התיירים הסינים נוהרים ליפן - אבל עדיין מחכים להתנצלות

אחרי שנתיים וחצי של מגורים בבייג׳ינג, הגעתי לראשונה לביקור ביפן, רק כדי למצוא בה המוני סינים. באתרי התיירות ובמיוחד במרכזי הקניות בטוקיו שומעים בימים אלה הרבה מאוד סינית.

בפינת רחוב סואן ברובע שינג‘וקו פגשתי נערה סינית צעירה המשדלת בסינית את העוברים והשבים להיכנס לחנות הסמוכה. היא לומדת כלכלה באוניברסיטה כאן ובין לבין משלימה הכנסה. "יש לי הזדמנות במקביל ללימודים להכיר את התרבות היפנית", היא מסבירה. גם בקבלה בבית המלון שבו התאכסנתי מעסיקים עובדת סינית, כדי שהאורחים מהמדינה המאוכלסת בעולם ירגישו בבית.

היחסים המורכבים והטעונים בין סין ויפן נמצאים בתקופת פריחה יחסית כרגע, אבל צל העבר ממשיך לרחף מעליהם. מאז שהגעתי לבייג׳ינג, שמעתי מאינספור סינים כי התלונה המרכזית שלהם נגד יפן היא על כך שזו מעולם לא התנצלה על פשעי העבר שביצעה במהלך הפלישה לסין בשנות ה-30 וה-40. לפי הערכות, כ-10 מיליון סינים מתו במאבק נגד הפלישה היפנית שכללה רצח ואונס המוניים לצד ניסויים אכזריים בבני אדם.

אולם כשהגעתי ליפן גיליתי ששם, אולי לא במפתיע, יש גרסה אחרת לדברים. "אנחנו התנצלנו פעמים רבות על מה שקרה במלחמה אבל הם, הסינים, לא מוכנים לקבל את ההתנצלות. שום דבר לא משכנע אותם. אני רק לא מבין למה הם ממשיכים לבוא לפה אם הם כל כך שונאים אותנו", הסביר לי רופא שיניים יפני אדיב, תוך שהוא מסייע לי להזמין מנה של איטריות ראמן במסעדה. דעות דומה שמעתי גם מיפנים אחרים איתם שוחחתי. אז מי צודק כאן בעצם?

תיירים סינים ביפן. שומעים הרבה סינית ברחוב צילום: asia news

התנצלות ללא פיצויים

ב-1993 פרסם מזכיר הממשלה הראשי של יפן יוהיי קונו הצהרה ראשונה מסוגה, המודה כי הצבא היפני שיחק תפקיד בהפיכתן של נשים סיניות, קוריאניות ופיליפיניות לשפחות מין בכפייה עבור חייליו, תופעה עליה ממשלת יפן הביעה חרטה. כ-200-80 אלף "נשות נוחות" כאלה שימשו את החיילים היפנים בימי המלחמה.

שנתיים לאחר מכן, ב-1995, לרגל 50 שנה לכניעת יפן במלחמת העולם השנייה, אמר ראש הממשלה היפני דאז טומיאיצ'י מוריאמה כי "בשם האנושיות אני מצטער על העובדות ההיסטוריות שאין להפריכן". מספיק? תלוי את מי שואלים.

בסין ממשיכים לראות בהצהרות היפניות מילים חלולות של פוליטיקאים ולא התנצלויות לאומיות כנות. בזמן שראש הממשלה מוריאמה התנצל על פשעי העבר, חצי מחברי הממשלה היפנית עלו לרגל למקדש יסוקוני, שמנציח חיילים שתרמו למאמץ המלחמתי היפני. המקדש מנציח בין השאר 14 ממנהיגי יפן בתקופת מלחמת העולם השנייה, כולם פושעי מלחמה מורשעים שהוצאו להורג. ראשי הממשלה היפנים שבאו אחרי מוריאמה, כולל ראש הממשלה הנוכחי שינזו אבה, חזרו על התנצלויות העבר, אך באותה נשימה שבו ועלו לרגל לאותו מקדש שנוי במחלוקת.

תיירים סינים ביפן. יפן לא פיצתה את קורבנות המלחמה צילום: Nikkei

בנוסף, בין יפן לסין עדיין שוררים חילוקי דעות מהותיים ביחס להיקף זוועות המלחמה, כמו למשל בנוגע לטבח האכזרי שערכו חיילים יפנים ב-1937 בעיר נאנג‘ינג. שורה של פוליטיקאים יפנים כפרו לאורך השנים בכך שבכלל התרחש טבח כזה, אף שהגרסה היפנית הרשמית מודה שמספר גדול של לא חמושים נהרגו באירועים שנמשכו שישה שבועות. אולם יפן עדיין מסרבת בתוקף ליישר קו עם מספר הנרצחים בטבח שפרסמה סין - 300 אלף בני אדם. כאשר ארגון אונסק"ו נעתר לבקשת סין לרשום מסמכים הקשורים לטבח לאוסף "זיכרון עולם", יפן האשימה את הגוף בפוליטיזציה ועצרה את העברת התרומות אליו. בדומה, הממשלה היפנית תמכה בעתירה שהגיעה אשתקד עד לבית המשפט העליון של ארה“ב בדרישה להורות לקליפורניה להסיר פסל לזכר "נשות הנוחות".

במהלך השנים יפן נמנעה מלפצות את קורבנות המלחמה ההיא בסין ובמדינות נוספות. בערוב ימיהן, תבעה קבוצה מ”נשות הנוחות“ מסין את הממשלה היפנית בבית משפט ביפן, אך מעולם לא קיבלו את ההתנצלות או הפיצוי שחפצו בהם. רק ב-2015, כשרוב הקורבנות כבר מתו, נחתם הסכם שילומים מצומצם מאוד בין יפן לדרום קוריאה.

מבחינת היפנים, ההשקעות הכספיות הגדולות שביצעו בפיתוח מדינות האזור, כולל סין, מהוות תחליף לפיצויים. היפנים רואים בדרישה החוזרת מהם להתנצל, ניסיון של מדינות האזור לסחוט אותם פוליטית וכלכלית. ובנאומו האחרון של אבה בנושא מ-2015, הוא הדגיש כי לא ניתן לצפות מהצעירים שלא היו מעורבים במלחמה להמשיך להתנצל עליה. נראה כי בעוד סין מצפה מיפן להתנצלות וחרטה מקיפה ומתמשכת בדומה לזו שניפקה גרמניה, ביפן רואים את העוולות שביצעו כשוות ערך למה שעשו מעצמות קולוניאליות אחרות בזמנו כדוגמת בריטניה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא יפן שינזו אבה. טראמפ תרם להתחממות בין המדינות האסייתיות צילום: רויטרס

הפרחים לטראמפ

מאז כוננו יפן וסין יחסים דיפלומטיים ב-1972, ידעו יחסי שתי המעצמות האסיאתיות עליות וירידות. מלבד הביקורים של המנהיגים היפנים למקדש יסוקוני, העליות והירידות ביחסים הושפעו לא פעם מהפוזיציה שלקחה השותפה השלישית במשוואה, ארצות הברית. כאשר היחסים בין ארה“ב לאחד הצדדים התקררו, מיהר אותו הצד מיד להתקרב לזרועות שכנתו.

בימים בהם נשיא ארה“ב דונלד טראמפ מאיים במלחמות סחר ופרוטקציוניזם, לא מפתיע לכן שיפן וסין מוצאות את עצמן קרובות מתמיד. בחודש שעבר, לראשונה מאז 2015, קיימו סין, יפן ודרום קוריאה פסגה משותפת. שהיתה גם הביקור הראשון של ראש ממשלה סיני ביפן זה שמונה שנים. הפסגה הושהתה בעבר בשל סכסוך טריטוראלי בין יפן וסין על שרשרת איים בים סין המזרחי.

אחרי חמש שנים של הפסקה, חזרו יפן וסין לשיחות על עסקה להחלפת מטבעות, שתאפשר לסין להשתמש במטבע שלה כדי לקנות ין יפני בעת הצורך ולהפך. המדינות גם התחייבו לחדש את המגעים להקמת הסכם סחר חופשי משולש. האמת שאפילו יותר מהמשבר בחצי האי הקוריאני, אם טראמפ יצליח להשכין שלום בין סין ויפן גם אם בלי כוונה, כנראה שבאמת מגיע לו פרס נובל.