ברקזיט קשה יועיל לצרפת

סוף סוף יש הנהגה יציבה. אבל בצרפת, לא בבריטניה. ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי תגיע למשא ומתן על הברקזיט חבולה וחלשה אחרי הבחירות הכלליות. מנגד, נשיא צרפת עמנואל מקרון עומד לזכות ברוב עצום בסיבוב השני של הבחירות לפרלמנט.

שני המנהיגים נפגשו אמש בפריז לארוחת ערב. במחנה שתמך בהישארות בריטניה באיחוד האירופי יש המקווים שחולשתה של מיי וחוזקו של מקרון יסייעו לבריטניה לרדת מהעץ של "ברקזיט קשה". האפשרות הזו לא סבירה כל כך. לנשיא צרפת יש סיבות מועטות לעזור לבריטניה לצאת מהבוץ, גם אם היה יכול. בעיניו של מקרון הברקזיט הולך ומתברר כהזדמנות היסטורית. במרכז התוכנית של מקרון להבראת צרפת עומד האיחוד האירופי. בליל הנצחון שלו בבחירות לנשיאות הוא עלה לבמה לצלילי המנון האיחוד האירופי, "אודה לשמחה" של בטהובן. התוכנית שלו לבניית צרפת חזקה כחלק מאיחוד אירופי חזק, תעבוד טוב יותר ככל שהברקזיט יהיה קשה יותר.

מקרון הוא מהמאמינים שהפתרון לבעיות של אירופה הוא איחוד עמוק יותר בין מדינות היבשת. הוא רוצה אינטגרציה רבה יותר בפיננסים ובביטחון ואפילו שר אוצר משותף למדינות גוש היורו.

מסורתית, בריטניה היתה מחסום בפני הפיכת אירופה לפדרציה. איחוד בלעדיה יהיה פתוח הרבה יותר לרעיונות הצרפתיים על אינטגרציה כלכלית, מנגנון הגנה על השווקים האירופיים בסחר הבינלאומי והקמת גוף בטחוני משותף. אבל חלון ההזדמנויות לקידום האג'נדה הפדרליסטית הוא קטן יחסית, וזוהי סיבה טובה נוספת להתנגדות של מקרון לגרירת תהליך הברקזיט במשך שנים ארוכות.

ברקזיט שיסב זנק רב לבריטניה ישרת גם מטרות פוליטיות פנימיות של מקרון. יריבתו בבחירות לנשיאות מרין לה פן לא הסתירה את רצונה להוליך את צרפת בעקבות בריטניה, אל מחוץ לאיחוד האירופי. מקרון צריך להבהיר לבוחרים הצרפתים שעזיבת האיחוד האירופי לא מביאה דבר פרט לכאב. אם הוא יצליח לבנות מחדש את השותפות הצרפתית־גרמנית שהיא עמוד השדרה של האיחוד האירופי, הוא עשוי לשקם את הפופולריות של הפרוייקט האירופי בצרפת.

לנוכח הברקזיט ונשיאותו של דונלד טראמפ בארה"ב, הגרמנים יהיו מוכנים לקבל חלקים רבים יותר מהתוכנית הצרפתית. בנאום בחודש שעבר שבו הצהירה הקנצלרית אנגלה מרקל כי ארה"ב ובריטניה הן כבר לא שותפות שאפשר לסמוך עליהן, היא הדגישה את הצורך בשיתוף פעולה עם צרפת. סקר שהתפרסם באחרונה מלמד ש־94% מהגרמנים בוטחים בצרפת, בעוד רק 60% מהם בוטחים בבריטניה ו־21% בארה"ב.

תומכי הברקזיט בלונדון צילום: גטי אימג'ס

המדיניות שעודדה בריטניה, במסגרתה האיחוד האירופי שאף לצרף אליו מדינות מהגוש הסובייטי לשעבר עמעמה את ההשפעה של צרפת. מנגד, היחסים בין פולין והונגריה לאיחוד הולכים ומתערערים בגלל מדיניות אנטי דמוקרטית ואנטי ליברלית של הממשלות בוורשה ובבודפשט.

מקרון היה בראש התומכים לנקיטת קו קשוח מול הפולנים, ולא שלל הטלת סנקציות. כשבריטניה בחוץ, והחברות הגדולות ממזרח הולכות ומתרחקות, האיחוד יהיה דומה הרבה יותר לרעיון "אירופה של שש מדינות" שהגו מדינאים צרפתים בשנות החמישים.

ההזדמנויות של צרפת הן לא רק פוליטיות, אלא גם כלכליות. אם בריטניה תצא מהשוק האירופי המשותף, לצרפת תוכל להעביר אליה משרות בפיננסים ובייצור. מהסיבה הזו נראה שברקזיט קשה ישרת טוב יותר את האינטרסים של צרפת. זאת מכיוון שהוא ימנע מהסיטי של לונדון את "הפספורט הפיננסי" שמאפשר לעסקים שם לבצע עסקאות נקובות ביורו וישבש את שרשראות האספקה של היצרנים הבריטים.

ענקית האווירונאוטיקה איירבוס כבר הזהירה שתעזוב את בריטניה במקרה של פרישה מהשוק המשותף. צרפת עשויה להפיק תועלת מכך.

בהתחשב באמור לעיל, קשה לראות תמריץ פוליטי וכלכלי שיגרום למקרון לחתור לפשרה עם בריטניה בנושאים כמו הגירה וכספים, או בקיצור, לאפשר לה לבחור בברקזיט רך.

מקרון ייהנה גם מתחושת עליונות מוסרית, שכן הוא תמיד יכול לטעון שבריטניה הביאה את הצרות הללו על עצמה, ואילו הוא פועל אך ורק מתוך רצון להגן על הפרוייקט האירופי.

מקרון הוא אמנם גלובליסט, אבל הוא גם נשיא צרפת ומודע היטב ליריבותה עם בריטניה. היחסים בין שתי המדינות הושפעו רבות מיחסי האהבה־שנאה ההיסטוריים שלהן. ב־25 השנים האחרונות בריטניה שאבה עונג מהתנשאותה על צרפת, שמצבה הכלכלי והבינלאומי היה נחות משלה. כעת, כשכסאה של ראש הממשלה מיי מתנדנד ועם מקרון בארמון האליזה, הגיע תורה של צרפת להיות מרוצה מעצמה.

כל עיכוב במו"מ על תנאי הברקזיט עלול לפגוע בכלכלת אירופה"

מישל ברנייה, הממונה מטעם האיחוד האירופי על המו"מ עם בריטניה על תנאי הברקזיט, העניק שלשום ראיון ראשון לכלי תקשורת אירופיים מאז החל ההליך הרשמי של התנתקות הממלכה. "זהו רגע חשוב, משום שההחלטה של בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי היא החלטה רבת משקל. כרגע מדובר על יציאה לדרך ללא דיחוי", הדגיש.

עוד אמר ברנייה, כי בשבוע הבא ימלאו שלושה חודשים להתנעת תהליך העזיבה באמצעות סעיף 50 באמנת ליסבון. "טרם קיימנו משא ומתן, לא התקדמנו. לפיכך אנחנו חייבים להתחיל במשא ומתן. אנחנו מוכנים, ברגע שבריטניה תהיה מוכנה", אמר. "זה יכול לקרות מחר בבוקר, או בשבוע הבא, זה יכול להיות ב־19, כפי שהצעתי. יידרשו לנו מספר חודשים כדי לשרטט את התנאים לפרישה מסודרת, עם נקודות סבוכות ורגישות שיש לדון בהם. לפיכך, בואו לא נבזבז זמן", אמר.

בה בעת, אם הצוותים יעבדו ברצינות, סבור ברנייה, אין כל טעם לדחות את העזיבה. כל עיכוב, לדבריו, עלול לגרום לחוסר יציבות שתפגע בכלכלת אירופה.

לשאלה האם הוא נערך לברקזיט רך בעקבות תוצאות בחירות הבזק השיב ברנייה: "אני לא יודע מה זה ברקזיט קשה או ברקזיט רך. אתמול קראתי גם על 'ברקזיט פתוח'. ברקזיט זו פרישה מהאיחוד האירופי, זה מה שבריטניה החליטה. אנחנו רק מיישמים. אומר זאת באופן ברור: אין אווירה של נקמנות, אין ענישה, אבל גם אין נאיביות ואין אמת. אמת לגבי משמעות הברקזיט, ההשלכות שלה. לאזרחים יש זכות לדעת את האמת".

"כל האפשרויות מונחות על השולחן. ממשלת בריטניה מודעת לחוקים, לתנאים של כל האפשרויות הניצבות בפניה. אנחנו נערכים לכל התרחישים, כולל 'שום עסקה', אפשרות שצויינה על ידי כמה וכמה מנהיגים בבריטניה", הוסיף.

ברנייה ציין כי לפי התרשמותו, הברקזיט והשלכותיו לא הוסברו כהלכה לתושבי בריטניה. "הגיעה העת להסביר להם", אמר. בשעה זו, הוסיף ברנייה, הוא מודאג מאוד משעון החול האוזל במהירות. זאת, לדבריו, בשל המורכבות של הנושאים שיש לדון בהם, החל בנושאים טכניים ושיפוטיים וכלה בסוגיות פיננסיות. "עלינו להתחיל מהר מאוד. אני לא יכול לקיים משא ומתן עם עצמי".

הנושא הבוער ביותר לדבריו הוא הסכם הסחר החופשי שביקשה בריטניה. "יש כאן הרבה מאוד עבודה. הסכם הסחר החופשי הזה הוא מיוחד במינו ביחס להיסטוריית הסכמי הסחר באיחוד. הסכמים מסחריים נידונים בתהליך של אחדות רגולטורים. במקרה של בריטניה, מדובר בההיפך. אנחנו נמצאים באינטגרציה מלאה, משום שאנחנו בשוק המשותף, ואנחנו הולכים להתפלג. איך כל זה יתנהל? האם יתפתח כאן כלי של תחרות רגולטורית עם השלכות על זכויות חברתיות, צרכניות, סביבתיות?", תהה.

שירות כלכליסט