ענף האנרגיה הירוקה באירופה נגמל מהסבסוד הממשלתי

למרות הנסיגה של ארה"ב מהסכם פריז, ההסכם הבינלאומי למאבק בשינוי אקלים שנחתם ב־2015, השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים הולך וצובר תאוצה, ועם התערבות ממשלתית פוחתת והולכת.

מובילת המגמה היא אירופה, שבה הולכים ומתרבים הפרוייקטים שמתוכננים ומוקמים ללא תמיכה מצד הממשלות. בין הסיבות לכך אפשר למנות התפתחות טכנולוגית שמוזילה את עלויות הפקת האנרגיה, ירידה במחיר השוק שלה ועלייה בביקוש לנוכח ההתאוששות הכלכלית ביבשת.

נקודת ציון בתהליך סומנה רק בשבוע שעבר, עם סגירת המכרז לבניית חווה ימית להפקת אנרגיית רוח בהולנד, שתיבנה מראשיתה ועד סופה ללא סובסידיה ממשלתית. אם לוח הזמנים יתנהל כשורה, האתר החדש, שייקרא בפשטות "חוף הולנד הדרומי" (Hollandse Kust Zuid), יהיה הראשון שיפעל באירופה ונבנה ללא סבסוד ממשלתי. באתר יהיו 90 טורבינות שיוצבו 22 ק"מ מהחוף ויפיקו עד 750 מגה־וואט, כמות חשמל ששקולה לצריכה השנתית הממוצעת של שני מיליון משקי בית בהולנד. החווה צפויה להיכנס לפעילות מלאה ב־2023.

המכרז, שבו זכתה חברת האנרגיה ואטנפאל שבבעלות ממשלת שבדיה, נתפס כאבן דרך בתעשיית האנרגיות המתחדשות.

לדברי מתאוש ורונסקי מחברת המחקר אורורה המתמחה בשוק האנרגיה המתחדשת, ההיקף הרחב של תוכניות בענף שמתקדמות גם ללא סובסידיה ממשלתית הוא לא פחות מ"מהפכה". ורונסקי אמר את הדברים בכנס שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת אוקספורד. "המילה מהפכה מתאימה לא רק בגלל הזינוק החד בהיקפים, אלא גם מפני שהיא מסמנת את עזיבת הפרדיגמה הישנה בה מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת נבנו רק בזכות יוזמות של הממשלה. המהפכה מביאה איתה פרדיגמה חדשה בה התהליכים של נטישת הפחם יכולים להתבסס רק על כוחות השוק", סיכם.

הפקת אנרגיה מתחדשת ללא סובסידיה ממשלתית שונה ממדינה אחת לשנייה, בהתאם למדיניות הרגולטורית הנהוגה בכל אחת מהן. בהולנד למשל, המדינה מממנת את החיבור לרשת החשמל, אך המתקן עדיין מוגדר כלא מסובסד. בשווקים אחרים ההגדרות הן שונות. בבריטניה למשל, הממשלה נותנת תמריצים כדי לאפשר לחברות האנרגיה המתחדשת ללמוד תוך כדי עשייה. לפי הגישה הזו, הסבלנות תביא לפיתוח טכנולוגיה, אמצעי ייצור ושרשרת אספקה שבבוא העת יביאו לירידת מחירים - כך שיום אחד הסובסידיות לא יהיו נחוצות עוד. החיסרון של הגישה הזו הוא שהשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים יהפוך נפוץ בשלב מאוחר יותר ביחס למדינות אחרות, מה שאפשר להגדיר כמעין שכר לימוד של התעשייה המקומית.

פרויקטים עתידיים להפקת אנרגיה מתחדשת ללא סבסוד ממשלתי מתוכננים גם בספרד, שבדיה וגרמניה. בשנה שעברה נחתמו בגרמניה שני הסכמים דומים לזה שעומד לצאת לדרך בהולנד. גם הם להפקת אנרגיית רוח מתחדשת בלב ים, גם הם ללא סבסוד ממשלתי. אחד האתרים צפוי להפוך לפעיל ב־2024, והשני ב־2025, כלומר, רק אחרי שהאתר ההולנדי כבר יפעל.

גרמניה בעקבות הולנד

בנוסף, בשנה הבאה תושלם בניית חוות אנרגיית רוח מתחדשת בשבדיה. בשונה מהחוות שייבנו בהולנד, גרמניה ובריטניה, החווה השבדית שתספק 650 מגה־וואט, נבנית על היבשה, גם היא ללא סבסוד מצד הממשלה. בנובמבר האחרון חברת האלומיניום הנורבגית נושק־הידרו חתמה על חוזה מול חוות הרוח לרכישת חשמל למשך 19 שנה.

לפי מחקר שפרסמה אורורה החודש, מתקנים לא מסובסדים להפקת אנרגיה מתחדשת בהיקף של כ־60 ג'יגה־וואט צפויים להיבנות בשש מדינות באירופה עד 2030. אם התחזית תתממש, 40% מהחשמל ממקורות מתחדשים שייכנס לרשת בהולנד, בלגיה, צרפת, גרמניה, בריטניה ואירלנד יגיע מהם. התחזית לגבי ספרד מדברת על מתקנים לא מסובסדים עם יכולת הפקה של 19 ג'יגה־וואט.