בלי דמי מנוי ומקלחות: החברות הסיניות ממציאות מחדש את חדר הכושר
חדרי כושר זעירים, לפעמים בשטח של 4 מ“ר בלבד, מציפים את סין ומגייסים מיליונים ממשקיעים. החברות מאחוריהם נותנות ללקוחות סופסוף אפשרות לשלם רק על זמן האימון בפועל
בין בתי השיכון הנמוכים של קהילת טיאן צ‘ון במערב בייג‘ינג, בתוך גן השעשועים וליד שולחן הפינג פונג השכונתי, ניצבת קופסה צהובה קטנה של 4 מ“ר בסך הכל ועליה הלוגו של חברת Misspao. זה נראה לרגע כמו שירותים ניידים אבל כשמציצים בזהירות דרך הווילון המוגף מגלים בפנים דווקא הליכון, שמעליו טלוויזיה, מזגן ומטהר אוויר, כדי שאפשר יהיה לרוץ גם בימים של זיהום אוויר קשה בבייג‘ינג. בתחנות אחרות של Misspao הפזורות בעיר תמצאו אופני כושר במקום מכשיר ריצה.
30 ק“מ מזרחה, מחוץ לשער 23 של אצטדיון הכדורגל הלאומי של סין, בין ברים ומועדונים, נמצא חדר הכושר של חברת Supermonkey. השטח פה קצת יותר גדול, משהו כמו 60 מ“ר עם הליכון, משקולות וכמה מכשירי כושר בודדים בהם יכולים להתאמן בו זמנית עד 6 אנשים. המראה אולי קצת שונה אבל הקונספט דומה למדי בשני המקרים.
מיני חדרי הכושר של Supermonkey ו-Misspao הם טרנד עולה בימים אלו בערי סין. בניגוד לחדרי הכושר המסורתיים, כאן אין דמי מנוי שנתיים או התחייבות לטווח ארוך, והתשלום הוא בדיוק על הזמן בו משתמשים בפועל במתקנים. גם אין כאן מדריכים שיסבירו לכם מה צריך לעשות, למעשה בחדרי הכושר החדשים אין בכלל אנשי צוות. כדי להתאמן צריך להוריד את האפליקציה של החברה, להזמין משבצת זמן ואז להקליד את הקוד שהתקבל כדי לפתוח את הדלת. מקלחות אמנם אין אבל אפשר להיכנס ולהתאמן בכל זמן, 24 שעות ביממה.
בחדר הכושר של Supermonkey תשלמו 50 יואן (26 שקל) לשעה אימון. לעומת זאת עבור אימון בהליכונים של Misspao תצטרכו תחילה להשאיר פיקדון של 99 יואן (52 שקל), שאותו אפשר לקבל חזרה כשעוזבים את השירות. אחר כך התשלום עומד על 0.2 יואן (11 אגורות) על כל דקה של אימון בפועל. ריצה של 40 דקות על ההליכון תעלה משהו כמו 4.5 שקל.
כבר לא מתאמנים בפארק
יותר ויותר סינים עוסקים באופן קבוע בספורט ולפי דו“ח של חברת המחקר IBISWorld תעשיית הכושר בסין צומחת בקצב ממוצע של 12% בשנה וצפויה לגלגל 6.31 מיליארד דולר ב-2017. על המגמה מנצחת הממשלה הסינית שהציבה כמטרה לטפל בכושר הלקוי של רבים מאזרחיה. תוכנית לאומית שפורסמה בסין בשנה שעברה חותרת להגיע ל-530 מיליון סינים שמתאמנים באופן קבוע עד 2030, לעומת 360 מיליון ב-2014. כדי לעמוד ביעד הזה שואפת הממשלה הסינית כי במרחק של עד מייל אחד (1.6 ק“מ) מכל אזרח יהיה מתקן ספורט זמין.
בעוד הדור הוותיק של תושבי בייג‘ינג, אלו שגדלו בימי הקומוניזם הספרטני, מסתפק במתקני הכושר החינמים הפזורים בפארקים בעיר או בריקודים בכיכר, הדור הסיני הצעיר מפונק יותר וזקוק לחדר כושר ממוזג ומקורה.
בסין כמו במקומות רבים אחרים בעולם מנוי לחדר כושר דורש התחייבות ארוכת טווח ותשלום מראש של 2,000 עד 10,000 יואן לשנה בממוצע (1,100-5,300 שקל), כאשר רבים מהנרשמים מנצלים בפועל רק חלק קטן מהמנוי שרכשו. כדי לענות על הצורך של מי שמחפשים מודל אחר של חדרי כושר צצו המתקנים של Supermonkey ו-Misspao. חברות אלו רוכבות על הגל של הכלכלה השיתופית בסין ומנסות להציע בתחום הכושר מודל דומה לזה של חברות האופניים השיתופיים כמו מובייק ו-ofo.
עדיין לא ברור האם הלקוחות יאמצו את המודל, אך המשקיעים כבר תומכים בהתלהבות בחזון של חדרי הכושר מהסוג החדש והחברות המפעילות אותם זכו בחודשים האחרונים למימון גדול כדי להקים עוד ועוד תחנות כושר בערים נוספות. לפי אתר Tech in Asia, חברת Supermonkey, שכבר מפעילה 30 מתקני כושר ברחבי סין, קיבלה החודש סבב שלישי של השקעה בגובה 30 מיליון דולר בהובלת קרן סקויה קפיטל סין. בעזרת הכסף הזה היא אמורה להגיע ל-100 סניפים במהלך 2018. בנוסף לחדרי הכושר מפעילה Supermonkey חוגי ספורט שונים מיוגה ועד קיקבוקסינג שגם בהם התשלום הוא פר שיעור והרישום נעשה דרך האפליקציה.
במקביל אתר China Money Network דיווח כי באוקטובר Misspao גייסה 11 מיליון דולר ומתחרה נוספת בשוק Lefit קיבלה החודש 45 מיליון דולר. לפי התוכנית של Misspao, היא אמורה היתה להגיע ל-1.000 מתקני כושר בייג‘ינג לבדה עד סוף 2017, יעד שאפתני מאוד לחברה שהוקמה רק ביולי האחרון. החזון של Misspao מגשים את היעד של התוכנית הממשלתית, להביא את הכושר ממש אל פתח הבית. ההליכון או אופני הכושר השיתופיים, מאמינים בחברה, צריכים להיות במרחק של עד 5 דקות הליכה מדלתו של המתאמן, כך שלא תהיה לו בעיה לקפוץ הביתה להתקלח אחרי האימון.
ומה לגבי ריח הזיעה?
הכסף אולי זורם, אבל לא כולם מתלהבים מהמודל העסקי של חדרי הכושר החדשים. הסקפטים מזכירים כי לחדר כושר באים לא רק כדי להתאמן אלא גם כדי להכיר חברים, להשוויץ בבגדי הספורט החדשים של אדידס או אנדר ארמור ולצלם סלפי. כל אלו מתאימים פחות לחדרי הכושר החדשים והמינימליסטים. בנוסף טוענים המבקרים כי הקונספט לא מתאים למי שמתאמנים באופן קבוע, אלא רק לנישה צרה של מתעמלים מזדמנים. ברשתות החברתיות הסיניות היו גם מי שקטלו את חדרי הכושר הקטנים של Misspao על ריח הזיעה שנדבק בתא הקטן והסגור.
לפחות לנושא אחד נמצא פתרון: ב-Supermonkey מעודדים לקוחות להתלונן על מתאמנים אחרים שחורגים מזמן האימון שהזמינו ושילמו עליו. מי שיקבל שלוש תלונות כאלו, מזהירים בחברה, ייכנס לרשימה שחורה ולא יוכל עוד להיכנס לחדרי הכושר שלהם.