$
המזרח התיכון

ניתוח כלכליסט

ההזדמנויות העסקיות לישראלים בסעודיה יישארו מתחת לרדאר

הדיווח ב"טיימס" הלונדוני על מגעים בין ישראל לסעודיה בנוגע כינון קשרים כלכליים מוגבלים הוכחש בריאד. אף שבשנים האחרונות היחסים החשאיים בין המדינות צצו גם מעל פני השטח, המצב הנפיץ במפרץ הפרסי לא מאפשר מעבר לאפיק גלוי

דורון פסקין 07:0618.06.17

הדיווח ב"טיימס" הלונדוני על מגעים בין ישראל לבין סעודיה על צעדים ראשוניים לקראת נורמליזציה הפכו לשיחת היום במפרץ הפרסי. לפי הדיווח, שהוכחש נמרצות על ידי ריאד, הנורמליזציה תחל בהסכמים מסחריים "קטנים" ובכלל זה היתר לחברת אל על לעשות שימוש במרחב האווירי הסעודי.

  צילום: אי פי איי

  

הידיעה הזו זכתה לכותרות גדולות בעיקר באמצעי התקשורת המתנגדים לערב הסעודית — אלו הכפופים לקטאר, לחיזבאללה ולחמאס. לעומת זאת, לפי גורמים בסעודיה, הידיעה הזו חסרת בסיס ומהווה לא יותר מדרישות כלליות שהציבו אנשי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסעודים במהלך ביקורו ההיסטורי בממלכה במהלך החודש שעבר.

 

ישראל עדיין מוקצית

 

קשה לנתק את הדיווח הזה ועיתויו מההתרחשויות האחרונות במדינות המפרץ. ההחלטה הסעודית, ביחד עם בנות בריתה בחריין ומדינת איחוד האמירויות ומצרים לנתק קשרים עם קטאר ולהטיל עליה עיצומים כבדים, מגבירים את הפילוג במחנה הסוני. גם מקומה של טורקיה, הפטרונית של קטאר, לא נפקד וכמובן גם של איראן השיעית, יריבתה הגדולה ביותר של סעודיה.

 

בסעודיה טוענים כי הדיווח ב"טיימס" בייחוד בעיתוי הנוכחי נועד להביך את השלטונות בריאד ולהציגה כמי שמשתפת פעולה בגלוי עם "הישות הציונית" ומוכנה לפתוח את שעריה לחברות ישראליות. יש להדגיש כי למרות זהות האינטרסים הגיאופוליטיים שנוצרה בשנים האחרונות בין הממשלות בריאד ובירושלים בסוגיה האיראנית, קשרים עם ישראל הם עדיין בבחינת סדין אדום עבור הציבור הרחב. מנקודת מבט סעודית, כל נורמליזציה שהיא עם ישראל אינה באה בחשבון ללא התקדמות ממשית בסוגיה הפלסטינית. זוהי העמדה של ריאד מאז הוצגה יוזמת השלום הערבית בימי האינתיפאדה השנייה.

 

אף שהסעודים מקפידים על דיסקרטיות ביחסים עם ישראל, בשנתיים האחרונות נראו סימנים ליחסים גם מעל לפני השטח. הדמות המובילה בקידום היחסים עם ישראל הוא ראש המודיעין הסעודי לשעבר הנסיך תרכי אלפייסל, שאינו נושא בתפקיד רשמי אך לחץ את ידו של שר הביטחון לשעבר משה יעלון בכנס שנערך אשתקד בגרמניה והשתתף בפאנלים שונים בהשתתפות בכירים ישראלים. בשנה שעברה נערך ביקור גלוי ראשון בישראל של אנוור עשקי, בכיר ביטחוני לשעבר בערב הסעודית שכיום עומד בראש מרכז מחקרי. המחוות סעודיות אלה, גם אם אינן רשמיות, לא היו מתרחשות ללא ברכת ארמון המלוכה. עדות נוספת לזהות האינטרסים הישראלית־סעודית התקבלה רק בשבוע שעבר כשעיתון מוביל בסעודיה פרסם ביקורת ארסית על התנהלות חמאס ברצועת עזה.

 

האיום האיראני

 

סוגיית היחסים עם ישראל הפכה לנושא בולט בסדר היום הציבורי בסעודיה של השנים האחרונות. כך ניתן היה למצוא בשנה שעברה סדרת כתבות מפתיעה בפתיחותה מצד העיתונאית סיהאם אלקחטאני באחד העיתונים המובילים בממלכה, כשמסקנתה הייתה שנורמליזציה עם ישראל (בתנאים הסעודים) תועיל גם לערבים וגם לישראלים. העיסוק ביחסים עם ישראל מתחדד נוכח ירידת קרנה של הסוגיה הפלסטינית בשיח הסעודי. כיום שני נושאים מרכזיים מטרידים את הציבור הסעודי — הרפורמות הכלכליות המשמעותיות שמנסה בנו של המלך, הנסיך מוחמד, לקדם במה שידוע כ"חזון 2030" והניסיון לבלום את ההתפשטות האיראנית באזור.

 

בענייני כלכלה, קיימת הסכמה בסעודיה כי התרומה האפשרית של ישראל לשינוי פניו של המשק היא שולית במקרה הטוב. סעודיה מחפשת כיום מקורות נוספים לגיוון הכנסותיה מעבר לנפט באמצעות פרויקטים בהשקעות של מיליארדי דולר והפנית משאבים למגזרים אחרים. הזדמנויות נקודתיות לעסקים ישראלים בשוק הסעודי בפרט ימשיכו להתקיים בשנים הקרובות ללא קשר לכינון נורמליזציה ביחסים. זהו סוד ידוע שבשנים האחרונות מוצרים וטכנולוגיות מישראל, כולל בענף הביטחון, הלוחמה האלקטרונית ואבטחת המידע, מצאו דרכם למשק הסעודי הרחק מעין התקשורת, באמצעות צד שלישי. במהלך 2015 אף דווח כי ערב הסעודית התעניינה ברכישת סוללות "כיפת ברזל". הסעודים זקוקים למערכת הגנה זו נוכח הירי היומיומי של טילים משטח תימן על ידי מיליציות פרו־איראניות לעבר הערים הנמצאות בסמוך לגבול התימני.

 

למרות המאמצים למגעים שקטים ועסקאות במחשכים בין הצדדים, לפני כשנתיים התקבלה הוכחה לקשרים אלה שהביכה את השלטונות הסעודים. אזרח אמריקאי שעבד בחברת אלביט ושהה בממלכה לרגל עבודתו נמצא מת בחדרו במלון בנסיבות מסתוריות.

 

גם בנושא הסוגיה האיראנית, עבור הסעודים המצב הנוכחי של תיאום שקט הרחק מעין הציבור הוא המתאים ביותר, לדעת פרשנים בסעודיה. יצירת ברית בין הממלכה הנחשבת לשומרת המקומות הקדושים באיסלאם עם "הישות הציונית" כנגד איראן היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למשטר האייתולות האיראני מבחינה תעמולתית בכדי לנגח את המשטר הסעודי.

 

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה מתעכבת בגלל חשש מתביעות על טרור

 

גולת הכותרת של תוכנית הרפורמה הכלכלית הסעודית שנועדה לנתק את סעודיה מהכנסות הנפט היא הנפקת חברת הנפט הלאומית ארמקו. לפי הצהרות הנסיך מוחמד בן סלמאן, שעומד מאחורי התוכנית השאפתנית הנקראת "חזון 2030", מכירת 5% מיצרנית הנפט הגדולה בעולם — לפי שווי של 2 טריליון דולר — תכניס לקופה הסעודית כ־100 מיליארד דולר. ואולם, ההנפקה שתוכננה לשנת 2018 ואמורה להיות הגדולה בהיסטוריה צפויה להתעכב. אם לשפוט לפי הדיווחים המגיעים בימים האחרונים מסעודיה הסיבה לעיכוב היא חילוקי דעות בדבר הבורסה שבה יש לבצע אותה.

 

לפי הדיווחים, משפחת א־סעוד השלטת מבקשת לבצע את ההנפקה בבורסה של ניו יורק, בין השאר בשל שיקולים פוליטיים, ואילו ראשי ארמקו סבורים כי המקום הנכון לבצע אותה היא הבורסה של לונדון. מנהלי חברת הנפט הסעודית חוששים כי ההנפקה בניו יורק תחשוף את החברה לסיכונים מיותרים בעתיד בדמות תביעות שיוגשו נגדה בשל החשדות למעורבותה של ערב הסעודית בפיגועי טרור, ובראשם מתקפות 11 בספטמבר בשטחה של ארה"ב.

 

לעומת זאת, לנסיך הסעודי הצעיר ראייה שונה והוא מעדיף את שוק המניות האמריקאי, הן בשל היחסים הקרובים המסורתיים עם הממשל בוושינגטון והן משום שהשוק האמריקאי גדול ומבוסס יותר. אף שעד כה לא נמסרו תוכניות מפורטות להנפקת ארמקו, נוטים השלטונות בריאד לבצע הנפקה דואלית: בלונדון או ניו יורק ובבורסה הסעודית, שהיא הגדולה ביותר בעולם הערבי.

 

ההחלטה להנפיק גם בשוק הסעודי נובעת בין השאר מהלחץ הציבורי הגדול המופעל על השלטונות מאז נודע על הכוונה להפריט את ארמקו. בעיני הציבור הסעודי חברת הנפט היא סמל ומשאב לאומי, ולכן החשש הוא כי מרכז קבלת ההחלטות יועבר מהממשלה הסעודית למשקיעים זרים. חששות אלה גברו לקראת סוף השנה שעברה, לאחר שדווח בערב הסעודית כי נתח המניות שיונפק בעתיד צפוי להגיע ל־49% מהחברה.

 

הכותב הוא מנהל קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

בטל שלח
    לכל התגובות
    x