שר האוצר הצרפתי בביקור בישראל: "ב־2018 נפשט את המיסוי עבור חברות זרות"

הניצחון הסוחף של נשיא צרפת עמנואל מקרון בבחירות לנשיאות ולפרלמנט בצרפת במאי ויוני האחרונים, והמפלגה שהקים La République En Marche, עוררו השוואות לחברת סטארט־אפ קטנה שבאה משום מקום והגיעה לאקזיט ענק בזמן קצר.

ברוח זו, הממשלה הצרפתית החדשה הדגישה מאז תחילת כהונתה את החשיבות של הטכנולוגיה למשק הצרפתי והציגה שלל תוכניות כדי לקדם את הענף. אבל, עוד לפני שצרפת הופכת לאומת הסטארט־אפ הבאה, תיאלץ הממשלה להתמודד עם האבטלה, שרק בקיץ האחרון ירדה אל מתחת ל־10% אחרי חמש שנים רצופות של שיעור דו־ספרתי.

שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר נחת בישראל השבוע מיד אחרי שממשלתו הציגה בפריז רפורמה שאפתנית בשוק התעסוקה. אף כי הם אינם הראשונים שמנסים להגמיש ולפשט את עולם העבודה הצרפתי, לה מר, כך נראה, אינו מודאג.

בכל הנוגע להגמשת שוק התעסוקה, מה יגרום לממשלה הזו להצליח היכן שקודמות נכשלו?

"ממשלות קודמות נכשלו בהעברת רפורמות תעסוקה משום שהן לא הציגו תוכנית ברורה. ההבדל העיקרי בין חבילת הרפורמות שמקדם עתה הנשיא עמנואל מקרון לבין תוכניות עבר, זה שהוא הבהיר היטב עוד לפני הבחירות מה הרפורמה תכלול. כתוצאה, הוא מחזיק במנדט ברור מהעם הצרפתי לבצע את הרפורמות הללו. אנחנו יודעים ששוק התעסוקה הצרפתי הוא מאוד מורכב, גם עבור העובדים וגם עבור המעסיקים. הרפורמה היא חיונית לתחילת הקדנציה של עמנואל מקרון. היא תאפשר שיח טוב יותר בין ההנהלה לבין העובדים בחברות קטנותו ותבהיר את חוקי הפיטורים. יתירה מכך, הרפורמה תפשט את תהליך גיוס העובדים. ביחד, השינויים הללו יובילו לצמיחה כלכלית וליצירת משרות חדשות. הבעיה של צרפת היא קצב הצמיחה האטי שלה, שאינו מאפשר יצירת מספיק משרות בכלכלה. רפורמת התעסוקה תשנה את המצב".

ברונו לה מר, השבוע בישראל. "ייסוף היורו סימן חיובי"" צילום: אוראל כהן

אם כך הרפורמה היא תרופת הפלא של המשק הצרפתי?

"אני לא סבור שרפורמה בודדת מסוגלת להיות חזות הכל, כי אם התחלה של מפנה עבור הכלכלה. הצעד הבא יהיה רפורמות המס שבכוונתנו להתחיל בראשית 2018. מדובר בשינוי עומק של מערכת המס הצרפתית. בין השאר, אנחנו נוריד את מס החברות מ־33.3% כיום ל־25% עד 2022. זה יהיה שיפור עצום עבור חברות צרפתיות וזרות. אנחנו מתכוונים להציג משהו חדש, מס אחיד של 30% על רווחים מחיסכון והשקעות פיננסיות. המס הזה יחליף את מערך מיסוי החברות הסבוך שקיים היום. יוזמה שלישית תהיה לבטל את מס העושר שהושת בתקופת הנשיא פרנסואה מיטראן".

אבל הבנקים שיעזבו את לונדון בעקבות הברקזיט לא יחכו עד שמס החברות ירד. הם יעדיפו ללכת לפרנקפורט.

"אני מקווה שהם לא יצטרכו לחכות עד 2022, כי אז יהיה מאוחר מדי. הברקזיט הוא הזדמנות לצרפת להיות אטרקטיבית יותר עבור תעשיית הפיננסים. אבל, אנחנו לא מסתמכים על מה שהאזרחים בבריטניה החליטו, כלומר, על הברקזיט. אנחנו פועלים על סמך ההנחה שלנו שעלינו לשפר את מערכת המס של צרפת ולהקל את נטל מס החברות. להערכתי בטווח הרחוק נצליח היטב במשיכת עוד שירותים פיננסיים זרים, משום שאני בטוח שהחבילה שאנו מציעים תהיה טובה יותר ממה שקיים כעת. לברקזיט יהיו השלכות עמוקות על התעשייה הפיננסית, ויש לנו הרבה מה להציע לתעשייה הזו".

מה לגבי תעשיית הטכנולוגיה שמרוכזת היום בלונדון?

"צרפת היא מקום שמאפשר צמיחה של חברות סטארט־אפ. אבל, אנחנו כן צריכים לעבוד על מסוי שיעניק יותר תמיכה לחברות סטארט־אפ, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. בהינתן המיומנויות של העובדים הצרפתים ורפורמות המס שאנו מיישמים בשילוב הפריחה של חברות סטארט־אפ חדשות, אני מאמין שצרפת תהפוך לא רק לאומת סטארט־אפ, אלא גם לאומת סקייל־אפ, שתאפשר לחברות הקטנות יותר להפוך לחברות הבינוניות והגדולות של העתיד".

לפני הגעתו ארצה הודיע לה מר על כוונת משרדו להוביל מהלך של הפרטת חברות ממשלתיות ושימוש בהכנסות לקידום חדשנות במשק הצרפתי. "הרעיון הוא למכור נכסים ציבוריים בחברות צרפתיות כך שנוכל להקים קרן של כ־10 מיליארד יורו שתשיא ריבית שתאפשר לנו לממן חדשנות משבשת (Dispruptive innovation)", מספר לה מר. "כאשר בוחנים את מצבן של החברות הצרפתיות, אפשר לראות שהן מסוגלות לממן השקעה בחדשנות, אבל חדשנות משבשת היא יקרה מדי עבור רוב החברות. לכן החלטנו להקים את הקרן הזו שתשקיע בפיתוח טכנולוגיות של בינה מלאכותית, ביג דאטה וכדומה".

במהלך ביקורו הוא נפגש גם עם שר האוצר משה כחלון, שעמו סיכם על הידוק הקשרים הכלכליים בין צרפת לישראל. "היתה לי פגישה טובה מאוד עם שר האוצר כחלון, החלטנו להקים ועדה ישראלית־צרפתית שמטרתה להכפיל את ההשקעות הישראליות בצרפת. ההשקעה של חברות ישראליות בצרפת בשנה שעברה הגיעה ל־160 מיליון יורו, וזה הרבה פחות ממה שאפשר להשיג אם נשקיע יותר מאמץ. לכן, בשנה הבאה אנחנו מתכוונים להגיע לסכום כפול. אנחנו מתכוונים להגדיל את ההשקעה בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ומצד שני להגדיל את ההשתתפות של חברות צרפתיות במיזמי תשתית בישראל", ציין.

בהקשר זה, היורו המתחזק עלול להרתיע משקיעים ולפגוע בהתאוששות המשק הצרפתי.

אנחנו נוקטים את כל המהלכים הנדרשים כדי להבטיח את צמיחת המשק וחוסנו. אתן לך שתי דוגמאות. האחת היא הרפורמה של שוק התעסוקה. השניה, הרפורמה במס שאנחנו מתכננים ל־2018. ייסוף היורו מעיד על התאוששות הכלכלות באירופה. למשק הצרפתי יש תחזיות צמיחה טובות, והתוצאה היא גם ייסוף של המטבע. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על הייסוף כסימן חיובי למצבה של הכלכלה האירופית. כמובן שאנחנו בוחנים את המצב בזהירות, אבל לעת עתה מדובר להערכתי בעדות להתאוששותה של הכלכלה.

 ***

צרפת השיקה תוכנית לעידוד יזמים

הנשיא מקרון יעשה את החיים קלים יותר לעצמאים

ממשלת צרפת חשפה אתמול תוכנית לעידוד עצמאיים ויזמים, שכוללת הורדת מסים והפחתת היקפי הבירוקרטיה. "נעניק לעצמאים יותר זכויות, שירות טוב יותר ובירוקרטיה פשוטה ומובנת יותר", הכריז ראש הממשלה אדוארד פיליפ בנאום שנשא בדיז'ון. "זה מה שהעתיד טומן בחובו לעצמאים".

התוכנית היא חלק ממערך רפורמות שמתכנן נשיא צרפת עמנואל מקרון בשוק העבודה הצרפתי, כולל שינוי ההגבלות החלות על שעות עבודה ושכר וצמצום כוחם של ועדי העובדים במקביל להרחבת הטבות המס לעצמאים.

על פי פיליפ, בכוונת הממשלה לבצע שינויים בחוקים הנוגעים לעצמאים, כאשר אלה ייכנסו לתוקף עד דצמבר 2019. התוכנית כוללת החלת צעדים שמטרתם לצמצם את הפערים הקיימים בדמי האבטלה ובחופשת הלידה בין שכירים לעצמאים. בנוסף, מסי שכר יופשטו ויופחתו עבור חברות קטנות, והממשלה תכפיל את סף המכירות שמתחתיו זכאיות החברות להטבות מס מיוחדות.

בלומברג