חמאס מנסה לקרוץ לרשות כדי לגוון את מקורות המימון שלה

ההודעה הדרמטית השבוע של חמאס על פירוק "הוועדה המינהלית הזמנית" (ממשלת חמאס דה פקטו) ברצועת עזה, אף שהתקבלה במידה מסוימת של חוסר אמון ברמאללה, מהווה אינדיקציה למצוקתם הגוברת של שליטי עזה. גם אם מדובר בתמרון פוליטי טקטי מתוחכם של חמאס, ההחלטה התקבלה לאחר הפעלת מכבש לחצים מדיניים וכלכליים, שהביאו את איסמאעיל הנייה, מנהיג חמאס, ויחיא סינוואר, האיש החזק בעזה, ל"מצמץ ראשונים".

מימין: איסמעיל הנייה ואבו מאזן. בחמאס מצמצו ראשונים צילומים: רויטרס

לכל השחקנים האזוריים ברור כי לפן הכלכלי משקל לא מבוטל בשיקולי קבלת ההחלטות אצל הנהגת חמאס. בשבועות האחרונים החלה מדינת איחוד האמירויות להגביר את מעורבותה הכלכלית ברצועה וזאת באמצעות היועץ הביטחוני שלה מוחמד דחלאן. מי שהיה בעבר האיש החזק בעזה וגורש משם על ידי חמאס נפגש באחרונה עם אנשי חמאס בקהיר, כולל עם סינוואר, ולפי דיווחים בתקשורת הערבית, הציע להם בין השאר חבילת סיוע כלכלית נדיבה, וזאת כחלק ממאמצי האמירויות להרחיק את חמאס מחיקה של קטאר.

מחווה של רצון טוב מהמפרץ ב-15 מיליון דולר

מעזה נמסר כי בחודש שעבר העבירה ממשלת אבו דאבי כמחווה של רצון טוב כ־15 מיליון דולר למען ביצוע פרויקטים במגזר שירותי הבריאות בעזה, והיא מוכנה להעביר סכום זה על בסיס חודשי. כמו כן, הושגה הסכמה כללית עם האמירויות על מימון עתידי של תחנת כוח נוספת ברצועה בעלות של 100 מיליון דולר, שיפוץ מעבר הגבול ברפיח, בניית דירות מגורים ועוד פרויקטים. הכספים המובטחים הללו מהמפרץ זה בדיוק מה שתנועת חמאס מחפשת כיום.

הסנקציות שהכריז יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לפני כמה חודשים, ובהן סירוב לממן רכישת דלק לתחנת הכוח ברצועה ולממן את שכרם של עובדי המגזר הציבורי, טרפו את הקלפים מבחינת חמאס. עוד כשהוקמה ממשלת האחדות הפלסטינית בסבב הקודם, תקפו בכירים בפתח את אבו מאזן על שנתן ידו למהלך בטענה כי הסכמת חמאס לשבת סביב שולחן אחד נבעה אך ורק משיקולים תקציביים, כלומר ראשי חמאס ראו באבו מאזן את מי שיהיה אחראי למימון הפעילות האזרחית ברצועה, מעין "כספומט" של הנייה ואנשיו, בעוד הם ממשיכים להתעשר מתעשיית ההברחות ולהפנות משאבים לזרוע הצבאית. מאז השתלט חמאס על הרצועה לפני כעשור הוא נמנע מלהפנות ממשאביו הכספיים למען רווחת אזרחי הרצועה והעדיף להפנות אותם להתעצמות צבאית ולהעשרת מוקדי התמיכה שלו ושל מקורביו. לפיכך, ההחלטה של ראשי חמאס לאור משבר הדלק והפסקת אספקת החשמל לרכוש אותו ממצרים בכספו שלו היתה חריגה ונבעה מהחשש כי הציבור העזתי יאמר את דברו.

אבל לא רק הרשות הפלסטינית הביאה את חמאס להכריז על פירוק ממשלת הצללים שלו ולאותת על כוונה להגיע לפיוס פנים־פלסטיני. בחודשים האחרונים מופעל על חמאס לחץ אדיר מצד מצרים הנשענת על שותפותיה במפרץ (בעיקר סעודיה ומדינת איחוד האמירויות). המצרים ממשיכים לסגור את מעבר רפיח, למעט אירועים חריגים, וגם לא בוחלים בצעדים משפילים כלפי הנהגת חמאס. כך, למשל, בד בבד עם קיום השיחות בנושא הפיוס הפלסטיני בקהיר, סירבו המצרים לאפשר למשלחת חמאס לצאת מקהיר לסיור מדיני ברחבי העולם. מנגד, במהלך סוף השבוע דובר על הסכמה מצרית־חמאסית לפתיחת משרד תיאום ביטחוני של חמאס בקהיר.

ההתפתחות בזירה הפלסטינית מגיעה בזמן שבאזור מתנהל מאבק איתנים בין המדינות הקיצוניות (קטאר, טורקיה), שבאופן מסורתי מהוות את המשענת לחמאס, לבין המדינות "המתונות", ובראשן סעודיה ומצרים. למאבק זה הכולל ממדים מדיניים, תודעתיים וכלכליים, הצטרפה עוד נותנת חסות מובילה של חמאס - איראן - וזאת כחלק מהיריבות המרה מול הסעודים.

תנועת חמאס, שרק לפני כמה שבועות הכריזה בקול תרועה רמה על כך שהיא שיקמה את יחסיה עם טהרן בעקבות הקרע על רקע המלחמה בסוריה, ציינה בהזדמנות זו כי משטר האייתולות הוא ספק הנשק והכסף מספר אחת לזרוע הצבאית שלה. זאת הסיבה ככל הנראה שבחמאס הדגישו ביום ראשון כי אין בכוונתה לוותר על הברית עם איראן, אינדיקציה נוספת כי ההסכמות בקהיר אינן מהוות עדות לשינוי מהותי במדיניותה של תנועת הטרור.

בכירי חמאס ומקורביהם לא יודעים מחסור

לפי הדיווחים המגיעים מהרצועה, כולל מארגוני סיוע, עזה על סף אסון הומניטרי או כבר בעיצומו. מצבם של תושבי עזה כיום אף גרוע מאשר היה מצבם בסיום מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. במהלך חודשי הקיץ האחרון נהנו תושבי הרצועה משעתיים ביום של חשמל, עקב המחסור בדלק. היעדר החשמל פגע גם במגזרים נוספים כמו מערכת הבריאות, טיהור מי השופכין ואספקת המים.

גם דו"ח האו"ם שפורסם לפני כחודשיים מצייר תמונה קשה, אם כי הטיל את רוב האשמה על ישראל. בפועל, התמונה מורכבת יותר: מצרים שסוגרת את מעבר רפיח וחמאס שמיעטה להתעניין ברווחת העזתים מילאו תפקיד משמעותי במצב הנוכחי של הרצועה. במקביל, יש לזכור כי בכירי חמאס ומקורביהם לא יודעים מחסור וכך גם הזרוע הצבאית של חמאס. תזכורת לכך ניתן היה לקבל רק ביום שישי האחרון כששני פעילי חמאס נהרגו בזמן שעסקו בחפירת מנהרה תת־קרקעית ברצועה.

בדו"ח האחרון על אודות המשק הפלסטיני הזהיר הבנק העולמי מהמשך ההידרדרות. לפי הדו"ח, מאז המבצע האחרון, צמיחת התמ"ג השנתית הריאלית בעזה הגיעה ל־2% בלבד, כשברבעון הראשון של שנת 2017 הצמיחה שם הסתכמה בכ־0.7%. לפי נתוני הבנק העולמי, בסוף הרבעון הראשון של השנה הנוכחית הגיע שיעור האבטלה ברצועה לכ־45%. לפי גורמי סיוע ברצועה, כשני שלישים מתושביה זקוקים לשירותי ארגוני הסיוע הפעילים בה.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com