יוון תמנף את העודף התקציבי כדי להבטיח את המשך החילוץ
מחר צפויים נציגי גוש היורו וקרן המטבע הבינלאומית להגיע לסיכום עיקרי הרפורמה הפיננסית שתידרש מיוון לאחר סיום תוכנית הסיוע הנוכחית ב־2018. בסוף השבוע הודיעה יוון כי סיימה את השנה שעברה עם עודף תקציבי גדול פי שמונה מהיעד
מחר צפויים נציגי קרן המטבע הבינלאומית והנציבות האירופית להגיע לאתונה כדי לחתום על הסכם שיכפה על יוון רפורמה פיננסית שתחל לאחר סיום תוכנית החילוץ הנוכחית ב־2018. אלא שלמרות הסיכום הקרוב, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית עדיין לא קיבלו הכרעה על המשך קיומה של חבילת החילוץ.
- יאניס אנטטוקומפו, הגריק פריק שהטביע גם את הגזענים
- יוון הפרה את תנאי החילוץ, אך אנגלה מרקל נמנעה מביקורת
- האיחוד האירופי אישר חילוץ של 2.8 מיליארד יורו ליוון
בסוף השבוע הודיעה יוון כי סיימה את שנת 2016 עם עודף תקציבי ראשוני הגדול פי שמונה מהיעד שהציבו לה נושיה כתנאי הכרחי להמשך הזרמת ההלוואות. ההודעה הזו מגיעה ברגע קריטי עבור המדינה מוכת החוב, שאמורה להחזיר ביולי הקרוב 7 מיליארד יורו לנושיה. באתונה מקווים שהעודף התקציבי יעודד את קרן המטבע הבינלאומית להסכים להשתתף במימון חבילת החילוץ לצד אירופה, ויביא להתקדמות משמעותית בשיחות על הפחתת גובה החוב.
סוכנות הסטטיסטיקה היוונית אלסטאט הודיעה כי העודף התקציבי הראשוני במדינה עמד על 3.9% מהתמ"ג ב־2016, זאת לעומת גירעון של 2.3% ב־2015. המשמעות היא שיוון הוציאה 6.9 מיליארד יורו פחות בשנת 2016 ממה שהכניסה לקופת המדינה. יחד עם זאת, העודף התקציבי עדיין קטן מהחוב של המדינה שעומד כיום על 326 מיליארד יורו, או 180% ביחס לתוצר. על פי תנאי חבילת החילוץ הנוכחית, על יוון היה להגיע לעודף תקציבי ראשוני של 0.5% בלבד ב־2016, 1.75% בשנה הקרובה ו־3.5% בשנה הבאה.
בפגישה שהתקיימה ב־7 באפריל בין יוון לפקחים מקרן המטבע והנציבות האירופית, היא נדרשה להתחייב לצעדי צנע, ביניהם רפורמה בקרנות הפנסיה ובמס ההכנסה. היקף החיסכון הצפוי מצעדים אלה עומד, על פי הערכות, על כ־5.4 מיליארד יורו, או 3% מהתמ"ג של יוון.
קרן המטבע הבינלאומית, שפקפקה ביכולתה של יוון להגיע ליעד החוב הראשוני שנדרש ממנה, עוד לא החליטה האם תשתתף במימון חבילת החילוץ הנוכחית והשלישית במספר של יוון שהיקפה 86 מיליארד יורו. ממשלות גוש היורו, ובראשן גרמניה, מפקפקות ביכולתה של יוון להיחלץ מהבוץ הפיננסי אליו נקלעה, והבטיחו לבוחרים שלהן כי לא יסכימו לממן חבילת חילוץ נוספת ללא השתתפותה של קרן המטבע הבינלאומית בנטל. במקביל, במשך השנה האחרונה, אמרו נציגי הקרן ובראשם היו"ר כריסטין לגארד כי לא ישתתפו בחבילת החילוץ החדשה אם אירופה לא תסכים להסדר חוב ליוון. לדברי אנשי הקרן, האחריות להבראת כלכלתה של יוון מוטלת על אירופה, שהבנק המרכזי שלה מחזיק כיום כ־80% מהחוב היווני. העודף התקציבי הראשוני עליו דיווחה יוון בסוף השבוע טומן בחובו סיכוי לפשרה בין נושיה.
בריאיון שקיים ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס עם ה"וול סטריט ג'ורנל" ביום שישי, הוא הגדיר את המחלוקת בין הנציבות האירופית לקרן המטבע כאבן הנגף העומדת בפני התאוששות הכלכלה היוונית. "אנחנו מחויבים למילוי התנאים שהוסכמו עם הנושים שלנו, בכל מחיר", אמר ציפרס. "אך הדרך הבטוחה ביותר להבטיח זאת היא באמצעות אישוש הצמיחה וסיום המדיניות המענישה של העבר", אמר.