לאן יקחו הבוחרים את כלכלת בריטניה
מס החברות יזנק או יתרסק, שוק הדיור ימשיך להשתולל או יתקפל ובאיזו רמה ייסגרו הגבולות: זהות המנצח בבחירות היום תשפיע עמוקות על כל מי שעושה עסקים עם הממלכה
תחת הסיסמא "קדימה, ביחד" וכשהיא לבושה בחליפות המכנסיים הנצחיות שלה, התרוצצה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי ברחבי הממלכה בחודשיים האחרונים בניסיון לשכנע את קהל המצביעים לבחור במפלגה השמרנית.
כאשר הכריזה על בחירות הבזק באפריל האחרון, החזיקה המפלגה השמרנית ברוב קטן אך משמעותי בפרלמנט והובילה בסקרים בפער ניכר מול מפלגת הלייבור. אך כתוצאה מזיגזוגיה של מיי במהלך הקמפיין, ועל רקע אירועי הטרור הרצחניים שהטילו בספק את תפקודה בתחום ביטחון הפנים, היא מגיעה היום לישורת האחרונה כשמעמדה חלש במידה ניכרת.
מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין , שנחשב שנוי במחלוקת בקרב קהל הבוחרים וגם בשורות מפלגתו שלו עצמו, הצליח במפתיע למשוך המוני מצביעים, ובפרט צעירים. הפוליטיקאי הפרובוקטיבי, שהתבטאויותיו הגזעניות והאנטישמיות וחוסר ההחלטיות שלו לגבי עתיד הגרעין הבריטי זיכו אותו בקיתונות של בוז, עשה את הבלתי ייאמן וזינב בתומכיה של המפלגה השמרנית תחת הסיסמה "עבור ההמונים, ולא המיעוט". על פי רוב הסקרים האחרונים, הצליחה מפלגת הלייבור בניגוד לציפיות לצמצם את הפער מול מפלגת השלטון.
תרזה מיי צילום: אם סי טי
"כלכליסט" ממפה את הצעות שני המתמודדים המרכזיים ואת פניה של בריטניה ביום שאחרי בחירות הבזק, ובדרך להתנתקות מהאיחוד האירופי.
איזה מין ברקזיט
מיי נגד השוק המשותף
הסוגיה המרכזית במערכת הבחירות היא התנהלות בריטניה לקראת הפרידה מהאיחוד האירופי ולאחריה. כאן מונחים על הכף יחסיה העתידיים עם שותפות הסחר המרכזיות שלה, ובכך, המשך שגשוגה של כלכלת הממלכה.
במצע שלהם התחייבו השמרנים לכבד את תוצאות משאל העם ולעזוב את השוק המשותף ואיחוד המכסים. אלו יוחלפו בהסכמי סחר חופשי ובהסכמי מכסים, שיתרמו, לפי השמרנים, להקמת תשתית של "יחסים עמוקים ומשמעותיים" עם האיחוד האירופי. עוד התחייבה המפלגה השמרנית להגן על זכויות אזרחי האיחוד האירופי בבריטניה ולהבטיח את זכויות הבריטים המתגוררים בתחומי האיחוד, כמו גם לשמור על גבול פתוח בין הרפובליקה האירית לצפון אירלנד.
מפלגת הלייבור התחייבה גם היא לכבד את תוצאות משאל העם, אך מעוניינת לשנות מהיסוד את אסטרטגיית המו"מ שמובילה מיי. במקרה של ניצחון הלייבור, מעוניינת המפלגה לבטל את "המסמך הלבן" שפרסמו השמרנים לגבי הברקזיט ולהחליף אותו בקווים מנחים שמייצגים טוב יותר את העדפותיהם. כך, למשל, בלייבור מעוניינים להשאיר את בריטניה בשוק המשותף ובאיחוד המכסים וגורסים כי עזיבת האיחוד האירופי ללא הסכם היא "האפשרות הגרועה ביותר".
מיסוי באפלה
קורבין יקפיץ מס חברות
המפלגה השמרנית דוגלת מסורתית בהפחתת מסים וחותרת עתה לקיצוץ במס החברות, בעוד הלייבור מציינת במצע שלה העלאת מסים בהיקף של 48.6 מיליארד ליש"ט כדי לאושש את מערכות הבריאות והחינוך.
בחודש שעבר הציעה מיי כי קשישים עשירים בעלי נכסים בשווי של יותר מ־100 אלף ליש"ט, המהווים את קהל הבוחרים הטבעי של המפלגה, יחויבו לממן בעצמם טיפול סיעודי ארוך טווח. ההצעה עוררה עליה את זעם המצביעים וזכתה לכינוי "מס הדמנציה". מיי אמנם חזרה בה בתוך ימים ספורים, אבל הנזק לתדמיתה כבר נגרם.
במצע התחייבה מיי להגיע תוך עשור לממוצע ה־OECD בהשקעות במחקר ופיתוח, שעומד על 2.4% מהתמ"ג, לעומת 1.7% היום. כן מבטיחים השמרנים להעלות את שכר המינימום ל־60% מההכנסות החציוניות עד 2020. תאריך היעד לאיזון התקציב הציבורי, שנקבע במקור ל־2015, הוארך ל־2025. בכך מבקשת המפלגה לייצר מרווח לתמרון פיננסי, ובה בעת נמנעת מהתחייבות שלא להעלות את שיעורי מס ההכנסה. השמרנים מעוניינים להעלות את רף הפטור ממס להכנסה שנתית מ־11.3 אלף ליש"ט כיום ל־12.5 אלף ליש"ט. במקביל, התחייבו השמרנים לקצץ את מס החברות מ־19% כיום ל־17% עד 2020.
המצע הכלכלי של הלייבור, המתבסס על תפישת עולם סוציאליסטית יותר, מבקש להעלות את מס ההכנסה על שכר של יותר מ־80 אלף ליש"ט לשנה מ־40% כיום ל־45%, ול־50% לשכר של יותר מ־123 אלף ליש"ט לשנה. במקביל מבקשים בלייבור להעלות את מס החברות ל־21% כבר בשנה הבאה, ל־24% בשנה שאחריה ול־26% ב־2020. בנוסף התחייבו שלא להעלות מע"מ או את גובה התשלומים לביטוח לאומי.
כדי להגדיל את ההשקעה במחקר ופיתוח, מבקשים בלייבור להקים בנק השקעות לאומי שישלים את האשראי שמקצים בנקים פרטיים. כן התחייבו להלאים את חברות הרכבת ולעצור את ההפרטה של שירות הדואר המלכותי. בנושאים אלו ללייבור תמיכה משמעותית. כך למשל, סקרים שנערכו בבריטניה מאז פורסם המצע מצאו כי כ־60% מהציבור תומכים בהלאמת חברות הרכבת הפרטיות.
ג'רמי קורבין צילום: גטי אימג'
הזרים בלחץ
מיי תקצץ בהגירה
אחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום בבריטניה, שגם ניצב בחזית משאל העם על הברקזיט בשנה שעברה. מיי שואפת לקצץ במחצית את מספר המהגרים המגיעים לבריטניה מדי שנה, בעוד הלייבור מציעים גמישות רבה יותר.
תוכניתה של מיי להילחם בהגירה לבריטניה כוללת "שליטה והפחתה" של מספר המהגרים מכ־250 אלף כיום לרבבות בודדות. במקביל התחייבה מיי להכפיל את המס שמשלמות חברות שמעסיקות עובדים זרים ל־2,000 ליש"ט בשנה ולהפנות את ההכנסות להכשרות מקצועיות לתושבי בריטניה. מאז ההצבעה על ברקזיט, קראו מוסדות ההשכלה הגבוהה למיי להחריג את הסטודנטים הזרים ממכסות ההגירה. הקריאה נפלה על אוזניים ערלות והמצע השמרני קובע כי סטודנטים זרים יחושבו כחלק מסטטיסטיקות ההגירה. מיי הכריזה כי בריטניה תקלוט פליטים כאשר תהיה הצדקה לכך, אבל תפעל לצמצום מספר בקשות המקלט. המפלגה השמרנית הציבה את הפחתת המהגרים כיעד לחמש השנים הקרובות, זאת למרות שכשלה בכך בשבע השנים האחרונות.
הלייבור, כאמור, גמישים יותר, אבל מכירים בעובדה כי התנועה החופשית של תושבי האיחוד האירופי לבריטניה תסתיים לאחר הברקזיט. זאת בניסיון לפנות לקהל הבוחרים הפרו־אירופי והלאומני גם יחד. כך למשל, הלייבור טוענים כי לא ישתמשו במהגרים כתירוץ לקיצוצים בשירותים הציבוריים, ובמקביל יעבירו מימון לתחומים חברתיים שנפגעו ממדיניות הצנע של המפלגה השמרנית. במצע הבהירו הלייבור כי בריטניה בראשותם תתעדף צמיחה, משרות ושגשוג על פני "יעדי הגירה מפוברקים" ותכבד את חובתם המוסרית של הבריטים לקלוט חלק ממבקשי המקלט. להבדיל מהשמרנים, הלייבור מצהירים כי יש להחריג את הסטודנטים הזרים ממכסות ההגירה, אך גם לוודא שהם אינם רשומים בקולג'ים מזויפים כהונאת ויזה.
דיור במחסור
קורבין יחלק הטבות מס
משבר הדיור הוא מקור לא מבוטל לכאב ראש עבור המפלגה השמרנית. ב־2015 התחייבה המפלגה לבנות מיליון בתים עד סוף 2020, אך אינה צפויה לעמוד בכך. שיעור בעלי הבתים בבריטניה צנח בשנה שעברה לרמות הנמוכות ביותר זה 30 שנה — 62.9%. נתונים רשמיים מראים כי כ־50% מצעירי המדינה מתגוררים בשכירות.
המפלגה השמרנית הבטיחה לעמוד בהתחייבותה המקורית ואף להוסיף עוד 500 אלף בתים עד סוף 2022. במקביל, התחייבה מיי להגדיל את היצע הדירות בדיור הציבורי, שיימכרו לאנשים פרטיים לאחר 10־15 שנים, עם זכות ראשונים לדיירים. לטענתה, המדיניות שהיא מובילה תביא לאספקה תמידית של בתים עבור דיור ציבורי. עם זאת, בפניית פרסה מביכה, הודה בסוף השבוע בכיר במפלגה כי הבתים שמיועדים לספק פתרון לדיור בר־השגה, לא צפויים להיות זולים כמובטח.
מפלגת הלייבור קפצה על פניית הפרסה הזו כמוצאת שלל רב, והבטיחה לחתוך את עלויות קניית הדירה עבור 100 אלף רוכשי בתים בפעם הראשונה. אלה הוגדרו בעבר על ידי השמרנים כאוכלוסיה המוזנחת ביותר מבין מחפשי הדיור. בלייבור טוענים כי יתעלו מחדש את הכספים שהשקיעה הממשלה השמרנית בתוכנית הסיוע לרוכשי בתים, וישקיעו את המשאבים הללו ברוכשי בית ראשון. כ־20% ממשתתפי התוכנית של המפלגה השמרנית רכשו את ביתם השני, השלישי והרביעי, טענו בלייבור, ובכך תרמו לעליית מחירי הדיור. באמצעות התוכנית החדשה, אמרו, ייחתכו 40% מעלויות הקנייה של בית עבור בעלי "הכנסה רגילה". בנוסף, הם ייהנו מפטור של שנתיים על מס בולים. עוד מבקשים בלייבור להשית מס של 15% על בתים שנרכשים באמצעות קרנות אופשור ולפקח על גובה שכר הדירה למשכירים פרטיים.
הצעירים ינועו בהמוניהם אל הקלפי כדי לנקום על הברקזיט
מכוני הסקרים הבריטיים כשלו בשנים האחרונות בחיזוי תוצאות הבחירות, בין שמדובר בבחירות הכלליות בבריטניה ב־2015 ובין שבמשאל העם על הברקזיט ביוני שעבר. גם לפני הבחירות היום הההבדלים בין הסקרים היו עמוקים, כשלמשל סקר אחד חזה "פרלמנט תלוי" בו לאף אחת מהמפלגות אין רוב מכריע, וסקר אחר חזה כי המפלגה השמרנית תנצח ברוב גדול.
חוסר העקביות נעוץ בגורם משמעותי באלקטורט הבריטי — המצביעים הצעירים, הנוטים לבחור במפלגת הלייבור מהשמאל. עבור קהל הבוחרים הזה, שבע השנים האחרונות לא היו זוהרות, בלשון המעטה. שכר הלימוד באוניברסיטאות שילש את עצמו; מענקי עידוד ממשלתיים לאוכלוסיות עניות ששואפות לרכוש השכלה גבוהה קוצצו; צעירים מתחת לגיל 25 איבדו את זכותם לקצבאות דיור ואחרים לא הצליחו לקנות דירה בגלל המחיר המאמיר של בתים בממלכה. המגמות הללו הביאו לכך שהשתתפות הצעירים בבחירות ירדה, ושיעור ההצבעה שלהם צנח מ־66% ב־1992 לכ־40% ב־2015. במשאל העם התמונה השתנתה מעט, כאשר כ-64% מהצעירים עד גיל 25 יצאו לקלפיות. אף ש-70% מהם הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי, ההתגייסות לא סייעה במניעת הברקזיט. זאת על רקע שיעורי הצבעה גבוהים משמעותית באוכלוסיות המבוגרות, שעמדו על 90% בקרב בני 65 ומעלה.
הפעם, חבולים מתוצאות משאל העם, התגייסו הצעירים בהמוניהם מאז הכריזה תרזה מיי על הבחירות באפריל. ב־22 במאי, שהיה היום האחרון להרשמה להצבעה, נרשמו 250 אלף צעירים מתחת לגיל 25. בשבוע שקדם לכך נרשמו להצבעה 450 אלף איש מתחת לגיל 35. בסך הכל נרשמו להצבעה כ־900 אלף צעירים. הבחירות נותנות לצעירי בריטניה את ההזדמנות להכות חזרה לאחר ההחלטה על הברקזיט. ככל הנראה, כוחם האלקטורלי מספיק כדי להטות את הכף לטובת מפלגת הלייבור, אך שיעור הצבעה גבוה בקרב הצעירים עשוי בהחלט לנגוס בנתח משמעותי מהרוב הפרלמנטרי שמחזיקה המפלגה השמרנית בראשותה של מיי.
