יזם ההייטק הישראלי שמלמד את הילדים הסינים לצאת מהקופסה
היזם עמי דרור הקים סטארט-אפ בשנגחאי ללימוד תכנות לילדים. משם הוא מביט על ההבדלים בין העובד הישראלי לסיני ובין מערכות החינוך בשתי המדינות
"מההתחלה התלבטתי האם אני רוצה שהעובדים שלי כאן יתנהגו כמו שאני מצפה ובונה את החברה לפי מידותי או שאני מקבל את תרבות העבודה הסינית", אומר היזם עמי דרור החי ועובד היום בשנגחאי. "מזה נגזר האם אני מגייס רק עובדים שיודעים אנגלית כדי שאוכל לתקשר איתם ישירות והאם אני מקבל את המנהג הסיני לישון במשרד חצי שעה אחרי ארוחת צהריים, משהו שהרבה ישראלים כאן לא מקבלים. אני הגעתי למסקנה שאני לא מכיר את סין לעומק וכנראה לעולם לא אכיר, לכן אני מקבל את הגישה הסינית ונותן לשותפים הסינים לנהל את החברה ברמה היומיומית. כיום יש לנו 60 עובדים בחברה ו-80% מהם לא מבינים אנגלית".
- בשר טרי קטן: הכוכבים הסינים החדשים והמפתיעים
- הסוד מאחורי העיר המאושרת בסין: מחירי הדירות
- דידי צ'ושינג הפכה לעינוי הסיני של אובר
הרעיון של לימוד תכנות לילדים מתבשל אצל דרור כבר שנים. כילד באשקלון הוא למד לבד לתכנת על מחשב אטארי 800 שההורים לקחו הלוואה כדי לקנות לו. לימודי תכנות, טוען דרור, מקנים לילדים מיומנויות קריטיות להתמודדות עם העולם המודרני כמו פתרון בעיות, למידה עצמית וחשיבה יצירתית. התכנון המקורי של דרור היה להקים את החברה בארה"ב, שם לימודי תכנות לילדים הם כבר טרנד, אבל בהדרגה הוא הבין שהדרישה יכולה להיות גדולה יותר בסין.
"המשקיעים המרכזיים שלנו בזייתון ונצ'רס הם סינים, שניים הם מהמייסדים של עליבאבא ואחד ממייסדי טנסנט", מסביר דרור. "הם ביקשו ממני שוב ושוב לשלוח את הילדים שלהם לבלות איתי ועם המשפחה שלי את הקיץ. הם סיפרו שהילדים שלהם תלמידים טובים מאוד, אבל הם רוצים שהם יהיו יותר יצירתיים וילמדו את הגישה האסרטיבית לחיים שיש לילדים בארץ. דרך זה הבנתי שהצורך במיומנויות רכות כמו חשיבה מחוץ לקופסא כל כך גדול בסין. את הצורך הזה אנחנו שואפים לספק דרך תכנות".
האפליקציה למובייל של LeapLearner צילום: האפליקציה למובייל של LeapLearner לדברי דרור, השלב הראשון וההכרחי כדי להיכנס לסין הוא מציאת שותפים מקומיים. בלעדיהם אי אפשר לנהל חברה בסין כי פערי השפה והתרבות פשוט גדולים מדי. "קריטי לבחור שותפים שיהיו אנשי אמון אמיתיים ויהיו מחויבים כמוך לעסק, לא כאלה שאתה תופס עליהם טרמפ או הם עליך. הבעיה שאתה לא מוצא אנשים כאלה ברחוב", אומר דרור. "בדומה לישראל גם בסין הגדולה המעגלים החברתיים קריטיים וכמו שאצלנו יש את החברים מהצבא אז פה יש את החברים מהאוניברסיטה. אם לא הייתי מביא איתי קשרים קודמים בסין לא הייתי מצליח למצוא את השותפים שלי, אהרון ולאו“.
"בירוקרטיה אינסופית"
בסיבוב "סיד" גייסה LeapLearner חמישה מיליון דולר ואיתם יצאה להתמודד עם הבירוקרטיה הסינית. "אנחנו רגילים לעולם שבו הכל פתוח וחופשי אבל בסין לכל דבר צריך רישיון", מסביר דרור. "בסין יש חוקים אחרים מאשר בישראל וארה“ב לגבי מי יכול לעבוד בתחום החינוך, איך מביאים כסף מהעולם ואיך מתכננים הנפקה. הבירוקרטיה כאן באמת אינסופית אבל יאמר לזכותם של הסינים שהיא מאוד מסודרת וברורה".
במה שונה הניהול של עובד סיני בהשוואה לישראלי?
"העובד הסיני לא שואל שאלות גם כשהוא לא מבין. במקרה אחד ביקשתי מהצוות שיבנה את אתר האינטרנט שלנו ונתתי להם מפרט מסוים. אחרי כמה ימים שהם לא עשו כלום, ניגשה אלי הבחורה הכי צעירה בצוות והסבירה שהם לא הבינו מה רציתי ואם אני יכול לתת להם רפרנס כלשהו. בהדרגה הבנתי שצריך לתת לעובדים הסינים עוגנים כי הם לא רוצים לקחת סיכון. לכל דבר כאן צריך להיות ספר הוראות ואם אין אז המורים שלנו לא ידעו למשל מה לעשות כשילד יבקש ללכת לשירותים במהלך האקאתון תכנות. מצד שני כשיש ספר הוראות העובדים ילמדו אותו בעל פה. כמנהל אסור להשאיר אי ודאות אצל העובדים, אבל כשיש לך תוכנית ברורה אז הקצב שדברים קורים פה הוא בלתי נתפס. ההחלטה מה ואיך לפתח תהיה ארוכה ומייגעת כי אנשים יצפו שתגיד להם מה לעשות, אבל כתיבת הקוד תתקתק כמו שעון שוויצרי. אני הגעתי פה למהירויות והישגים שלא חלמתי עליהם בגלל שקצב כתיבת הקוד פה הוא ממש כפול ביחס בישראל“.
עמי דרור השותפים הסינים לאו ג’או (משמאל) ואהרון טיאן צילום: LeapLearner לא רק בכל הנוגע לאופן ניהול העובדים דרור נאלץ לעשות שינויים. כאשר הגיעו המפגשים הראשונים עם הורים בשנחאי, התגלה לו כי גם בתוכנית העסקית של החברה נדרשים תיקונים כדי להתאימה לצרכים של אחת ממערכות החינוך התחרותיות ואולי האכזריות בעולם.
"המוצר הראשון שתכננו לצאת איתו לשוק היה אפליקצית למידה עצמית לטאבלטים אבל כבר בטסטים הראשונים, שמענו מההורים שהם לא מוכנים שהילדים ילמדו בלי מורה. ניסינו להסביר להם שלפעמים יותר יעיל ללמוד לבד אבל הם התעקשו שהילד לא ישב לבד מול מסך. בניגוד לישראל שבה מזלזלים במורים, כאן המורה הוא מנהיג ואי אפשר ללמוד בלעדיו. לכן פיתחנו גם פתרונות של לימוד עם מורים אונליין והאקתונים של תכנות שאנחנו עושים בתוך בתי הספר".
למה בעצם לא להקים בתי ספר שילמדו תכנות בערב או בסוף שבוע?
"אתה צריך להבין את לוח הזמנים של הילד הסיני: הוא חוזר מבית ספר ב-4 אחרי הצהריים וממשיך ללמוד עם מורה פרטי עד 6. אחר כך יש לו חצי שעה להתקלח ולאכול ארוחת ערב ואז הוא מכין שיעורי בית עם ההורים. בשבת הוא לומד בבית ספר מיוחד מתמטיקה ואנגלית וביום ראשון במקרה הטוב ההורים יקחו אותו לסרט או לפארק כשבשאר הזמן הוא יכין שיעורים. מבחינת ההורים לנסוע למרכז למידה נוסף זה בזבוז זמן טוטאלי. הם אמרו לנו שהם מבינים את החשיבות של לימודי תכנות, אבל בשביל מה שנקרא מיומנויות רכות הם לא יכולים להרשות לעצמם לנסוע חצי שעה לכל כיוון. בגלל זה פיתחנו את המודל הווירטואלי“.
"בסין הלימודים הם הישרדות"
דרור צוחק כשאני מבקש ממנו להשוות בין מערכת החינוך הישראלית לסינית. "בסין הלימודים הם הישרדות וכל כמה שנים יש לתלמידים מבחן שקובע לאיזה בית ספר יסודי, תיכון ואוניברסיטה הם יתקבלו. אתה חייב כל הזמן להצטיין כי אם תגיע לאוניברסיטה טובה אז החיים שלך כמבוגר יהיו נוחים ואם לא אתה נידון לחיים במעמד הפועלים. לילדים פה יש חיים מאוד בודדים ועצובים. סין יוצרת את פותרי המבחנים הטובים בעולם אבל לפעמים אתה נתקל כאן בחולשות מאוד קשות ברמה חברתית או בכל הנוגע ליצירתיות".
ובישראל? "בארץ זה הפוך ויש זלזול מוחלט במה הילד צריך ללמוד", ממשיך דרור. "מבחינתנו הכל שטויות ולכן הרמה במקצועות כמו מתמטיקה היא אפסית. אבל איכשהו דווקא בגלל שלילדים יש המון זמן פנוי בארץ, הם נפגשים, ממציאים משחקים ומפתחים סקרנות ויכולת למידה עצמית גבוהה. בסין קל לי יותר להבין את הפתרון הדרוש למערכת החינוך בארץ, כי אם המערכת תשקיע יותר במקצועות האמיתיים כמו מתמטיקה ומדעים בשילוב עם הסקרנות הישראלית זה יהיה בלתי ניתן לעצירה. אני חושב שלפני 20 שנה זה היה המצב".
