הודו הפכה מבדיחה לאיום הגדול של תעשיית הפארמה

ייצור התרופות של טבע בהודו מוזכר כאחד מהגורמים הבולטים לחיסול המשוער של פעילות הייצור בישראל. ואכן, הודו היתה אחד ממוקדי ההתרחבות הגלובלית של טבע בשנים האחרונות, בין השאר באמצעות הקמת מפעל ייצור במדינת אחמדאבד ב־2013 ורכישת יצרנית התרופות המקומית סיפלה מדפרו ב־6 מיליארד דולר ב־2014.

תעשיית הפרמצבטיקה ההודית מגלגלת כ־27.5 מיליארד דולר בשנה. לפי התאחדות התעשיינים, ב־2016 יצאה ישראל תרופות בהיקף של 6.9 מיליארד דולר. בנוסף, יצוא התרופות מהודו צמח ב־18.3% בין 2012 ל־2016. באותה תקופה הצטמק יצוא התרופות הישראלי ב־11.8%.

הודו היא יצואנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם. ב־2016, היקף היצוא שלה בענף הגיע ל־16.89 מיליארד דולר, כ־20% מכלל היצוא העולמי. משרד המסחר ההודי מצפה כי עד 2020 תייצא הודו תרופות גנריות בהיקף של 40 מיליארד דולר. כלל יצוא התרופות מהודו צמח בשנה שעברה ב־9.44% והשנה הוא צפוי לצמוח בשיעור דומה. בין החברות הפועלות בהודו נמנות יצרניות התרופות הגדולות בעולם, כמו פייזר ומרק האמריקאיות, GSK הבריטית וסאנופי־אוונטיס הצרפתית.

עם זאת, המוניטין של תעשיית התרופות ההודית אינם מוצלחים, בלשון המעטה. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ־2014 קבע כי כחמישית מהתרופות המיוצרות במדינה מזויפות.

ממשלת הודו תומכת בתעשיית הפרמצבטיקה כחלק ממיזם Make in India, שנועד להפוך את המדינה הענקית למרכז ייצור תעשייתי עולמי. בכנס Make in India שנערך השנה, אמר מזכ"ל ההתאחדות ד.ג שאה כי "התעשייה צריכה לעשות את הצעדים הראשונים כדי לקנות את אמון הרגולטורים". תעשיית התרופות ההודית מתמודדת עם כמה אתגרים: הזמן הארוך הדרוש לאישור תרופות לשימוש, מחסור בעובדים מיומנים והבעיות הכלליות של המשק ההודי, כמו תשתיות רעועות ושחיתות רווחת.