התרסקות המטבע האיראני מתניעה את המחאה ברחובות
ניהול כושל של הבנק המרכזי והתרסקות המטבע דוחפים את האזרחים באיראן לצאת להפגנות ברחובות. מאז הכריז הנשיא טראמפ על נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין בתחילת החודש שעבר הכלכלה האיראנית סופגת מהלומה אחרי מהלומה
ההפגנות כנגד המשטר האיראני נמשכו בטהראן ובערים נוספות גם ביום שלישי, אם כי נראה שבעוצמות נמוכות יותר מאשר ביום שני. הפגנות אלה הן המשך ישיר למחאה שהחלה באיראן עוד בסוף 2017 ובעצם לא נפסקה מאז, אלא נמשכה בעצימות נמוכה שזכתה לתהודה תקשורתית בעיקר ברשתות החברתיות.
- המונדיאל מחליש את המשטר האיראני מבפנים
- הותר לפרסום: השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול למען איראן
- הג'יהאד האסלאמי מבעיר את הדרום עם הכסף האיראני
המחאה המשמעותית ביותר מבחינת התודעה התקשורתית מתרחשת בבזאר הגדול של טהראן, אחד ממוקדי המסחר החשובים והמפורסמים ביותר באיראן, שם השביתו הסוחרים את החנויות שלושה ימים ברציפות.
אין זו הפעם הראשונה שמחאה כזו מתרחשת בבזאר - לאחרונה זה קרה בשנת 2012. אולם העובדה ההיסטורית שסוחרי הבזאר תמכו במהפכה הח'ומייניסטית, מדגישה את הזעם הקיים נוכח המצב הכלכלי המידרדר, גם במה שאמורים להיות מוקדי התמיכה של המשטר. אף שבסרטונים שצולמו באיראן נשמעים מפגינים הקוראים בגנות המנהיג העליון עלי ח'מינאי, חשוב להדגיש כי לפחות לפי מספר סוחרים בבזאר שרואיינו על ידי סוכנויות הידיעות המחאה נועדה להעביר מסר לגבי המצוקה הכלכלית ולא שמה לה למטרה להפיל את המשטר.
הכרזה על הפסקת יבוא
מאז הכריז הנשיא טראמפ על נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין בתחילת החודש שעבר, אין כמעט יום שעובר מבלי שהכלכלה האיראנית סופגת עוד מהלומה. חברות זרות מודיעות בזו אחר זו כי הן מבטלות תוכניות לפעילות בשוק האיראני מחשש לסנקציות אמריקאיות. צרכניות משמעותיות של הנפט האיראני דוגמת יפן והודו מדברות בגלוי על הפסקת הייבוא. ואם זה לא הספיק בסוף השבוע החליט ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) בתיאום עם רוסיה על העלאת התפוקה במיליון חביות ביום. איראן התנגדה למהלך שצפוי להוריד את מחירי הנפט בקרוב ולפגוע עוד יותר בהכנסותיה של איראן.
"אפקט טראמפ" ביחד עם ניהול כושל של הבנק המרכזי של איראן ריסקו את המטבע האיראני הריאל במהלך חצי השנה האחרונה. מגמת הירידה של שער הריאל החלה עוד לפני הצהרת טראמפ על ביטול הסכם הגרעין אך היא הואצה מאז. לא בכדי בשיא ההפגנות השבוע ירד שער המטבע האיראני לכ־90 אלף ריאל מול הדולר בעוד שבסוף השנה שעברה שער הדולר הגיע לכ־43 אלף ריאל.
בסוף 2016 אז נדמה היה שאיראן עולה על מסלול כלכלי בריא יותר בעקבות חתימת הסכם הגרעין הגיע שער הדולר ל־36 אלף ריאל. קריסת המטבע הובילה לשחיקה משמעותית בכוח הקנייה של האיראני הממוצע ולהרמת ראשה של האינפלציה מחדש שלפי נתונים רשמיים מגיעה לכ־10% בשנה. החדשות הרעות מבחינת האיראנים הן ששער הריאל ימשיך במגמת הירידה עקב מחסור צפוי בדולרים בזמן שהסנקציות האמריקאיות ייכנסו לתוקפן מחדש.
בתוך כל המהומות שהתרחשו ביום שני פרסמו השלטונות באיראן רשימה של למעלה מ־1,300 מוצרים שייאסרו בייבוא, וזאת כחלק מהיערכות משטר האייתולות לכניסת הסנקציות לתוקפן עד סוף השנה. לפי הודעת משרד המסחר בטהראן, מדובר במוצרים שניתן למצוא להם תחליפים מקומיים ואיסור הייבוא יחסוך הוצאה מיותרת של מט"ח. בין השאר מדובר במוצרים לבית, מוצרי טקסטיל, הלבשה, ריהוט ומכונות. הודעת השלטונות כי מדובר בחלק מ"כלכלת ההתנגדות" - סיסמת השלטונות למאבק בחרם הכלכלי האמריקאי - רק עוררה חשש גדול יותר בקרב הציבור האיראני כי בקרוב הם אמורים לחוות מחסור במגוון של מוצרים.
הפגנות בטהראן נגד המשטר. המחאה שהתחילה ב־2017 נמשכת צילום: רויטרס
ח'מינאי שולט בנכסים
עם כל החשיבות של החזרת הסנקציות האמריקאיות לתוקפן, הן לא האחראיות הבלעדיות למצוקה הקשה אותם חווים האיראנים. עשורים של שחיתות נרחבת, ניהול כושל, הזנחה וסדר עדיפויות שלא שם במקום גבוה את צרכי האוכלוסייה הם רק חלק מהגורמים למצב הרעוע בו נמצא כיום המשק האיראני. במשך שנים הוליך המשטר את האיראנים שולל וטען כי תחלואי המשק נעוצים אך ורק בסנקציות המערביות ובעוינות האמריקאית.
הנשיא חסן רוחאני שנבחר בשנת 2013 במידה רבה לאור הבטחותיו כי יפעל לחתימת הסכם הגרעין תוך הבטחה כי בעקבותיו איראן תיהנה משגשוג כלכלי חסר תקדים יצרו הר של ציפיות. בתום השנתיים של מימוש ההסכם, שבמהלכן רוב הציבור באיראן לא ראה שיפור במצבו הכלכלי אלא אולי להיפך, ישנה התפכחות של האיראנים, תחושת יאוש ומשבר של ציפיות לא ממומשות. לכל אלה מצטרפת התחושה של חלוקה לא שוויונית של משאבים בתוך איראן.מה שמשטר האייתולות לא טרח לספר לאיראנים הוא השינוי האדיר שהתחולל במשק האיראני במהלך העשור וקצת האחרון. מדובר על הכפפת רוב האינטרסים במשק המקומי למשרדו של המנהיג העליון ח'מינאי ולגוף הכל יכול של המשטר, משמרות המהפכה.
לפי הערכות שונות אנשיו של ח'מינאי שולטים בנכסים כלכליים של למעלה מ־100 מיליארד דולר בתוך איראן וזה כולל תעשיות, חברות בנייה, תעופה, תקשורת, בנקים ועוד. גופים כלכליים אלה לא משלמים מס למדינה, אלא להיפך אף זוכים לתקציבי ענק מהמדינה שאינם יוצרים צמיחה או מקומות תעסוקה לצעירים. האבטלה בקרבם מגיעה לפי הערכות עצמאיות לכ־25%. ההכנסות שמייצרים גופים אלה ושבשנתיים האחרונות עת הוסרו הסנקציות ראו עדנה לפעילותם הופנו מעל ראשו של הציבור האיראני למלחמה בסוריה, לארגוני הטרור (בלבנון, בתימן, בעזה ובעיראק), לתכנית הטילים והגרעין וכן לחיזוקן של גופי הביטחון האחראים על דיכוי האוכלוסייה. וצאות אדירות אלה שדלדלו את הקופה האיראנית לא תרמו דבר להקלת המצוקה בתוך איראן.
כדי להיחלץ מהקשיים והסבבים הבלתי פוסקים של המחאה העממית נוכח המצב הכלכלי ההולך מדחי לדחי, צריך השלטון להפנות ממשאביו ליצירת הזדמנויות תעסוקה לצעירים, לריסון האינפלציה ולהכריז מלחמה אמיתית בשחיתות. כדי שזה יקרה השלטונות צריכים לשנות מהותית את עורם ומדיניותם. ספק אם השלטון בשל לעשות כך עכשיו.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
