הצעת חוק בארה"ב: תשלומי פיצויים לנפגעי הטרדות מיניות לא יוכרו לצורכי מס
לפי ההצעה, פיצויים והוצאות משפטיות הקשורים להטרדה מינית שנלווה אליהם הסכם חיסיון לא יוכלו להירשם כהוצאות מס; הסנטור יוזם החוק: "אני חושב שהאמריקאים יתרגזו לגלות שהם מסבסדים מטרידנים"
- פייסבוק פרסמה את מדיניותה נגד הטרדות מיניות: אפס סובלנות ופיטורי האשמים
- קמפיין MeToo לא הצליח לעבור את החומה הסינית
- עקפו את טראמפ: איש השנה של "טיים" - קמפיין המאבק בהטרדות המיניות
מאחורי ההצעה עומד הסנטור הדמוקרטי רוברט מננדז, ולפיה לא ניתן לרשום כהוצאה עסקית הסדרים, פיצויים או הוצאות משפטיות הקשורים לתקיפה או הטרדה מינית, זאת אם התשלומים האלה נלווים להסכם חיסיון. "אני חושב שמרבית האמריקאים יתרגזו לגלות שהם מסבסדים מטרידנים", אמר מננדז.
הסכמי החיסיון עליהם חתם או'ריילי עם חלק מהקורבנות שלו הסתכמו בפיצויים של 45 מיליון דולר, כולל 32 מיליון דולר ששילם מכיסו. בדומה, ויינשטיין, חתם על בין 8 ל-12 הסכמים סודיים עם נשים שתקף.
לפי רפורמת המס שמקדמים הרפובליקנים, חברה ששילמה 10 מיליון דולר כפיצויים בתביעות על הטרדה מינית, לא תוכל לקבל הטבות מס על הסכום הזה, כל עוד הוא לווה בהסכם חיסיון. עם זאת, בלי הסכם מסוג זה, שיעור מס החברות החדש יאפשר לאותה חברה לחסוך 2.1 מיליון דולר במסים. כלומר, החברה תשלם בעצם רק 7.9 מיליון דולר.
למרות הכוונות הטובות, מומחים מציינים כי הצעד הזה לא בהכרח ישנה את ההתנהלות הקיימת. "זו מכה קלה בלבד", אמר לניו יורק טיימס דניאל המל, עוזר מרצה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו ומומחה למדיניות מסים.
יתרה מכך, עבור חברה שמייצרת הכנסות של מיליארדי דולרים, כמו החברה האם של פוקס ניוז, להסכם חיסיון יש הטבות נוספות מלבד החיסכון במסים. "הכוונה מאחורי החוקים החדשים היא טובה, אבל ההשפעה תהיה סימבולית בלבד", הוסיף עורך הדין גורדון קליין מאוניברסיטת קליפורניה. "הסיבה היא שחברות אוהבות הסכמי חיסיון מכיוון שהם עוזרים להגן על המוניטין שלהן ומגנים עליהן מפני תביעות נלוות".