הטרנד הלוהט בקרב צעירי סין: אדישות וחוסר מוטיבציה
במפלגה הקומוניסטית מאשימים את הקומיקס מיפן והספרות האמריקאית: "התרבות הזרה מדכדכת את הצעירים שלנו"
אחת המילים החמות בימים אלו בקרב גולשים צעירים באינטרנט הסיני היא "סאנג" (בסינית: 丧). המשמעות המקורית של סאנג היא אובדן של משהו, אבל באינטרנט הסיני היא קיבלה משמעות קצת שונה של ייאוש ואפתיה כלפי החיים.
סאנג מבטאת גישה הצוברת פופולריות בקרב צעירים סינים עירוניים ממעמד הביניים ומבטאת חוסר מוטיבציה, מוסר עבודה נמוך ותחושה שאין באמת טעם לחתור להשגת מטרות בקריירה ובחיים האישיים.
כילדים יחידים מופעל על הצעירים הסינים מגיל צעיר לחץ גדול מצד ההורים והחברה. הציפייה מהצעיר הסיני העירוני היא להצטיין בלימודים, להיכנס לאוניברסיטה טובה, אחר כך להתקבל למשרה טובה ורווחית ודי מהר גם להינשא ולהביא ילד לעולם. בסוף הוא גם צריך לדאוג לבד להוריו המזדקנים. בהשוואה לצעירים במערב ובישראל, המרחב שמקבל הצעיר הסיני לבדוק, להתנסות ופשוט לעשות כיף מצומצם למדי.
במקביל הצעירים הסינים נתקלים ביותר ויותר קשיים לעמוד באותן ציפיות גבוהות. ההאטה בצמיחה בסין בשנים האחרונות מפחיתה את מספר ההזדמנויות התעסוקתיות שיש לבוגרי אוניברסיטאות ומחירי הדירות הדוהרים מעלה בערים הגדולות מקשים על רכישת בית, תנאי כמעט בסיסי בסין למי ששואף להקים משפחה.
הצירוף הזה של ציפיות וקשיים עומד בבסיס תרבות הסאנג החדשה בסין המקדשת את הייאוש, הדכדוך והעצלות. "למה אנחנו חייבים לבלות את ימי נעורינו בריצה ממקום למקום, להתאמץ ולהזיע? למה אנחנו לא יכולים פשוט לבלות אותם בעצלתיים על שפת הנהר?", משפט זה שלקוח מהסרט היפני Setoutsumi מ-2006 הפך למוטו עבור צעירי הסאנג המיואשים.
הסדרה שירדה מהרשת תוך יומיים
הצעירים הסינים מבטאים את הייאוש והדכדוך באמצעות סדרה של "ממים" ברשתות החברתיות בסין המתבססים על דמויות נערצות. הדמות המרכזית איתה מזדהים צעירי הסאנג לקוחה מקומדית מצבים סינית משנות ה-90 בשם "אני אוהב את המשפחה שלי", בה השחקן הסיני גה-יו גילם נוכל המתחזה למדען ומגיע לבקר בבתים של אחרים. כאשר המארח טועה ומזמין אותו פנימה, הוא פשוט מסרב לעזוב ונשאר לשכב על הספה. "אני יודע שאני מבזבז את חיי אבל אני פשוט לא יכול להפסיק", זהו אחד הכיתובים הפופולריים שהוסיפו הגולשים לתמונה של גה-יו שרוע על הספה.
קמע אחר של דור הסאנג הסיני הוא "גודטמה", דמות מצוירת יפנית של חלבון ביצה חמוד אך בעל אישיות עייפה ועצלה במיוחד שהפעולה המועדפת עליו היא רביצה. ויש גם את "בוג'ק הורסמן", דמות אנימציה אמריקאית הלקוחה מסדרה של נטפליקס באותו השם. הקומדיה השחורה על חצי אדם-חצי סוס, כוכב טלוויזיה לשעבר ובטלן בהווה, עלתה בחודש יוני לשידור באחד מאתרי הסטרימינג המרכזיים בסין, אך בתוך יומיים הורדה מהאוויר בגלל תוכן לא הולם.
בשבוע שעבר מגמת הייאוש בקרב הצעירים הסינים עלתה לדיון בעיתונות הרשמית, שם בחרו בתגובה די אופיינית של האשמת התרבות הזרה בכל העניין. מאמר שהתפרסם ב-People's Daily, העיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית השולטת, קרא לצעירים לבחור בדרך הנכונה והאשים יצירות אומנות באנגלית כמו הספר התפסן בשדה השיפון וסדרות קומיקס מיפן בחוסר התקווה. "התרבות המדכדכת המערבית הוכחה כמי שהולכת יד ביד עם רמות פשע גבוהות ושיעור התאבדות גבוה", נכתב במאמר. "היא גורמת לצעירים לחוש משותקים ומובילה אותם למחוזות רעים". לפי המאמר, לתרבות המדכדכת הזו אין שורשים בסין ומקורה כולה בהשפעות זרות.
בכל מקרה, בסין יש גם מי שממליץ על גישה קלילה יותר הרואה בסנאג אמצעי לגיטימי לפריקת מתח ברשת ולא באמת סכנה חברתית ממשית. ייתכן שהסנאג הוא תופעה כמעט מתבקשת לאור הפיכתן של הערים הגדולות בסין לערים עשירות ומפותחות יותר. הדכדוך האקזנציליסטי כמו השמנת יתר, עוד מכה שנפלה על סין, הם צרות של המדינות המבוססות , לוקסוס של עשירים.
היוגורט חסר התקווה
מוטיב נוסף, אפילו חיובי יחסית, בתרבות הסנאג הוא הדגש ששמים הצעירים על ניצול ההנאות הקטנות של החיים מטעמו של לחם חם שיצא רק עכשיו מהתנור במאפיה, דרך שחיית בוקר בבריכה ועד בירה קרה בסוף יום עבודה.
לא במפתיע יש גם מי שמנסה לעשות קצת מזומנים מתרבות הייאוש והדכדוך. בסוף אפריל עמדו לקוחות בשנחאי שש שעות בתור כדי ללגום משקה בחנות הקונספט "סאנג תה" שנפתחה לזמן מוגבל. על כוסות הפלסטיק בהם הוגשו המשקאות נכתב המשפט "אל תהרוג את עצמך בתוך החנות שלנו אחרי שגמרת את השתייה" והלקוחות נאלצו לבחור בין שייק בשם "כל יום אני צריך לעשות שעות נוספות" לתה פירות שנקרא "המשכורת לא עולה".
חברה סינית אחרת מנסה לרכב על תרבות הסאנג באמצעות יוגורט חדש הנושא את השם הסקסי "היוגורט חסר התקווה". הקמפיין ליוגורט החדש כלל צילום של בחורה וציטוט: "הם אמרו שאני נראית סנאג ולכן ביקשו ממני להיות הדוברת של היוגורט". כמובן שיש גם מי שמיהר והוציא חולצות ברוח הסנאג עם הכיתובים המעודדים "אני בסדר, מוכן למות" ו"אני לא רוצה לעשות את השיט הזה".