$
תעשייה ופיננסים

FT

הברקזיט הפך את תעשיית הקולנוע לג'וקר של בריטניה

מדיניות יעילה והליש"ט שנחלשה הפכו את תעשיית הסרטים הבריטית לנקודת אור בכלכלה ההולכת ומאטה. אחרי צמיחה של 72% מ־2014, בממלכה כבר לא מודאגים מהפסקת התמיכה של קרנות האיחוד האירופי

קלואי קורניש, פייננשל טיימס 17:1331.07.17

לאחר קריירה של 30 שנה בתחום השירותים הפיננסיים, החליט טוני מוד להגשים את חלומו ולהיכנס לעסקי השעשועים. הוא עשה זאת כבעלים של חברת קייטרינג הפועלת בסטים של סרטי קולנוע וסדרות.

 

 

 

לדבריו, במקצועו כסוחר אג"ח "קשה להרוויח היום את אותם סכומים שהיינו רגילים", אולם כעת בגיל 53 הוא משיק מיזם חדש ביחד עם אשתו ובנו. "בחרנו בתעשייה הזו כי הרגשתי שהיא בצמיחה". על רקע תפאורה כללית של צמיחה מקרטעת, שבה אפילו תעשיות כמו שירותים פיננסיים שנחשבות חזקות מסורתית סובלות מהאטה, תעשיית הסרטים הבריטית בולטת לטובה. על פי הנתונים הרשמיים אחרונים, תרומתה לצמיחת המשק בבריטי היתה שניה רק לענף הקמעונאות. ברבעון השני התרחבה התעשייה ב־8.2%, זאת לעומת צמיחה של 0.4% בלבד במגזר השירותיים העסקיים והפיננסיים. בעוד שמגזרים אחרים הולכים ונחלשים, תעשיית הסרטים והטלוויזיה צמחה בקצב מהיר בשלוש השנים האחרונות. התעשייה, המוגדרת בדו"חות לשכת הסטטיסטיקה המרכזית כ"סרטי קולנוע ופעילויות פרסום", צמחה ב־72.4% מאז 2014, לעומת ממוצע של 8.5% באיחוד האירופי. הצמיחה נזקפת בין השאר לקהל המקומי שנהר לאולמות הקולנוע. ההכנסות בבריטניה ובאירלנד ממכירות כרטיסים עמדו בין ינואר ויוני השנה על 679 מיליון ליש"ט — עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך לפי נתוני ComScore. סיבה נוספת לצמיחה היא שיותר סרטים ותכניות טלוויזיה מופקים בשטחי בריטניה.

 

גם הטלוויזיה מצויינת

 

בהתבסס על המורשת של סרטי הארי פוטר, הסרט הבא בסדרת מלחמת הכוכבים והעיבוד המחודש של דמבו, שהופקד בידיו של טים ברטון, מצולמים בבריטניה. עוד קודם לכן צילמו בממלכה את היפה והחיה בכיכובה של אמה ווטסון ואת סרט ההמשך לטריינספוטינג. "אני חושב שלא מעריכים מספיק את הגודל של התעשייה במדינה", אמר אלכס הופ, מנהל אולפן האפקטים החזותיים דאבל נגטיב בלונדון, שעבד עם סרטים כמו וונדר וומן ודנקרק.

 

הקלות מס נדיבות שנכנסו לתוקף ב־2007 נתנו דחיפה משמעותית נוספת לתעשייה: המפיקים יכולים לקבל החזר מס של עד רבע מתוך 80% מההוצאות שלהם בבריטניה. לפני נתוני רשות המס הבריטית, בעשר השנים האחרונות, 2,070 סרטים הגישו בקשות להחזרי מס, שהסתכמו ב־2.3 מיליארד ליש"ט מתוך הוצאות של 8.9 מיליארד ליש"ט.

 

מטבע הליש"ט שנחלש מאז משאל העם ביוני אשתקד על עזיבת האיחוד האירופי, עזר גם להגדיל את ההשקעות. כלל ההוצאות על הפקת סרטים ברבעון הראשון של 2017 טיפסו לשיא של 652 מיליון ליש"ט, כך לפי מכון הסרטים הבריטי. 620 מיליארד ליש"ט מתוכן היו השקעות מצד יוצרי סרטים זרים בין עם בצורה עצמאית או עם שותפים בריטים. במקביל, גם מצב תעשיית הטלוויזיה בכי טוב. 25 תכניות הגישו בשנה התקציבית 2013/14 בקשות להקלות מס, לאחר שהוציאו 169.5 מיליון ליש"ט בבריטניה. בתוך שלוש שנים הנתון עלה ל־45 הפקות טלוויזיה וההוצאות כמעט ושולשו ל־480 מיליון ליש"ט.

 

הדרמה התקופתית ועתירת התקציב של נטפליקס, "הכתר" צולמה ברחבי הממלכה באתרים כמו קתדרלת אילי, זאת בעוד שצפון אירלנד אירחה סצנות רבות במשחקי הכס של HBO. במקביל, שורה של עסקים בריטים המשרתים את צוותי הצילומים התרחבו הן מבחינת הגודל והן מבחינת התחכום. כך למשל דייב צ'ורלי ומארק באונס הכירו ב־1991 כשעבדו בחברת הסעדה על סט הסרט רובין הוד: נסיך הגנבים. אולם, בשנות ה־90 תעשיית הסרטים הבריטית התקשתה לתמוך בסרטים גדולים, מלבד סרטים מסדרת ג'יימס בונד. "היה פתח בשוק לכניסה של חברות מחוץ לבריטניה", אמר צ'ורלי. "זה לא נמשך זמן רב". כשרובין הוד שב לבריטניה לגרסה המחודשת ב־2010 בכיכובו של ראסל קרו, חברת ההסעדה, צ'ורלי באונס הייתה מוכנה עם 30 עובדים ו־6 משאיות מטבח כדי להאכיל את יותר מאלף העובדים בסט, כולל שימוש באופנועי מים כדי להביא ארוחות לשחקנים על סיפונן של סירות למול חופי וויילס והעלאת ארגזי מים לפסגות צוקים באמצעות מסוקים. המחיר של השירותים הללו גבוה ביותר. לפי ג'יימס קוק שמנהל את חברת ההסעדה פאייר דו'ס בלונדון, "עבור סרט שצילומיו נמשכים 12 שבועות, העלות הממוצעת של הקייטרינג תעמוד על סביב 500 אלף ליש"ט".

 

כל האזורים הרוויחו

 

תעשיית הסרטים והטלוויזיה הטיבה במיוחד עם לונדון ואזור דרום מזרח אנגליה, אך היא לא פסחה גם על אזורים אחרים בממלכה. אזור יורקשייר והאמבר הוכתר לאזור הצומח במהירות הרבה ביותר עבור תעשיית הסרטים והטלוויזיה בבריטניה בשנים 2009–2015. לראייה, בן הפרורת' הקים את אולפני פריים בלידס לפני שש שנים. הסדרה Girlfriends שתעלה בקרוב לשידור בבי.בי.סי צולמה שם לא מזמן. על אף שרכש גם את המבנה הצמוד לאולפנים, הוא טוען כי הוא נאלץ לדחות עבודות. "אלוהים, אם רק היה לי מקום... אני משתוקק לכך", אמר. הוא מנהל בימים אלה משא ומתן מול עיריית לידס להקמת אולפן נוסף.

 

בדומה, נהג המשאית לשעבר איאן קיטצ'ינגמן הקים ב־2010 עסק שהורכב ממצלמה אחת בתוך משאית. כיום בבעלותו 50 כלי רכב מתמחים והוא מעסיק 10 עובדים. "האזור שאני מכסה מתפרס מקובנטרי ועד לאזור האגמים ברחבי ניוקאסל ולינקולנשייר, ועומס העבודה בשלב זה הוא מעולה", הצהיר. קיטצ'ינגמן עבד לאחרונה עבור הסרט Swallows and Amazons.

 

ההשפעה החיובית התפשטה גם לתעשיית התיירות המקומית. החדשות על כך שמצלמים את הסרט Dad’s Army בברידלינטון הביאה למקום מעריצים רבים שקיוו להיתקל בכוכבים, קתרין זטה ג'ונס וביל ניי. "ההזמנות במלונות זינקו ב־70% בין לילה", מסרה סאלי ג'וינסון, מנכ"לית סקרין יורקשייר, סוכנות פיתוח שהקימה ב־2012 קרן השקעות בתכנים עם מימון ראשוני של 15 מיליון ליש"ט מהאיחוד האירופי. "להערכתנו, ההשקעה הראשונית של 15 מיליון ליש"ט השיגה לנו השקעות נוספות בשווי 157 מיליון ליש"ט עבור האזור". מאז ההשקעה הראשונה בסדרת הדרמה כנופיית ברמינגהם, סקרין יורקשייר מימנה בסביבות 40 הפקות באזור, וכעת היא מעורבת באופן ישיר בניהול האולפן הגדול ביותר ביורקשייר, שנפתח בבסיס לשעבר של חיל האוויר הבריטי בסמוך ללידס. אף שהאיחוד האירופי סיפק חלק מהמימון, ג'וינסון טוענת שאינה מוטרדת מאיבוד התמיכה לאחר הברקזיט: "יורקשייר הוא מקום טוב, אנחנו מתכננים עבור העתיד".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x