המסיבה נגמרה: קרנות ההון סיכון הסיניות מתייבשות
הקרנות שהזינו את תור הזהב של הטכנולוגיה הסינית מתקשות לגייס מימון חדש בחודשים האחרונים. ”התחושה היא שלא רואים את האור בקצה המנהרה“, אומר בנקאי ההשקעות גל דיאמנט הפועל בסין. ואיך זה ישפיע על ההייטק הישראלי?
לפני עשור, בזמן המשבר הכלכלי העולמי של 2008, סין יצאה כשידה על העליונה בזכות הזרמה של טריליוני דולרים לעידוד הכלכלה. סין גם תמרצה את הבנקים להלוות ולהשקיע יותר כסף כדי לעודד את הצמיחה. אחד המקומות אליהם זרם הכסף הגדול הזה היה קרנות ההון סיכון הסיניות המשקיעות במגזר הטכנולוגיה.
- היום לפני 10 שנים: מה קרה לאנשים שמוטטו את ליהמן ברדרס
- כך הצילה ארה"ב בחשאי את המערכת הפיננסית העולמית
- תיבת הפנדורה של משבר 2008 עדיין כאן
אלא שכעת דברים משתנים. האשראי המהיר והקל שחולק בסין במשך שנים יצר בועת חוב ענקית שהרגולטורים המקומיים מנסים עכשיו להקטין לפני שתתפוצץ. כתוצאה מהמאמצים של ממשלת סין לצמצם את המינוף בשוק, הבנקים מקשים יותר על חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים לקבל אשראי. במקביל, הירידות החדות בבורסה בשנחאי, שנפלה השבוע לשפל של ארבע שנים בהשפעת מלחמת הסחר עם ארה“ב, מגבילות גם הן את יכולתן של חברות ציבוריות סיניות להשקיע. חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים הם המשקיעים העיקריים בקרנות ההון סיכון הסיניות שמתקשות בחודשים האחרונים לגייס מימון חדש לפעילותן.
גל דיאמנט, יו“ר בנק ההשקעות אסיה דיירקט
הונאת ”פונזי לייט“
”הכלכלה הסינית היתה עד לאחרונה מלאה בכסף שהגיע מהממשלה, מהבנקים ומחברות ציבוריות אבל המסיבה הזו לגמרי נגמרה“, אומר גל דיאמנט, יו“ר בנק ההשקעות אסיה דיירקט בבייג‘ינג ואחד הישראלים הוותיקים ביותר הפועלים בשוק הטכנולוגיה הסיני. ”בחודשים האחרונים אנחנו רואים בסין משקיעים בקרנות סיכון שחזרו בהם ולא שילמו לקרנות את הכסף שהתחייבו אליו. בגלל שהמניות של החברות הסיניות הציבוריות הנסחרות בבורסה בשנגחאי ירדו כל כך, מאוד קשה להן לבוא ולבקש כסף מהבנק על בסיס שווי השוק שלהן כפי שעשו בעבר. בנוסף החברות נדרשות לשמור על נזילות גבוהה יותר והבנקים באופן כללי מגבילים את האשראי“.
דיאמנט הוא אחד ממייסדי חברת המחקר הסינית Zero2IPO , בה הוא משמש כיום כדירקטור. על פי סקר שערכה Zero2IPO, ההון שגייסו חברות השקעה סיניות עבור השקעות הון ראשוני (Seed) בסטארט-אפים עמד על 559 מיליון דולר בלבד בחצי הראשון של 2018, ירידה של 53% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. סקר אחר שערכה החברה בקרב 234 קרנות הון סיכון סיניות מצא ירידה של 44% בגיוס הכספים שלהן במחצית הראשונה של השנה לרמה הנמוכה ביותר מאז 2014.
לפי דיאמנט, גם קרנות ההון סיכון שיש להן עדיין כסף ביד מעדיפות לחכות עם השקעות חדשות. ”התחושה בענף קרנות ההון סיכון היא שדברים הולכים להיות גרועים יותר ולא רואים את האור בקצה המנהרה“, אומר דיאמנט. ”יש בעיות שורשיות בכלכלה הסינית ואנשים לא רואים צעד שיוביל שינוי כמו הורדת מסים או הזרמה גדולה של כסף על ידי הממשלה. כרגע אין הרבה התלהבות ואנרגיה להשקיע גם בעקבות הנפקות שלא הצליחו כמו ההנפקה של שיאומי, בה המשקיעים שהשקיעו בעבר לפי הערכת שווי גבוהה יותר מזו שהתקבלה בהנפקה הפסידו למעשה כסף. יש קרנות שדילגו על 2018 וכבר מסתכלות ל-2019 בהערכה שהשווי של חברות סטארט-אפ סיניות ירד. חברות סטארט-אפ סיניות הן היום יותר יקרות מאשר חברות מקבילות בישראל וארה“ב וזה לא משהו שיכול להמשיך“.
הכסף הקל שהסתובב בשנים האחרונות במערכת הסינית הביא ללא מעט תופעות יוצאות דופן. דיאמנט אומר כי בסין פועלות כ-10,000 קרנות הון סיכון לעומת 6,000 בלבד בכל שאר העולם. ”בארה“ב וישראל מקובל שאתה עובד לפחות 5-7 שנים בקרן של מישהו אחר כדי לצבור ניסיון לפני שתתחיל קרן משלך. אבל בסין לפעמים כבר אחרי שנה-שנתיים ניסיון מנהלים מקימים קרן משלהם ומגייסים כסף מגופים ממשלתיים או חצי ממשלתיים“, הוא מספר.
בורסת שנגחאי, סין צילום: אי פי איי
בכתבה מעניינת שפרסם אתר הטכנולוגיה הסיני TechNode החודש מתואר כיצד יזמים סינים רבים פיתחו התמחות ספציפית בגיוס עוד ועוד כסף מקרנות, על חשבון התמקדות בפיתוח ליבת הטכנולוגיה וייצור ערך אמיתי ללקוחות. הכותב אליוט זאגמן, יועץ ארגוני הפועל בסין, טוען שמדובר בגרסה עדינה של הונאת פונזי. אחת הדוגמאות היא ההתרחבות המהירה של חברות האופניים השיתופיות הסיניות כמו ofo ומובייק למדינות רבות מסביב לעולם כולל ישראל. לדברי זאגמן, מדובר בצעד שנועד להרשים את המשקיעים ולגייס מימון ולא באמת לכבוש נתח שוק משמעותי ולייצר רווחים באותן מדינות.
איך תשפיע התייבשות המימון על תעשיית הטכנולוגיה הסינית? בשנים האחרונות נהנה המגזר הטכנולוגי הסיני מעידן תור הזהב שלו. לפי נתוני אתר Crunchbase, ברבעון השני של 2018, בפעם הראשונה אי פעם, השקעות ההון סיכון בסין עלו על השקעות ההון סיכון בצפון אמריקה. בתקופה זו קיבלו סטארט-אפים סינים 47% מהשקעות ההון סיכון בעולם, לעומת 35% לסטארט-אפים בארה“ב וקנדה. חלק מהכסף שקיבלו הסטארט-אפים הסינים הגיע מחו"ל אבל הרבה מאוד ממנו בא מאותן קרנות מקומיות.
דיאמנט זהיר יחסית בתחזית שלו. ”למגזר הטכנולוגיה עדיין יש עידוד ממשלתי מסיבי בסין ולכן הפגיעה בו לא תהיה חמורה“, מעריך דיאמנט. ”מי שיפגע בעיקר אלו סטארט-אפים שמגייסים כסף ראשוני כי היום הקרנות יותר זהירות ורוצות לראות רווח“. פרשנים אחרים פחות אופטימיים ומדברים על כניסת המגזר לחורף של חוסר מימון.
פחות השקעות בטכנולוגיה זרה
שאלה מעניינת נוספת היא מה תהיה ההשפעה של כל זה על ההייטק הישראלי שנהנה בשנים האחרונות מהשקעות משמעותיות מכיוון סין. אסיה דיירקט עצמה היתה מעורבת בעסקאות גדולות בציר ישראל-סין כמו ההשקעה של עליבאבא השנה ב-SQream, המפתחת מסד נתונים אנליטי מבוסס SQL, והרכישה בשנה שעברה של איי אופטימה ,המייצרת מכשור לניתוחי גלאוקומה, על ידי חברת הפארמה הסינית צ‘נגדו קאנג חונג.
האם נראה לדעתך פחות כסף סיני מגיע להייטק הישראלי כעת?
”ההייטק הישראלי יושפע פחות מהמצב של קרנות ההון סיכון הסינית. חברות ישראליות בכל מקרה קיבלו השקעות רק מהטופ של קרנות ההון הסיניות ואלו ימשיכו לבחון עסקאות מעניינות. גם היום כשאני מביא עסקה מעניינת 80% מהקרנות יבחנו אותה ברצינות. אבל ההייטק הישראלי כן יושפע מהמצב של החברות הסיניות הציבוריות. ככל שהשווי של החברות האלו יורד, הן עושות פחות עסקאות בינלאומיות. כשהשווי שלהן גבוה, החברות האלו יכולות להמר על טכנולוגיה זרה אבל כשהשוק כל כך רע הן צריכות לדאוג לנהל את הכסף שלהן“.
בכל מקרה להרבה חברות סיניות היה קשה לבצע רכישות בארץ בגלל ההגבלות על הוצאת כסף מסין.
”דווקא הנושא של הוצאת כסף החוצה מסין מאוד השתפר השנה לעומת 2017. הממשלה מעודדת השקעות של חברות סיניות בתחומי ההייטק והמדיקל ובניגוד למצב בשנה שעברה חברות סיניות שיגישו כעת בקשה לקנות חברה ישראלית יקבלו אישור. זה אולי יקח זמן בגלל בירוקרטיה אבל בסוף יתקבל. מאידך יש עכשיו הרבה פחות כסף במערכת הסינית והחברות הסיניות פחות מעוניינות לבצע רכישות".
בכל זאת דיאמנט מוצא מקור אחד לאופטימיות עבור ההייטק הישראלי: בעקבות מלחמת הסחר החברות הסיניות פחות רצויות בארה"ב ומחפשות יותר רכישות והשקעות בשווקים חלופיים כמו ישראל.
