הלהיט שמשגע את הרשת: בחנו את עצמכם - יני או לורל?

קטע אודיו קצר שנעשה בידי מחשב, הפך לאחד מהדברים השנויים ביותר במחלוקת באינטרנט מאז שאלת השמלה הכחולה או בזהב ב-2015.

בקטע, שפורסם לראשונה ברדיט, נשמעת מילה אחת המציתה מחלוקת סוערת ברשת שכן לא ברור אם נאמר בה "יאני" או "לורל".

לדברי פרופסור דייוויד אלייס מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סידני, זוהי דוגמה מובהקת ל"גירוי תפיסתי שנוי במחלוקת". בדומה לתעתועים הוויזואליים המוכרים "קוביית נקר" או תמונות שחלק רואים בהם שני פרופילים אנושיים וחלק – כד. "אפשר לראות את התמונות הללו בשתי דרכים ופעמים רבות המוח עובר מראייה אחת לשנייה. זה קורה כי המוח לא יכול להחליט על הפרשנות הסופית", הוא מסביר.

מה אתם שומעים?

הדבר ממחיש עד כמה המוח משחק תפקיד מרכזי בניתוח הקלט החושי שלנו ועד כמה העולם החיצוני פחות אובייקטיבי ממה שנדמה לנו, אומר אלייס.

לגבי קטע האודיו, מסביר אלייס כי רבים ישמעו בבירור "לורל", חלקם בשל הגיל – ככל שאנו מתבגרים כך אנו גם מאבדים את הרגישות לתדרי קול גבוהים. כמו כן הבדלי מבטאים יכולים אף הם להיות מרכיב במה שאנו שומעים.

על פי לארס רייק, עוזר מחקר נוירולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת מאסטריכט, גם מבנה האוזן הספציפי של כל אחד וכן מה שאנו מצפים לשמוע משחקים תפקיד.

"צלילים רבים, כגון צלילי האות Y והאות L מורכבים ממספר תדרים חופפים", הוא אומר, וחלק קולטים טוב יותר תדרים מסוימים.

לדברי פרופסור היו מקדרמוט מהמכון למחקר ביוני במלבורן, גם לתדר של מכשיר השמע יש השפעה. כמו כן ישנם גורמים סביבתיים היכולים להשפיע. "כשהמוח לא בטוח בעצמו הוא משתמש באותות מהסביבה. גם היסטוריה אישית יכולה להשפיע באופן לא מודע, או העדפה אישית לאחד מהשמות".

ובינתיים ברשתות החברתיות מתנהלים דיונים סוערים סביב התופעה. גולש רדיט אחד כתב כי "אם מנמיכים את עוצמת הקול לרמה שאין כמעט באסים, מי ששומע 'לורל' יישמע 'יאני'".