול בישראל והשאירה בבית קואליציה מסוכסכת, משבר הגירה וקריאות גוברות להדחתה. לפחות הקשרים הכלכליים עם ישראל טובים מאי־פעם, גם בלי לספור את הצוללות
אנגלה מרקל נחתה אתמול בישראל לביקור קצר, וגם אם היא לא צפויה לעסוק בביקורה בענייני כלכלה, הצד הזה של הקשרים בין גרמניה וישראל ממשיך להתפתח.
- גרמניה חלשה תסכן את אירופה
- מרקל הצליחה לכונן קואליציה
- מרקל צלצלה לארדואן: מארגנת פגישה של שרי האוצר משתי המדינות
אי אפשר להתחיל בלי להזכיר את המלחמה. הסכם השילומים שנחתם ב־1952, שבמסגרתו העבירה מערב גרמניה למדינת ישראל הצעירה כספי פיצויים של כ־3
מיליארד מארק על הנזק החומרי שנגרם ליהודים בשואה, היו נחוצים להבטחת יציבותו של המשק. היחסים הכלכליים שנרקמו כתוצאה מהסכם השילומים היוו בסיס לפיתוח יחסים דיפלומטיים מלאים עם מערב גרמניה, שהוחרמה על ידי ישראל רשמית בין 1948 ל־1952. כיום, גרמניה היא אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל, והשותפה הגדולה ביותר שלה בין מדינות האיחוד האירופי. בין 1995 ל־2017 ייבאה ישראל מגרמניה סחורות ושירותים בהיקף של כ־80 מיליארד דולר, סכום שני רק לארה"ב.
אתנחתא פוליטית
ישראל ייצאה לגרמניה סחורות ושירותים בהיקף של כ־33 מיליארד דולר באותה התקופה - מה שהופך את גרמניה ליעד היצוא השישי בחשיבותו עבור ישראל. היקף המסחר בין ישראל לגרמניה מינואר עד יולי 2018 הגיע ל־4.5 מיליארד דולר, עלייה של 28% לערך בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, לענקיות גרמניות כחברת התוכנה SAP וחברת התקשורת דויטשה טלקום יש מרכזי פיתוח בישראל, ומרצדס פתחה בשנה שעברה מרכז חדשנות בתחום הרכב בהרצליה.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל צילום: אי פי איי
הביקור בישראל עשוי להוות עבור מרקל אתנחתא מהאקלים הפוליטי הסוער בגרמניה. כמו במדינות אחרות, גם בגרמניה השוליים הפוליטיים התרחבו, ומפלגות שמאל־מרכז, או ימין־מרכז, כמו של מרקל, מתקשות להסתגל לשינוי. המנהיגה שהצליחה להוביל את גרמניה בהצלחה בשיאו של המשבר הגדול בגוש היורו, מתמודדת היום עם קריאות להדחה גם מתוך מפלגתה שלה, ה־CDU, על רקע התחזקות מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AfD). מרקל הגיעה לישראל ביום השנה ה־28 לאיחוד שתי הגרמניות, המערבית והמזרחית, ב־1990.
הפער בין גרמניה שהיתה פעם חלק מהגוש הסובייטי לבין חלקה המערבי של גרמניה עוד רחוק מלהיעלם. לראיה, במדד המוביל של בורסת פרנקפורט DAX 30, אין אף חברה שבסיסה במזרח גרמניה – כפי שציינה חברת הפרלמנט הגרמניה קארין גרינג־אקרט ממפלגת הירוקים במאמר שפרסמה השבוע ביומון הכלכלי הגרמני הנדלסבלאט.
מזרח הוא מזרח
הקרע הזה רלוונטי מתמיד עבור מרקל. ב־2015 פתחה הקנצלרית את שערי גרמניה לכמיליון מהגרים מהמזרח התיכון, רובם פליטי מלחמות בסוריה, עיראק ואפגניסטן. מאז היא מתקשה לשקם את הפופולריות שלה. אבל, ההגירה לאירופה בכלל ולגרמניה בפרט פחתה באופן דרסטי בשלוש השנים שחלפו מאז החלטתה של מרקל. אחד ההסברים לכך הוא שהמהגרים מתחרים עם גרמנים נטולי הכשרה מקצועית על משרות בשכר נמוך. מצד שני, שיעור האבטלה בגרמניה התייצב על 3.4% בארבעת החודשים האחרונים.
כדי להתמודד עם המחסור בידיים עובדות, רק אתמול אישר הפרלמנט הגרמני שורה של הקלות למהגרי עבודה שמגיעים מחוץ לאיחוד האירופי. הכלכלן הגרמני דניאל גרוס הציע בחודש שעבר הסבר אחר לתקופת השגשוג המשמעותית ביותר שרושם הימין הקיצוני בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. זו לא הכלכלה. גרוס הצביע על כך ששיעור המהגרים מכלל אוכלוסיית גרמניה הוא לא יותר מ־2.5%, שיעורם גדול הרבה יותר בקרב הצעירים. כשני שלישים מבקשות המקלט שהוגשו בגרמניה מאז 2015 הוגשו בידי צעירים בני 18 עד 35.
במזרח גרמניה, שבה המצב הכלכלי גרוע משמעותית מאשר במערבה, השפעת הנתון הדמוגרפי הזה מורגשת היטב. היחס בין נשים לגברים הוא 100 ל־115, מכיוון שנשים שרוכשות השכלה נוטות להגר לאזורים עשירים יותר של גרמניה, כלומר, המערב. ההסבר שמציע גרוס הוא אבולוציוני. לדבריו, חברות שבהן קיימת תחרות קשה על בנות זוג פוטנציאליות, נעשות אלימות יותר. בגרמניה היום, הדבר מתבטא בעוינות כלפי זרים. מכאן, התמיכה בימין הקיצוני וההתנגדות החזקה ביותר למרקל, מגיעה דווקא ממזרח גרמניה - האזור שבו היתה פעם המדינה שבה היא גדלה.
