שירותי הבריאות של אמזון: ד"ר בזוס יקבל אותך עכשיו

בפועל, אמזון, השליטה הבלתי מעורערת של המסחר המקוון באמריקה, תנסה לחולל שינוי בתחום הבריאות יחד עם עוד שתי שותפות: ענקית הבנקאות ג'יי.פי מורגן, וברקשייר הת'אווי, חברת האחזקות של המשקיע האגדי וורן באפט. יחד, כך הכריזה ההצהרה המשותפת של שלוש הענקיות, הן ינסו להתמודד עם "אחד האתגרים החברתיים הגדולים בימינו", ולספק לעובדיהן שירותי בריאות באיכות גבוהה ובמחיר סביר.

די ברור למה ההכרזה הזאת היכתה גלים בארה"ב, מדינה שבה האזרחים, וגם המעסיקים, רואים בחלחלה איך בעשורים האחרונים שירותי הבריאות מתייקרים משנה לשנה. כמחצית מהאוכלוסייה מקבלת את ביטוח הבריאות שלה מהמעסיק באופן פרטי. והעלויות, כאמור, אסטרונומיות. בשנה החולפת, עובד שקנה תוכנית ביטוח משפחתית דרך המעביד שילם עליה כמעט 6,000 דולר בשנה, והמעסיק הוסיף עוד 13 אלף דולר. כפי שבאפט ניסח את זה בסגנונו העממי, "עלויות הביטוח המתנפחות הן כמו תולעת טפילה רעבה" שהדביקה את הכלכלה. ומכאן ההתלהבות של חלק מהפרשנים מהאפשרות שאמזון ושותפותיה יצליחו 'לתקן' את מערכת הבריאות.

אבל אם לוקחים צעד אחורה, מחוץ לנקודת המבט האמריקאית, יוזמת הבריאות החדשה היא לא בהכרח הבטחה מיוחדת או התפתחות מלהיבה, אלא סימפטום לכשל מערכתי. נכון, עלויות הבריאות התופחות בארה"ב הן באמת אחד האתגרים הגדולים של החברה האמריקאית, במיוחד לאור העובדה שהאמריקאים אפילו לא מקבלים תמורה ראויה עבור הכסף. תוחלת החיים שלהם נמוכה בהשוואה למדינות עשירות אחרות, למרות שהוצאות הבריאות שלהם דווקא גבוהות יותר. ועדיין, לא ברור למה שלוש פירמות פרטיות, מצליחות ועוצמתיות ככל שיהיו, הן אלה שאמורות לענות על חוליי החברה. ועוד לפני כן, כלל לא ברור אם הן יכולות לעשות את זה.

שימוש חדשני בביג־דאטה

את יוזמת הבריאות החדשה צריך לראות על רקע התפתחות רחבה יותר בעולם העסקים, במיוחד בארה"ב: עלייתן של חברות הסופרסטאר. בעוד ועוד מגזרים בכלכלה הצליח קומץ חברות לכבוש את השוק ולהשאיר את המתחרות הרחק מאחור. התוצאה: 100 החברות הגדולות היו אחראיות ב־2014 על כמעט מחצית מהתוצר של המשק האמריקאי. זה גם הפרופיל של החברות מאחורי יוזמת הבריאות החדשה: אמזון, ברקשייר הת'אווי, וג'יי.פי מורגן הן מובילות השוק, כל אחת בתחומה (במקרה של ברקשייר, מדובר באוסף של חברות שאותן בוחר באפט בהתאם לשליטתן בשוק). האנשים העומדים בראשן, ג'ף בזוס, ג'יימי דיימון, וורן באפט, הם אנשים שמוזמנים לבית הלבן, שנכתבו עליהם ספרים, שהפכו בעצמם לאייקונים עסקיים.

עכשיו, כאמור, שלוש החברות בראשותם מקימות חברה חדשה במטרה לספק לעובדים שלהם שירותי בריאות "פשוטים יותר, באיכות גבוהה ובשקיפות, ובמחיר סביר". נשמע טוב, אבל מה זה אומר בפועל, ואיך מגיעים לשם? זה כבר פחות ברור. אפילו בהודעה על הקמת החברה צויין שמדובר ביוזמה שנמצאת בשלבי תכנון מוקדמים. ועדיין, ההכרזה מציתה את הדמיון, במיוחד לאור הדגש כי מדובר ביוזמה ארוכת טווח ושהחברה החדשה תהיה "משוחררת מתמריצים ומגבלות של רווחיות". הנכונות של בזוס להתעלם מהצורך להציג רווחיות בטווח הקצר היא הרי מה שעזרה לו לבנות אמפריה עסקית בטווח הארוך.

ג'ף בזוס צילום: איי אף פי

בהכרזה המשותפת נכתב שהמיקוד הראשוני של החברה יהיה "פתרונות טכנולוגיים", כמתבקש לאור המעורבות של אמזון. הניסוח הזה הוליד לא מעט ספקולציות על שימוש באפליקציות למציאת תרופות וטיפולים זולים יותר, שימוש חדשני בביג־דאטה לייעול תהליכים, ושאר באז־וורדס. האם הטכנולוגיה אכן יכולה להביא להורדת מחירים דרמטית? חלק ממומחי הרפואה היו ספקנים.

כיוון אחר הוא ניסיון להשפיע על חברות ביטוח, ספקי תרופות, ואולי ישירות על בתי חולים, כדי להוריד מחירים. כלומר, להשתמש בכוח המיקוח הקולקטיבי של שלוש החברות, שמעסיקות יחד קרוב למיליון אנשים, ולהשיג להם עסקה טובה יותר. אלא שמיליון איש נשמע אולי מספר גדול, אבל הוא מתגמד לעומת גודלו של שוק הבריאות האמריקאי. והיו בשנים האחרונות חברות שניסו לקדם מיזמים דומים, ללא הצלחה מרובה.

למי כן יש כוח מיקוח מספיק? לממשלה, שיכולה בתיאוריה להכריז על ביטוח בריאות ממלכתי, להתמקח בשם אזרחי כל המדינה וגם להכתיב מחירים. בארה"ב, בגלל נסיבות היסטוריות ששררו בה אחרי מלחמת העולם השנייה, זה לא קרה. וכך, המעסיקים נאלצים עכשיו להיכנס לוואקום שהמדינה הותירה. ואולי זו הסיבה לכך שההכרזה של אמזון ושות' היכתה גלים ושלחה את מניות חברות הבריאות לירידה: זהו איתות לכך שהמעסיקים הגדולים התעוררו ובכוונתם להפעיל את כובד משקלם.

חברות הביטוח יעלו מחירים

נניח, לצורך העניין, שאמזון, ג'יי.פי מורגן וברקשייר הת'אווי כן מצליחות, ומשיגות לעובדים שלהן ביטוח בריאות טוב וזול יותר. זהו הישג חיובי, שעלולה להיות לו דווקא השפעה שלילית: הגדלת האי־שיוויון. חברות הסופרסטאר, כך הראה צמד מחקרים מדוברים שנסקר בהרחבה בשנה שעברה ב"כלכליסט", תורמות להגדלת הפערים. העובדים שלהן מרוויחים יותר מעובדי המתחרים. והדומיננטיות שלהן גם מתורגמת לעוד תופעה מקרו־כלכלית: נתח ההכנסה שמגיע לידי בעלי ההון, ולא לעובדים, גדל והולך.

יוזמת הבריאות החדשה יכולה לקחת את המגמה הזאת צעד אחד הלאה. בתרחיש שבו רק העובדים של אמזון ושות' ייהנו משירותי חברת הבריאות החדשה, עלולה להיווצר מציאות שבה לא רק שהשכר שלהם גבוה יותר משל עובדים במשרות מקבילות בחברות אחרות, אלא שהם נהנים גם מביטוח בריאות טוב יותר שלא זמין לשאר העובדים. ולא רק זה, אלא שהעובדים בחברות האחרות עשויים לשלם את המחיר, למשל, בגלל שחברות הביטוח ירצו לכפר על אובדן ההכנסות באמצעות העלאת תעריפים לכל השאר.

אבל ישנה גם אפשרות נוספת, שבה המיזם נפתח בשלב ראשון לעובדי שלוש הענקיות, ובשלב הבא ייפתח גם לעובדים בחברות אחרות. זה התרחיש שאותו שירטט בן תומפסון, אחד האנליסטים המקוריים והרהוטים של המציאות העסקית במאה ה־21, שהקדיש בשנים האחרונות לא מעט אנרגיות לפענוח האסטרטגיה העסקית של אמזון.

בניתוח שפירסם באתר שלו (Stratechery), הוא מתאר מהלך כפול. בהתחלה, אמזון יוצרת שוק דיגיטלי לשירותי בריאות, שבו חברות ביטוח, ספקי שירותים וחברות תרופות יכולים להתחרות על כיסם של העובדים. בדרך, חברות הביטוח יצטרכו ליצור אחידות בין המוצרים שלהן, כדי שאפשר יהיה להשוות ביניהם. בשלב הבא, אמזון מאפשרת למעסיקים הגדולים האחרים להשתמש בתשתית שלה. בשלב זה נוצר אפקט של "המנצח לוקח הכל", שבו ספקי שירותי הבריאות שרוצים להגיע ללקוחות שלהם צריכים לעבוד דרך אמזון, ואילו חברות הביטוח עשויות להתייתר. זה בעצם במידה רבה מה שאמזון כבר עשתה בשוק הקמעונאות. זה פרויקט שאפתני, שהמומחיות של ברקשייר הת'אווי בעסקי ביטוח המשנה ויכולות המימון של ג'יי.פי מורגן, יכולות לסייע בו לא מעט.

אם תומפסון מדייק, ואם מיזם כזה יצליח, הוא עשוי לעשות את מה שהממשלה לא עשתה ולהפוך את שירותי הבריאות באמריקה לאחידים, יעילים וזולים יותר. שוק הבריאות האמריקאי ייבנה מחדש, בחסות חברה עסקית אחת.